04-11-2021, 21:09
|
|
|
|
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
|
|
|
פענוח טנקים במלחמת יום הכיפורים
הסברה שטנקים פגועים, שהיו מסוגלים לנוע על הזחלים שלהם, פונו לסדנאות ממערב לתעלה היא אפשרות שיש לקחתה בחשבון. אך ככל הידוע לי אין מידע פוזיטיבי שכך פעלו המצרים.
לדעתי, הבעיה העיקרית היא השימוש הדל שנעשה בצה"ל במהלך המלחמה בכל הקשור בהפקת מידע מצילומי אוויר. הן בכול הקשור להתבצרות המצרי והן פענוח אמצעי הלחימה של המצרים כגון כמות הטנקים, סוג הטנקים, ספירת הטנקים וספירת הטנקים הפגועים. מדובר בכשל מתמשך שאינו קשור דווקה למלחמת יום הכיפורים. להלן אני מביא ציטוט תגובתו של קצין פענוח למאמר "מה ידעו קברניטי המדינה על הטנקים המצריים בסיני". הקצין אינו מעוניין להיחשף בשמו ובעיני הוא אחד מקציני הפענוח הטובים שהכרתי.
להלן תגובת קצין הפענוח
קראתי את המאמר. הוא ברור ומובן. לעצם העובדות, שבכירי המודיעין נקבו בנתונים שונים ומבלבלים, אין ויכוח.
כמו כן המסקנה שלא הפעילו שכל ישר, משראו כי הנתונים המסופקים להם משתנים חדשות לבקרים ואינם עומדים בהשערותיהם, ולא עברו לשיטת התקנים ומהם לנסות לחלות נתון מקורב לאמת.
בעוכריהם היו שני דברים:
הנתונים שסיפק הפענוח לקו בחסר (אפרט בהמשך).
לצד מניין הטנקים בכל גזרה, שהופצה מידי הפענוח במשורה, כאחת ליומיים בלבד וגם אז באיחור ניכר,
רצה סגה נוספת: טנקים פגועים. על יחידת הפענוח המטכ"לית, החולייה העורפית בתל אביב, הוטלה משימה למנות הטנקים המצרים הפגועים, זאת לאור אי היכולת להסתמך על דיווחי כוחותינו, שלמניינם, השריון המצרי הושמד. דיווחי היתר לא נבעו מרצון לרמות. פשוט בלהט הקרב מספר טנקים ישראליים ירו ופגעו באותו טנק מצרי וכולם דיווחו השמדה. כן רבו היריות על טנקים שכבר הושמדו מקודם. וכן כללו הדיווחים גם הגזמות פה שם, כמו למשל המח"ט שהתפאר כי נלחם בדיביזיה 3, שכלל לא נמצאה בגדה המזרחית....
.... בפועל [בעת מחקר הטנקים הפגועים] נספרו גם משאיות, נגמ"שים ושאר מתנייעים שהתרוצצו בזירה, במניין טנקי האויב הפגועים. כמובן שהפענוח גם כלל לעיתים בשוגג גם טנקים ישראלים פגועים, במיוחד לאחר ניסיון תקיפת הנגד ב-7 אוקטובר 1973.
כך בעוד הפענוח מסר מספרים לא אמינים בדבר טנקי האויב הפעילים ולצידם נתונים לא מדוייקים על טנקים פגועים, בכירי המודיעין אכן התבלבלו ומסרו בכל פורום נתונים לפי מיטב שיפוטם.
מאמרך עוסק רק בדרג המודיעיני הבכיר. לא התייחסת כלל ליחידת הפענוח ולמחדלה האדיר של אי מתן תמונה מרחבית שלמה עם סיכומי כלים בכל גזרה וגזרה, באופן שוטף, אלא העביר מקטעי ידיעות, מה שצץ בתצ"א ראשון. זאת במקום לעצור, ובדומה למרכז המטאורולוגי, ייתן אחת לשלוש שעות למשל סיכום כלים גזרתי ולא סיפורי פענוח חלקיים וחפוזים.
פענוח הוא מלאכה עתירת זמן. יתרונה הגדול, לצד לא מעט מגבלות, היא יכולתה לתת תמונה מרחבית. את זאת היחידה פיספסה ולא עשתה. הגיחות רצו אחת אחר השנייה, לפי צרכי חיל האוויר והפענוח רץ אחר זנב הטייסים וניסה לפענח כל גיחה. כמובן שלא יכולה. במקום זה מפקדת היחידה הייתה צריכה לראות בהתמדה את התמונה המרחבית הכוללת ולהורות לכל מרפז איזו גיחה לפענוח ואיזה לא ולדרוש אחת לשלוש שעות תמונת סיכום מרחבית לכל גזרה.
על מלחמת יום הכיפורים לא נערך כל תחקיר באמ"ן וגם לא ביחידות
כאן שורש הבעיה והכשל. יחידת הפענוח חייבת הייתה לתת המענה למספר טנקי האויב בגדמ"ז והיא לא נתנה. כן שינתה דיווחיה מעת לעת.
לזכור: הדיווח מהמרפ"זים התבסס בשבועות הראשונים למלחמה על קוו טלפון צבאי מינהלי יחיד מכל מרפ"ז. אפילו לא נל"ן. קוו זה שימש לדיווח, מינהלה וגם לשיחות פרטיות של המפענחים.
כעין סיכום יומי הופץ בחצות בלבד, עת חזרו המפענחים מהמרפ"זים השונים וניסו לסנטז דו"ח יומי מסכם. בשיטות דאז, כולל ההגהה של סרטי הט"פ הצהובים, הדו"ח הופץ לרוב למחרת בבוקר בלבד, כנאמר ביידיש: צו שפעט או בעברית: עבר זמנו, בטל קורבנו.
נערך לאחרונה ע"י הנביא הכפול בתאריך 04-11-2021 בשעה 21:10.
סיבה: חסרה כותרת
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
