"כיפת ברזל" תעבור טבילת אש בקרוב, "שרביט קסמים" תפעל כנראה בשנה הבאה, "חץ 2" כבר אורב ל"שיהאב 3", וכעת כולם מחכים לאחיו הגדול "חץ 3", שיירט את הגרעין בחלל. 20 שנה אחרי הסקאדים, תמונת מצב: איפה עומדת ישראל מול האיום הבליסטי? ולמי שמתגעגע, הפטריוט עוד כאן - בגלגול קצת אחר

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4013508,00.html

ציטוט:

חיל האוויר משלים ממש בימים אלה את תהליך הכנסתן של שתי סוללות "כיפת ברזל" לשימוש מבצעי ב"מערך ההגנה האווירית" שלו. רוב הבעיות שהיו לחיל בשילוב המערכת עם מערכים אחרים, והבעיות שנבעו ממחסור בכוח אדם מיומן, נפתרו בינתיים. גם הוויכוחים היכן להציב את המערכת נפתרו. במערכת הביטחון הוחלט כי בתקופות של רגיעה יחסית - מה שמכונה בצה"ל "תקופת בט"ש" (ביטחון שוטף) - תוצב המערכת להגנת ריכוזי אוכלוסין שנמצאים תחת איום ישיר של נשק תלול מסלול. בתקופת מלחמה כוללת יוצבו סוללות "כיפת ברזל" להגן על מתקנים חיוניים לתפקוד תקין בחירום של העורף ולתפקוד בסיסי חיל האוויר.

בדיוק הפוך ממה שאמר אייזנקוט לא מזמן.

אני חושב שזו החלטה נבונה. דווקא בתקופת רגיעה יחסית, כשתושבי עוטף עזה יוצאים לעבודה, ללימודים, מסתובבים בחוץ - איום הרקטות עליהם גדול.

בתקופת "עופרת יצוקה" 3,2...n הממשלה יכולה ליזום הפסקת פעילות של מקומות עבודה לא חיוניים בעורף, פגרה במוסדות חינוכיים ואקדמים וכד'. מה שאי אפשר להפסיק במהלך מבצע צבאי, זה את הצבא ואת הפעילות במתקנים הרגישים - שם תהיה ההגנה.

או"ם שמום.

למה בדיוק הפוך...? אני חושב שזה בדיוק מה שהוא אמר שיקרה.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

מזה כמה חודשים דיברו על כך, שבשגרה המערכת תאוכסן בבסיס חיה"א במרכז הארץ, ובחירום תיפרש לשם הגנה גם כן על בסיסי צה"ל.

או"ם שמום.

ציטוט:

כעת עומד מחיר סוללה אחת (שלושה משגרים, מכ"מים, רכב בקרת אש וכו') על כ-100 מליון שקלים. מחיר טיל-מיירט אחד הוא כ-70 אלף דולר. כדי שסוללה כזו תוכל להתמודד בהצלחה עם מטחי רקטות, צריך לעמוד לרשותה מלאי של כמה מאות טילים מיירטים. מבחן ראשון ל"כיפה" בנגב חיל האוויר משלים ממש בימים אלה את תהליך הכנסתן של שתי סוללות "כיפת ברזל" לשימוש מבצעי ב"מערך ההגנה האווירית" שלו. רוב הבעיות שהיו לחיל בשילוב המערכת עם מערכים אחרים, והבעיות שנבעו ממחסור בכוח אדם מיומן, נפתרו בינתיים. גם הוויכוחים היכן להציב את המערכת נפתרו. במערכת הביטחון הוחלט כי בתקופות של רגיעה יחסית - מה שמכונה בצה"ל "תקופת בט"ש" (ביטחון שוטף) - תוצב המערכת להגנת ריכוזי אוכלוסין שנמצאים תחת איום ישיר של נשק תלול מסלול. בתקופת מלחמה כוללת יוצבו סוללות "כיפת ברזל" להגן על מתקנים חיוניים לתפקוד תקין בחירום של העורף ולתפקוד בסיסי חיל האוויר. הסוללות ניידות ואין בעיה לשנע אותן ממשימה למשימה. בהתאם למדיניות זו אמורות סוללות "כיפת ברזל" להיות מוצבות בקרוב להגנה על ריכוזי אוכלוסין בנגב המערבי, שם יש כעת תקופת הסלמה. אז תיבחן המערכת לראשונה בתנאי קרב. מערכת הביטחון מתכננת לרכוש בשנים הקרובות 13 סוללות כאלה עבור צה"ל, בעלות של כמיליארד דולרים וחצי.

איך 1.3 מיליארד ש"ח הפכו לכמיליארד וחצי דולרים??

או"ם שמום.

את זה גם אני לא הבנתי ודבר שני,"שרביט קסמים" בדומה ל"כיפת ברזל" תדע לעשות הבחנה בין רקטה שהולכת ליפול על שטח פתוח לרקטה שהולכת ליפול על שטח סגור(אני בטוח ב-99 אחוז שכן...אבל זה עדיין לא מאה אחוז)?

אני מניח שככל שהטווח גדול יותר, כך קשה יותר לדעת את נקודת הפגיעה המדוייקת, לכן זה בכלל לא מובן מאליו ששרביט קסמים תדע לעשות את זה.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אז אתה בעצם אומר שיכול להיות שנבזבז מיליוני דולרים לחינם...

מה זה לחינם?

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

להשמיד רקטות שהיו אמורות ליפול על שטחים פתוחים...

אני תוהה מדוע אתה רואה בזה בזבוז מליוני דולרים בחינם. איך אתה מודד בזבוז? האם זה שחיילים יורים ויורים ופוגעים כדור אחד מתוך 100 אומר בזבוז? אולי הכדור הבודד שפגע שווה את זה?
אם יישלחו בכל סקאד שני מיירטי חץ, ושניהם ייפגעו בו, האם אחד התבזבז?
אם העלית לאוויר שני מטוסי יירוט, אחד הפיל רביעיית מטוסים ושני לא עשה כלום (ישב ביציע וחילק ציונים), האם זה היה בזבוז?ֿ
אם טנק ירה שלושה פגזים, אחד ארוך, שני קצר, שלישי מטרה - האם היה בזבוז של שני פגזים?

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

נחמיה התשובה לכל השאלות שלך היא כן!
השאלה צריכה להיות, האם אפשר לחיות עם הביזבוז הזה, ולפי דעתי- כן, אך יש לנסות לשפר.

דברים זולים עולים פחות!

כלומר אתה מבחין בין בזבוז נסבל לכזה שאינו. מקובל, כל עוד שמים את זה בפרופורציה.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

הרקטות ששרביט קסמים מיועדת להשמיד הם עם הנחייה (בדר"כ GPS) ככה שהסיכויים שיפגעו בשטחים פתוחים קטן

לפי פרסומים כאלה ואחרים, לחיזבאללה יש את ה-FATAH 110 שלפי ה-IMDA(העמותה הישראלית להגנה מבפני טילים)יש לו CEP של 100 מטר,ככה שיכול להיות שהוא יפגע בשטח פתוח...

אז מה? גם טיל סופר-דופר מונחה יכול ועלול לפגוע בשטח פתוח. מה הנקודה שלך?

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

הבנתי את הנקודה...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי FRESHMAKER אז אתה בעצם אומר שיכול להיות שנבזבז מיליוני דולרים לחינם...

אתה מעלה שאלה , גולש נותן תשובה ומשם אתה כבר מסיק מסקנות על בזבוז מיליוני דולרים? כל התעשיות הביטחוניות ומפא"ת טיפשים ולא יודעים מה צריך לעשות עד שמאירים ומעירים בפורום?

מעבר לכך, כזכור לך, לפני 20 שנה בדיוק החלה מלמחמת המפרץ. כבר אז, מכ"ם ההנחייה של טילי פטריוט ידע להבחין על מה לשגר ומה לא יסכן. טווח הירי מעיראק גדול מן הסתם מה"קליינטים" העתידיים של שרביט קסמים.

NehemiaG כתב שככל שהטווח עולה,קשה יותר לדעת איפה הטיל יפגע,לכן זה לא מובן מאליו ששרביט קסמים תדע לעשות את ההבחנה,אבל הבנתי לפי התשובה שלך שהיא תדע. נ.ב,איך זה שלפי הכתבה, כתוב שהצטיידות ב-13 סוללות כיפת ברזל תעלה 1.5 מיליארד דולר שכל סוללה עולה מאה מיליון שקלים? ובאשר למלחמת המפרץ,הפטריוט עשתה יותר נזק מתועלת(אבל זה לא קשור לסוגייה הנ"ל).

בסוף יש גם עניין של הגדרת "שטח פתוח" מהו.
האם מרבית שטחי הנגב הם שטח פתוח? האם מתחשבים בכך שאוכלוסיות כגון הבדואים מתגוררות בפריסה רחבה על פני אדמות מדינה שאמורות להיות ריקות?
האם תחת CEP (תיאורטי) של 100 מטר לטיל שנורה מ-170 ק"מ, יש מערכת שיכולה לחשב האם זה ייפול על גן ציבורי בשולי העיר, או שמא 100 מטרים מזרחית ממנו - על שדה בור?

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

לפי מה שהבנתי מהתשובה של טל,היא תדע לעשות את ההבחנה בין טיל שיסכן לטיל שלא יסכן. נ.ב,היא תדע להתמודד עם טילי שיוט.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי NehemiaG אני מניח שככל שהטווח גדול יותר, כך קשה יותר לדעת את נקודת הפגיעה המדוייקת

עד כמה שאני מבין, כשמדובר ברק"ק\טק"ק שהרש"ק שלו לא מתוכנן לבצע תמרוני התחמקות בשלב הסופי של המסלול זה דווקא הפוך - כמה שהטווח ארוך יותר יותר קל לדעת את נקודת הפגיעה הסופית. אפילו אם מדובר ברמ"מ אפשר לעקוב אחר התיקונים שהיא מבצעת ולדעת מה תהיה הנקודה וכמה שיש יותר זמן עקיבה (בירי מטווח ארוך) כך המידע שנאסף מדוייק יותר.
ואגב, תמרוני התחמקות בחדירה של רש"ק זה כבר טכנולוגיה לא טריויאלית בכלל שאני בספק אם נמצאת בידי מישהו מלבד מעצמות.

תלוי בנקודת היירוט - ככל שאתה מיירט קרוב יותר ככה אתה יכול לדעת טוב יותר את נקודת הפגיעה המשוערת, לא כך?

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

הלוגיקה שלי אומרת שככל שהמסלול אחריו אתה עוקב ארוך יותר כך אתה יכול לאסוף יותר נקודות ואפילו לזהות תיקוני מסלול אם יש. אם הרקטה משוגרת מטווח ארוך יותר אז יש לך יותר זמן לרכישה ועקיבה לפני שאתה חייב לשגר את המיירט כדי שהיירוט באמת לא יתבצע מעל הראש של המטרה.

חשופים: כך נותר העורף הישראלי חסר הגנה מפני טילים. 20 שנה לאחר מלחמת המפרץ, אזרחי ישראל עדיין לא מוגנים מפני מתקפת טילים – כך קובע מחקרו של עוזי רובין, מאבות טיל החץ ומומחה ביטחוני בעל שם עולמי. "כאשר תתחדש האש, סביר להניח שהרקטות של חמאס יוכלו לפגוע בת"א, בנתב"ג ובבסיסים של חיל האוויר", הוא מתריע, ומזהיר מפני מלחמת התשה חדשה

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/200/508.html

מפקד חיל האוויר: בעימות הבא בסיסינו יהיו מטרה. האלוף עידו נחושתן ביקר בטייסת שאיבדה בחודש שעבר שני אנשי צוות, ואמר כי בחיל נערכים לכל תרחיש. "זה כמו תזמורת מרובת כלים שצריך להפעילה יחד כדי להגיע להישג"

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4005788,00.html

מתמגנים מיורשי סדאם: לדחות המלחמה ל-2015. החדר האטום הוא זיכרון מעורפל, הפטריוט שאכזב פינה מקומו לטילים מתקדמים, ונאומי השטנה נישאים מטהרן ולא מבגדד. אך 39 הסקאדים שנפלו בחורף 91' הפכו ל-60 אלף רקטות וטילים, מדמשק עד עזה, שמחכים לשעת ה-ש'. כיפת ברזל תוצב בקרוב, אבל את המלחמה הבאה יש לעכב עד שיושלם מערך הגנה סביר.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4013482,00.html

לפני שנים כשבדקו את הכדאיות הכלכלית של מערכת טילים נגד קסאמים ורקק"ים לטווחים קצרים, העלות המשוערת של טיל בודד הייתה משהו בסביבות 30 אלף שקל אם אינני טועה. עכשיו זה 70 אלף ש"ח ליחידה ואולי זה עוד לא סוף הסיפור. גם העלויות של סוללת "כיפת ברזל" (100 מיליון ש"ח) וטיל "חץ 2" (2-3 מיליון ש"ח) ניראות כיותר מדי גבוהות.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

שר המאה היקר, כל אחד זורק מספר אחר לגבי עלות מיירט כיפת הברזל.
אם תשווה את העלויות לעלות חימוש מונחה אמריקאי, תבין שגם 70 אש"ח זה זול למדי.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ציטוט:

במקור נכתב על ידי NehemiaG שר המאה היקר, כל אחד זורק מספר אחר לגבי עלות מיירט כיפת הברזל.

אני מקווה שאתה צודק והעלות האמיתית קטנה יותר.

ציטוט:

אם תשווה את העלויות לעלות חימוש מונחה אמריקאי, תבין שגם 70 אש"ח זה זול למדי.

אאום תשווה את התקציב הביטחוני האמריקאי לישראלי תבין שזה לא נכון לעשות השוואת כאלה. זאת לא תחרות בשוק האמל"ח העולמי, אלא מוצר ביטחוני לצריכה "ביתית". לפחות זאת הייתה הכוונה המקורית המוצהרת.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

נדמה לי שמדובר בשבעים אלף דולר(עלות)של טיל "כיפת ברזל" וטיל של "חץ 2" כמה מיליוני דולרים ולא שקלים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי FRESHMAKER נדמה לי שמדובר בשבעים אלף דולר(עלות)של טיל "כיפת ברזל" וטיל של "חץ 2" כמה מיליוני דולרים ולא שקלים.

האמת התכוונתי לדולרים (לא יודע למה עברתי פתאום לשקלים). תודה על התיקון.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

עלות זאת של טיל החץ פורסמה בעבר. מיירטים אחרים (SM-3, פטריוט, THAAD) יקרים יותר.

או"ם שמום.

כל פעם שמקפיצים כאלה סכומים, צריך לברר את המשמעות שלהם.
בדר"כ זה מתייחס לעלות מחזור חיים, כאשר מחזור חיים של טיל הוא 20 שנה. זה אומר, טיל + אחזקה + משגר + צוות ועוד, חלקי מספר הטילים לאורך 20 שנה.

בצה"ל עדיין מסתובבים טילים וותיקים יותר, ששודרגו פעם אחרי פעם. וגם הדולר של היום הוא לא הדולר של פעם...
עוד תזכה לראות את הדור הבא של קיפת הברזל מתכווץ פלאים. במימדים הפיסים של הטיל, המשגר והעלויות.
(עוד לפני החיקויים הסינים...).

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

הוכן לבקשת שר ההגנה האמריקני דאז גייטס. שימו לב לאזכורים של השת"פ עם ישראל בנושא החץ ובכלל. מהמסמך עולה שארה"ב פרסה מכ"ם קרני X גם ביפן.

http://www.dtic.mil/cgi-bin/GetTRDo...oc=GetTRDoc.pdf

לא מכ"ם קרני X, אלא מכ"ם X-band, או תדר X.

קרני X זה בכלל רנטגן.

או"ם שמום.

תראה באיזה שעה זה נכתב מזל שלא כתבתי DEATH RAY

האם הטווח שבין עזה לת"א הוא במסגרת היכולות של כיפת ברזל?
ואם כן, במקרה של ירי על ת"א האם יעבירו את כיפת ברזל לת"א או שהיא תישאר בדרום?

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B...7. D7.95.D7.93

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אמרו בתקשורת שהיא יכולה ליירט רקטות עם טווח גדול יותר...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי hthr האם הטווח שבין עזה לת"א הוא במסגרת היכולות של כיפת ברזל? התשובה היא כן אם התעצלת לקרוא ואם כן, במקרה של ירי על ת"א האם יעבירו את כיפת ברזל לת"א או שהיא תישאר בדרום? כאן התשובה היא שאין תשובה...

http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/CdaN...219_184,00.html

"אנשים לא הצליחו לעשות את הצודק חזק אז הם עשו את החזק צודק."

מעולה!

לפי ההערכות, תוך חצי שנה ייערך ניסוי במערכת "שרביט קסמים" להגנה מפני רקטות ארוכות-טווח, טילי שיוט - ואף מטוסים. עם זאת, רכישתה על ידי צה"ל תלוי במסע שכנועים - ובהרבה כסף.
http://news.walla.co.il/?w=/2689/1881617

עד שיהיו לצה"ל 4-5 סוללות להגנת מרכזי אוכלוסין יכולות לפרוץ כאן 2 מלחמות....
מה שנכון לעשות זה להבין את הדחיפות, ולהשאיל מהאמריקאים כמה סוללות פאק-3. הצוותים שיוכשרו לכך
בצה"ל יקלטו אח"כ את "שרביט קסמים". פורסם בעבר כי האמריקאים ערכו כאן תרגיל התגוננות מטילים
ופרסו לשם כך כוחות שלהם. זה הזמן, במסגרת השת"פ הזה, להשאיל סוללות לזמן מוגבל.

ב-JPOST ציטטו את יוסי דרוקר,שאומר שהניסוי יערך באפריל. השאלה באמת מאיפה יהיה כסף למערכת(או שכבר הזמינו סוללה ראשונה, מכיוון שבחודש מאי אודי שני אמר לעיתון "הארץ" שתוך שבחודשים הקרובים משרד הביטחון על חוזה הצטיידות ועברו מאז שבעה חודשים בערך...).

שני דברים שנבצר ממני להבין, כמה שווים חיי אזרחי מדינת ישראל? ובשעה יפה זו שאנו לא מפסיקים להתמגן, היכן עומד המערך ההתקפי שלנו? הרתעה....

המערך ההתקפי שלנו וענייני הרתעה עומדים לדיון באשכולות אחרים. שווי חיי אדם - כנראה בכלל בפורום אחר.

באשכול הזה דנים על התגוננות.

או"ם שמום.

בעוד ישראל מנסה להשלים את ההצטיידות במעטפת הגנה מפני טילים לטווחים שונים, נדמה כי השלמת ההצטיידות תידחה לפחות בעוד שנה. גורם בכיר בחיל האוויר סיפר כי בשל עיכובים בפיתוח המערכת, "שרביט קסמים" תהפוך למבצעית רק בסוף שנת 2013, שנה לאחר המועד שנקבע.
http://www.mako.co.il/news-military...64880431017.htm

נ.ב,באפריל אמור להיערך ניסוי היירוט הראשון(זה מה שפורסם ב-JPOST).

בפגישה עם מנהלי בתי הזיקוק בחיפה אמר השר וילנאי כי הצבת סוללה להגנה מפני רקטות בחיפה - היא חשובה. "אנו שוקלים להציב בעתיד סוללת כיפת ברזל במפרץ חיפה כחלק אינטגרלי ממערך ההגנה על בתי הזיקוק".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4157814,00.html

נשמע הגיוני. אני מקווה שהכיפה אכן מסוגלת ליירט גם רקטות כבדות על חיפה.

או"ם שמום.

סרן רויטל אוזן, קצינה מצטיינת, תמונה למפקדת סוללת כיפת ברזל הרביעית שתגיע לידי צה"ל בעוד חודשים ספורים. קצין בכיר בחיל האוויר: "שליש מהמפקדים במערך ההגנה האווירית - נשים".
http://news.walla.co.il/?w=/2689/1883515

קצין בכיר בחיל האוויר טוען כי כ-8 חודשים לאחר שהופעלה לראשונה, יודעת היום סוללת כיפת ברזל להגן על יותר מעיר אחת. בחיל גאים גם במנת"ב - החמ"ל שמזהה מיקום נפילת כל טיל בישראל.
http://news.walla.co.il/?w=/2689/1887434

http://www.nrg.co.il/online/54/ART2...4&cat=873&loc=4

מי שפקפק ב"כיפת ברזל" בטרם החלה בפעילות מבצעית אכל השנה את כובעו. המערכת שנבנתה על ידי מהנדסי רפאל מסתמנת כפתרון אסטרטגי לירי הרקטות מעזה. עכשיו האנשים שמאחוריה מסבירים איך מרגיש רגע אמיתי של נחת

מה שקרה ב-7 באפריל השנה, בשעה 18:16, כינס בתוכו למעלה משלוש וחצי שנים של עבודה מאומצת סביב השעון. מערכת "כיפת ברזל" ליירוט רקטות קצרות טווח שיגרה את טיל היירוט טמיר לראשונה לעבר איום אמיתי - רקטה שנורתה מצפון רצועת עזה לעבר העיר אשקלון - והטיל יירט את האיום.
מתכנני מערכת כיפת ברזל צילום: רענן כהן


"זה היה ביום חמישי, בזמן ערב גיבוש של המטה", משחזרת מיכל (48), מהנדסת מערכת מרפאל שלקחה חלק בפיתוח המערכת, "בדיוק עשינו תחרות קארטינג, כשהטלפון צלצל ואמרו לי '0:1 לכיפת ברזל'. מיד הבנתי שזה זה, צעקתי לכולם וההתרגשות הייתה גדולה מאוד".

מאז הפכה המערכת לכלי הגנה מרכזי של ישראל מול איום הרקטות מרצועת עזה. עשרות רקטות יורטו מעל שמי אשדוד, אשקלון ובאר שבע בשיעור הצלחה של למעלה מ-80 אחוז . ראשי רשויות רבים ביניהם מי יזכה להגנה שנותנת הכיפה ובמערכת הביטחון מודים כי לא מדובר רק ביירוט רקטות, אלא במערכת אסטרטגית שיש בכוחה לצמצם הסלמה. בכלל, השלמת פיתוח "כיפת ברזל" על ידי אנשי חברת רפאל והפעלתה על ידי לוחמי מערך ההגנה האווירית הוא התהליך הביטחוני הכי משמעותי של 2011.

עד כה פועלות שלוש סוללות - אידו, בזלת וסוללה נוספת המשמשת להכשרה, בשם רם. בתחילת 2012 תצטרף סוללה רביעית. "לא פעם אנחנו מרגישים שכמו במשחק כדורסל, התפקיד שלנו הוא ההגנה", אומר תת אלוף דורון גביש, מפקד מערך ההגנה האווירית.

"לפעמים ההגנה היא הדבר החשוב במשחק, ולכן האחריות עלינו מאוד גדולה". חנוך (62), ראש פרויקט המיירט והמשגר, כבר צבר ותק של 30 שנה ברפאל. בימים אלה הוא נציג החברה במדינה זרה, אבל הוא לא שוכח איך הכל התחיל. "מכלום", הוא אומר, "הייתה לנו משימה מורכבת עם שני אילוצים שהפכו אותה ליותר מורכבת: לסיים את הפיתוח בתוך 30 חודשים ולבנות מוצר זול".

אנשי הצוות המפתח חשו על בשרם את איום הרקטות והטילים במהלך מלחמת לבנון השנייה, וכדי לחוש טוב יותר את האיום בדרום הם ירדו לשדרות, שוחחו עם התושבים, שמעו על התחושות וחוו בעצמם אזעקת "צבע אדום". אופיר (36), ממהנדסאי המערכת, מספר כי בכל פעם שהיה שומע על נפילה בדרום, זה היה רק מדרבן אותו ואת חבריו להתמיד בעבודה כדי להגיע להישג הנדרש. אגב, גילו הצעיר של אופיר אינו מקרי.

רוב האנשים שנטלו חלק בפרויקט בשנות השלושים והארבעים לחייהם, לחלקם זה היה פרויקט ראשון והם זכו לראותו משלב התכנון ועד גמר הפיתוח. "אני בכלל הגעתי למשימה נקודתית, לחודש, אבל בסוף נשארתי עד הסוף", מספר אופיר, "האמינו בי ובחבר' ה הצעירים שהביאו רוח רעננה וקצת חוצפה ותעוזה, ולבסוף השיתוף בין הצעירים לוותיקים היה חלק בלתי נפרד מההצלחה".
כמו לשים גול
אחד מתוך אותם ותיקים הוא עוזי (55), שנמצא בפרויקט מהיום שהתחיל. "במהלך תקופת חופשה ללא תשלום התבקשתי להגיע ולעמוד בראש התכנית", הוא מספר. "בהתחלה, פעלנו בשיטה שבה פיתחנו כמה פתרונות לכל נושא והרצנו אותם במקביל עד שראינו את הדרך הטובה ביותר וזנחנו את היתר. לא היה דבר כזה שנתקעים ולא ממשיכים הלאה. היו בעיות, אבל הבאנו גם פתרונות".

לא הכל עבד היטב מתחילת העבודה על המערכת. הניסוי הראשון במערכת, שהיה אמור להיערך לאחד הרכיבים, לא יצא כלל את הפועל. "מיד תחקרנו ובדקנו, עבדנו שעות על גבי שעות ואחרי עשרה ימים, זה הצליח", מספר חנוך, "מאז, כל הכוכבים היו בעדנו והייתה לנו הצלחה בכל סדרת הניסויים".

אחד המאפיינים הבולטים של עבודת הצוות, כפי שחבריו מעידים בעצמם, הוא האווירה שליוותה את התהליך כולו. "אלה היו שנים תובעניות", מודה מיכל, "עבודה סביב השעון על

חשבון משפחה, ילדים והרבה דברים אחרים. כולנו זכינו לקבל מבני המשפחה את החיבוק והדחיפה. הם היו גאים במה שאנחנו עושים, וזה מאוד חיזק אותנו". חנוך מוסיף כי ההדדיות הייתה נדבך חשוב בהצלחת הפרויקט. "היינו מביאים סנדוויצ'ים ופיצות אחד לשני, כי לפעמים לא היה זמן להכניס משהו לפה", הוא נזכר, "היו גם מקרים שממש גירשנו עובדים הביתה, כשהם שלא שמו לב שכבר מזמן אחרי חצות".

אנשי צוות הפיתוח ידעו היטב שכולם מחכים לתוצר הסופי שלהם ושלא מדובר בעוד מערכת שתשב במחסן או תופעל רק במקרי קיצון. "היה ברור שברגע שנמסור אותה לצה"ל, לא יהיו לה מאה ימי חסד, ולכן גם רצינו מערכת פשוטה, שלא יהיו סיבוכים", אומר תא"ל גביש, שהכין את הכוחות שמפעילים את "כיפת ברזל" למשימה. "הרי ברור שברגע שהאמצעי בידינו ויש איום, חייבים להפעיל אותו מולו. זו אמירה מבצעית וערכית מאוד ברורה".
עוד לפני שהחלו היירוטים מעל שמי הדרום, בוצעה סדרת ניסויים מכרעת. עבור צוות המפתחים זו הייתה נקודה מתוחה, קריטית. "צריך להבין מה עמד מולנו", אומר חנוך, "זה כאילו שבקבוק מים נע במהירות מטורפת בשמיים, לא באופן רציף - וצריך ליירט אותו".

מערת כיפת ברזל באשדוד צילום: אמיר מאירי

כשהמיירט עמד במשימתו בניסוי הראשון ויירט את טיל המטרה שדימה את האיומים הידועים, יכלו המפתחים לשחרר אנחת רווחה. "אנשים קפצו באוויר, התחבקו והתנשקו - בניגוד למצופה, לכאורה, מבוגרי טכניון רציניים", משחזר אופיר. "אשתי אומרת שהתיאור הזה מזכיר לה אוהדי כדורגל אחרי שקבוצתם הבקיעה שער. בכל מקרה, זו הייתה תחושה שאי אפשר להעביר במילים".

מאז עברו עוד כמה ניסוים, שדרוגים ותיקונים, והסוללה "כיפת ברזל" הועברה בתחילת השנה רשמית למערך ההגנה האווירית של חיל האוויר. "כיוון שלאורך הדרך היה צוות שלנו בתוך תהליך הפיתוח, ישב שם וראה מקרוב את המערכת שהוא עומד להפעיל, תהליך הקליטה שלנו היה הרבה יותר מהיר", מסביר תא"ל גביש.

עבור מערך ההגנה האווירית (שהסב את שמו ממערך הנ"מ), מערכת "כיפת ברזל" הפכה להיות הדבר החם. המוטיבציה לשרת במערך הזה, שעשוי לפעול בכל רגע, מביאה חיילים רבים, ולא מעט מפקדים, לבקש להיות שם כשזה קורה.

"בסופו של דבר, המערכת היא לא זאת שיורה, אלא הלוחמים", מבקש תא"ל גביש לפרגן לפקודיו. "יושבים כמה בעלי תפקידים וצריכים, לאור הנתונים, לקבל החלטה בתוך שניות מה ואיך עושים. מתחקור של כלל האירועים עד כה, מתברר שבינתיים התקבלו החלטות נכונות ומדויקות".
מחכים לשרביט
בתקופות של שקט יחסי ברצועת עזה, ממשיכות הסוללות לפקוד אתרים שונים ברחבי הארץ במטרה להכירם ולדעת לפעול מתוכם ברגע שיהיה צורך בכך. במקביל, נמשכת ההכשרה של הדור הבא. בקרוב יסיים המחזור הראשון של לוחמי "כיפת ברזל" את קורס הקצינים וישתלב בחזרה במערך.

מערכת כיפת ברזל צילום: אדי ישראל

אגב, לקראת קבלת הסוללה הרביעית, נקבע כי תפקד עליה קצינה, והיא תהיה הראשונה בתחום. תא"ל גביש, בכל אופן, מודה כי לצד ההסתכלות על המשימה, התחקירים והרצון לשפר אותה כל הזמן, יש גם תחושת גאווה גדולה. "כולנו מרגישים את זה", הוא אומר, "אנחנו חלק בלתי נפרד מפריצת דרך אמיתית. כבר היום יש ביכולתנו לתת הגנה למרחב יחסית גדול, ונרחיב אותו עם הזמן".

עבור לוחמי "כיפת ברזל", כל יירוט הוא אירוע בפני עצמו. אלה שמסתכלים על המסכים וחבריהם שלוחצים על העכבר חשים שיש להם תרומה מכרעת במלחמה הבלתי פוסקת מול הטרור הפלסטיני. "אנחנו עושים משהו שרק מעטים זוכים לו", מסביר אחד הלוחמים, "זה לא לפגוע במחבל, אלא להגן על רחוב שלם".

במערך ההגנה האווירית כבר מסתכלים קדימה ונערכים לקראת יצירת גרעין ההקמה של המערכת הבאה, "שרביט קסמים", שתתמודד מול איומים משמעותיים יותר. בינתיים, בצוות הפיתוח מתרגשים מההצלחה, עוקבים אחר כל יירוט ובוחנים איפה עוד אפשר להשתפר.

"כשאנשי צוות הפיתוח של רפאל ביקרו בסוללה באזור אשקלון, הם פגשו שם כמה צעירים חרדים שהגיעו כדי לראות מקרוב את הפלא והתפללו ליד המשגר בזמן יירוט. חנוך שאל אותם אם הם לא חוששים להיות באזור, או שמא הם סומכים על חסדי שמיים. החרדים, שלא ידעו מיהו, חייכו, ואז אחד מהם אמר: "חסדי שמיים ניתנו למדענים ברפאל שבנו את המערכת הזאת"

http://www.iba.org.il/bet/?type=1&entity=810419

נפילת טילים מהמשגר זו כנראה באמת רשלנות חמורה ואי קיום הוראות, אבל מכאן ועד לפיצוץ של הטילים הדרך ארוכה...

הזמן לעריכה חלף...
בינתיים הידיעה הופיעה גם ב-YNET
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4168466,00.html
וזה קצת יותר רגוע - ועדיין ברורר שיש נזק לא קטן.

לא מפתיע.
זכורים לי מקרים של זרקנות פושעת או הקטנת ראש רשלנית שהובילו להשבתות טנקים, במקום בו מעט רצון טוב וטיפה קטנטנה של מקצועיות היו חוסכים עשרות אלפי שקלים (בכל מקרה ומקרה) בלי להזיע אפילו.
לפעמים חבורת בני 20 ומטה זה מעט מדי, צריך גם מבוגר אחראי.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

במערכות כאלו, גם פין שנשכח לפני ביצוע פעולה מסויימת, יכול לגרום לנזקים עד כדי השבתה - חייבים לעבוד לפי הנהלים, גם כשנדמה שזוכרים הכל בעל פה.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4169945,00.html

לדעתי שוב טיפלו בדרג הש.ג. ולא טיפסו מספיק למעלה, אם כי דו"צ מוסר שהתחקיר נמשך.

"שבי, זה יצא": היום (א') חלפו בדיוק שמונה שנים מהיירוט המבצעי הראשון של מערכת ההגנה האווירית "כיפת ברזל". כיצד התמודדו המיירטים ברגע האמת? מדוע נבנתה סוללה חדשה תוך ימים ספורים? ואיך התפתחה מערכת הנשק פורצת הדרך מאז ועד היום?

http://www.iaf.org.il/9075-51023-he/IAF.aspx

http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1604839

במלחמה, להבדיל מהסלמה, תוצב כיפת ברזל באתרים אסטרטגיים ולא ליד ריכוזי אוכלוסייה. בצה"ל מעריכים כי חמאס בעזה ימשיך בקו האלים

שיעור ההצלחה של טילי "כיפת ברזל" במשך השנה היוצאת, שנת ההפעלה הראשונה והמזורזת של המערכת, היה כ-75%. כך מסתבר מסיכום הפעלתם של מיירטי ההגנה האווירית בשלושה סבבים של התנגשות עם הארגונים המשגרים רקטות מעזה ובראשם החמאס.

המשמעות היא שחמישית עד רבע מטילי כיפת ברזל, המשוגרים בצמדים, לא פגעו במטרותיהם. באפריל הצליחו שמונה מעשרה יירוטים, באוגוסט 22 מ-28 ובאוקטובר שלושה משישה (ולפי חישוב אחר, המותנה בהגדרת הרקטות שראוי ליירטן, שלושה מתשעה). בסך הכל הצליחו 33 מתוך 44 יירוטים.

זהו אמנם הישג למפתחי המערכת ולמפעיליה בהשוואה למצב הקודם של אפס הגנה אווירית פעילה בפני רקטות, אך אין בעובדה זו כדי לנחם את תושבי הערים שהתרגלו לסמוך, לפחות חלקית, על כיפת ברזל. ההגנה שניתנה עד כה לריכוזי אוכלוסייה לא תהיה זמינה להם בעת מלחמה, למעט בתוקף קרבתם לבסיסי חיל האוויר ולאתרים אסטרטגיים.

במלחמה, להבדיל מהסלמה חולפת בעת שגרה, משימתם העיקרית של ההגנה האווירית ושל פיקוד העורף תהיה הבטחת הרציפות התפקודית של צה"ל ושל התשתית האסטרטגית כדי לסייע למאמץ התמרון הקרקעי בחזית, להביא שם להישגים מהירים ולקצר את המלחמה. זהו אחד הנושאים שייבדקו במשחק המלחמה הבא, שיערוך צה"ל ב-2012, ושיעסוק בהתלקחות אזורית כוללת.

למרות הכרזותיו של ראש הלשכה המדינית בחמאס חאלד משעל, על נכונותו לחדול מפיגועים נגד ישראל, מעריכים בצה"ל שהשפעתו המעשית של קו מוצהר זה על פעולות הארגון מתוך עזה מוגבלת. לדעת גורמים בצה"ל העוקבים אחר יחסי הכוחות הפנימיים בחמאס, ירד משעל - שמעמדו התערער במקביל לזה של מארחיו ממשטר אסד בדמשק - מהמקום הראשון בחשיבותו למקום השלישי או הרביעי, אחרי ראש הזרוע הצבאית אחמד ג'עברי ושותפו של ג'עברי לפיקוד מוחמד דף ולצד או לאחר ראש ממשלת חמאס איסמעיל הנייה. איש מאלה לא אימץ עד כה את הקו החדש של משעל.

החשש מזליגת ראשי קרב כימיים או ביולוגיים מהמאגר הסורי לידי חיזבאללה, חמאס או ארגונים קיצוניים עוד יותר מדאיג את פיקוד העורף. ל-40% מאזרחי ישראל אין ערכות הגנה מפני נשק כימי. האיום העיקרי צפוי שוב באזורים המאוכלסים בצפיפות - גוש דן ומפרץ חיפה - אך גם שם אין מסכות למאות אלפי אזרחים. רכש ותחזוקה של ערכות לאוכלוסייה כולה מחייבים תקציב שנתי נוסף של רבע מיליארד דולר.

פיקוד העורף, בראשות האלוף אייל אייזנברג, עומד לחלק את ישראל ל-290 גזרות, שבכל אחת מהן תופעל התרעה ממוקדת על התקרבות טיל, מבלי להשבית את שגרת החיים בגזרות הסמוכות. ההתרעה תינתן בעת ובעונה אחת לטלפונים הסלולריים באזור המותקף, למסכי הטלוויזיה שם, לשידורי הרדיו, למחשבים ובצפירה.

בצה"ל זועמים על חברות סלולר המעכבות בחצי שנה, משיקולים מסחריים, את הניסוי האחרון שלקראת הכרזת המערכת כמבצעית. משלחת של המשמר הלאומי האמריקאי שביקרה בישראל והתרשמה מהמערכת הזדרזה לרכוש אותה ולהכניסה לפעולה בניו יורק, שם היא תשדר גם לשלטי חוצות.

ב-32 ימי תקיפתו של העורף ביולי-אוגוסט 2006 פגעו בישראל למעלה מ-400 טילים ורקטות ונהרגו 43 אזרחים, יחס של כ-100 ראשי קרב להרוג. יחס זה נשמר בערך גם בסבבי ההסלמה בדרום השנה.

אם הצבאות והארגונים סביב ישראל יספיקו לשגר אליה רבים מ-60 אלף הטילים והרקטות שבידיהם בעת מלחמה, יהיו בעורף כ-600 הרוגים. בצה"ל מקווים שהמלחמה תסתיים בתוך ימים מעטים, בטרם ישוגר חימוש זה ברובו, וכי ייחסך גם נזק כבד מהמשק. ב-2006 עלתה הפגיעה בעורף כ-1.6 מיליארד דולר - 50 מיליון ליום.

בעקבות תקלה ב"כיפת ברזל" לפני כחודש, שבה נפלו 20 מיירטים של מערכת ההגנה וניזוקו באופן משמעותי, בצה"ל ביקשו מהתעשייה המפתחת את האמצעי להתקין מנגנון אוטומטי שינעל את המיירטים וימנע את נפילתם.
http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1630833

לכל תקלה יש מנגנון שישכול למנוע אותה, ולכל מנגנון יש תקלה שעדיין יכולה להתרחש ולעקוף אותו.
בסופו של דבר המנגנון היחידי שיכול למנוע תקלות הוא השכל הישר של המפעיל.

לאחר שנודע על ביטול תרגילים צבאיים נרחבים בגלל קיצוץ בתקציב הביטחון, כעת נודע כי הרכש של סוללות ברזל הוקפא. משרד הביטחון: במסגרת המציאות הכלכלית, אין את התקציב הדרוש להשלים את הרכישה". גורמים צבאיים: "הצבא חוזר לשנת 2003 – הכי פחות אימונים".
http://www.mako.co.il/news-military...886f6531018.htm

מעניין אם זה הדבר הנכון ביותר לעשות, במידה ואכן מתוכננת תקיפה באירן.
כי למרות הצהרות נסראללה, אני מעריך שגשם של רקטות מלבנון יפול עוד לפני שהמטוסים יחזרו מאירן.

http://www.idf.il/1133-15914-he/Dover.aspx

יחידה קטנה בחיל-האוויר מופקדת על אחת המשימות החשובות של החיל: גילוי ירי של טילים ורקטות לעבר שטחי ישראל. המעקב אחר שיגורים נעשה במשך 24 שעות ביממה, במרכז לניהול תמונה בליסטית (מנת"ב) - מערכת בת שנה וחצי במערך ההגנה האווירית.

עד כה, יחידת המנת"ב הכשירה את חייליה באופן עצמאי, באמצעות קורסים מצומצמים אשר הועברו במנת"ב עצמו. בקרוב יפתח בית הספר להגנה אווירית קורס חדש, שיכשיר את החיילים לקראת תפקידם: "מש"ק גילוי להתרעה". "בית הספר להגנה אווירית יכשיר את חיילי המנת"ב בכל הרמות, על פי תפיסת ההפעלה אשר התגבשה והשתפרה בעקבות הלקחים שהופקו בהסלמות האחרונות", מסביר סא"ל גרשון זלוטניק, ראש ענף תורה והדרכה במפקדת מערך ההגנ"א. "רוב ההכשרה תועבר בבית הספר, כאשר לעיתים יגיעו החיילים להדרכה במנת"ב עצמו".

השינוי בהכשרות צפוי להקל על המנת"ב. "העברת ההכשרה לבית הספר להגנה אווירית והסדרתה כהכשרה מן המניין במערך ההגנ"א, מאפשרות למנת"ב לעסוק במשימה המבצעית", מסביר רס"ן אופיר וולפיש, מפקד המנת"ב. "כאשר ההכשרה הייתה מוטלת עלינו, חלק מהמשאבים שלנו הופנו לטובתה. מעתה נוכל להתמקד ב-100% במשימת הגילוי להתרעה".

המנת"ב הוא אחד המכלולים האחראים על ניטור ובקרה של הטילים והרקטות הנורים לעבר ישראל. לאחר הגילוי, לחיילים יש שניות בודדות להעריך את מסלול השיגור ולקבוע מהי נקודת הפגיעה המשוערת, על סמך נתונים ומידע המגיעים ממערכות גילוי שונות אליהן מחובר המנת"ב. המרכז אחראי להכרעת הרלוונטיות של השיגור: האם הוא מהווה סכנה או לא?

במידה והשיגור עלול לפגוע באוכלוסייה, על המנת"ב להעביר את המידע לפיקוד העורף, אשר מפעיל את אזעקת "צבע אדום" באזורי הסיכון.

המוח נחשף || "כיפת הברזל רק בתחילת הדרך"

מערכת כיפת ברזל הוכיחה את עצמה במבצע עמוד ענן, והחברה שפיתחה את "מרכז העצבים" שלה והכשירה את מפעיליה, אמפרסט, כבר מתכננת את המשך הדרך - הצבת סוללות בכל רחבי המדינה. "כיפת ברזל היא האקמול שמוריד את החום, אבל צריך לטפל במחלה", אומר מנכ"ל החברה, נתן ברק

http://technation.themarker.com/hitech/1.1871450

קוריוז מעניין לגבי נתן ברק, לפני 11 שנים בדיוק (קרי בראשית האינתיפאדה השנייה) ניסה הפת"ח לחסל את מי שעוד שירת אז כאל"ם בחיל הים באמצעות בהנחת מטען בביתו ברעננה.

רעננה: הקצין הבכיר התעורר וגילה מטען חבלה
צפצוף מוזר העיר לפנות בוקר את בני משפחת ברק. אבי המשפחה, אלוף משנה נתן ברק, נדהם לגלות מטען שהונח ליד מיטתו. הוא הזעיק את המשטרה שנטרלה את המטען. "אין לנו מושג מי עשה את זה", אמרו בני המשפחה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1255668,00.html

כתבה קודמת על נתן ברק. שימו לב אגב שברק היה מיוזמי מערכת השו"ב המרכזית של חיל הים "זוהרים" שנחשפה לראשונה שנה קודם (2009) לכן על ידי אחד מיורשיו בתפקיד (אביא על כך באשכול נפרד)

חשיפה: כך נראה ה-IT מאחורי מערכת כיפת ברזל
http://www.pc.co.il/?p=40046

בטכנולוגיה תעשה לך מלחמה: כל החידושים שהכרנו ב"עמוד ענן"
בסבב הלוחמה שהסתיים השבוע הצליחה ישראל להביא לשיא את יכולתה הטכנולוגית - שדה הקרב שבו היא מרגישה הכי בנוח. ואולם המחיר עשוי להיות עלייה של כ-10% בתקציב הביטחון, שעד לאחרונה עמד תחת איום הקיצוץ
http://www.themarker.com/markerweek/1.1871868

האם כיפת ברזל תגן על התעשיות הביטחוניות הישראליות?
מבצע עמוד ענן עורר אופטימיות זהירה במערכת הביטחון וציפיה להתגברות העניין העולמי ברכישת מערכות טכנולוגיות מתקדמות כמו כיפת ברזל ■ אך התעשיות הביטחוניות, שהיצוא מהווה כ-75% ממכירותיהן, מתמודדות עם תחרות גוברת בשוק העולמי, ועם ממשלות שמגינות על הייצור המקומי ומסיטות תקציבים מביטחון - לשמירה על יציבות פיננסית
http://www.themarker.com/news/macro/1.1871049

אשכולות קודמים

עליית מדרגה - ניסוי של כיפת ברזל משודרגת (מי ידע אז שתהפוך למבצעית שבוע וחצי מאוחר יותר)
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=570924

ישראל תרחיב את טווח כיפת ברזל ל-250 ק"מ
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=561571

ביקור בפס הייצור של כיפת ברזל (הועלה על ידי יערי באשכול אחר)


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

בקרוב: סוללות מילואים ל"כיפת ברזל"
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=566131

יתכן ויוולד לכיפת ברזל דור חדש
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=555277

ועל הדרך נוסיף גם: שיפור ניכר בטיל "חץ": יגן גם מרקטות לטווח בינוני
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=566988

http://digital-edition.israelhayom....F2012%2F11%2F30

עד כה הופעלה הסוללה, שהגנה על גוש דן במהלך מבצע ”עמוד ענן“, על ידי כוחות מילואים. מפקד כנף ההגנה האווירית: ”מתאימים את לוחות הזמנית למציאות המבצעית שמשתנה אל מול העיניים“

http://www.idf.il/1133-17775-he/Dover.aspx

זוג חברים, עולה חדשה מצרפת, מילואימניק שבכלל הגיע מ"חץ" והרגשת הסיפוק הגדולה של היירוט הראשון מעל שמיי גוש דן. הצצה מבפנים לסוללת כיפת ברזל החמישית בזמן "עמוד ענן"

http://www.idf.il/1133-17789-he/Dover.aspx

מערכת טכנולוגית חדשה תאפשר זיהוי משופר של טילים ורקטות הנורים לעבר מדינת ישראל. המערכת, אשר תיכנס לשימוש בקרוב, תסייע ליצור הערכה מדויקת יותר של אזור הפגיעה ותפחית בהתרעות שווא

http://www.idf.il/1133-18090-he/Dover.aspx

מערכת ה"חץ", אשר אחראית להגן על ישראל מפני טילים בליסטיים ארוכי טווח, צפויה לעבור כבר ב-2013 שורה של שיפורים: מכ"ם מתקדם, מרכז חדש לניהול יירוטים ויכולות יירוט בטווחים רחוקים יותר

http://www.idf.il/1133-18224-he/Dover.aspx

התקדם יפה הילד של פלדשו

הסוללה, שהוקמה במהלך מבצע ”עמוד ענן“, סיימה אימון הקמה ארוך ויסודי והפכה באופן רשמי לסוללה מבצעית במערך

http://www.idf.il/1133-18662-he/Dover.aspx

ציטוט:

במקור נכתב על ידי strong1 הסוללה, שהוקמה במהלך מבצע ”עמוד ענן“, סיימה אימון הקמה ארוך ויסודי והפכה באופן רשמי לסוללה מבצעית במערך http://www.idf.il/1133-18662-he/Dover.aspx

אפלייה לרעה של מערך המילואים !!!

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

חיזבאללה ואיראן סגרו את ה'חמצן' לחמאס עקב תמיכתם במורדים וכנקמה על בגידתם בנשיא סוריה, וכתוצאה החמאס מתקשה למלא את מלאי התחמושת שלו – האיראנים לא מעבירים לחמאס טילי פאג'ר 5' ורקטות של 122 מ"ר ו-107 מ"מ. גורם ברצועה: "החמאס שילם מחיר כבד על תמיכתו במורדים"

http://www.mako.co.il/pzm-magazine/...829c3f31006.htm

ב "ישראל של פעם" מג"ד שלא פרס רשתות הסוואה על כליו בתנועה על ציר אזרחי היה זוכה במינימום לנזיפה ואזרח שהיה מצלם אותם (ונתפס כמובן) היה זוכה ליותר... היום בעידן ההפקר כל זעטוט מעלה הכל לפייסבוק... ולפעמים צה"ל עצמו מעלה תמונות דומות לפייסבוק שלו

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

לא.

זה קיצור של:
"כיפת ברזל, mMMR המבוסס על מכ"ם רז".....

http://smallwarsjournal.com/jrnl/ar...li-air-defenses

לפי יחסי הסד"כ , מערכי ההגנה הטילית לא מיועדים לאוכלוסיה האזרחית, אלא להגנת מדינת תל-אביב .
וכעת מקצצים גם בזה , "איכות" הם קוראים לזה. מענין שכאשר ישראל העשירה עומדת להתעשר יותר מהגז , אין כסף.
לדעתי מטחי הקסאם בעבר היו ללימוד בלבד. במלחמה הם ירוו את השטח בטילים.
לדעתי הכמות תנצח.
התקיפות בסוריה מתרחשות משום שביב מרגיש בטוח , ואסאד במצוקה ( חלש ). ביבי לא יעז לתקוף מדינה חזקה צבאית ... חכם על חלשים.
ועכשיו לך תדע אם הטילים יגנו עלי כשהתגובה הסורית-רוסית תבוא.

אגב. תקיפת מחסני היאחונט לא נראתה על מצגי המכ"ם הסורי ? האם זה רמז לפוטין על היכולת הישראלית אפרופו S-300 ?

ולדעתי אתה התבלבלת באתר וחשבת שזה YNET

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Cu1 ולדעתי אתה התבלבלת באתר וחשבת שזה YNET

מקבל בהכנעה.

המתיחות הביטחונית הגוברת והכנסתה לפעילות של סוללת כיפת ברזל שישית במספר הן הזדמנות מצוינת להיזכר בחיילים האלמונים ששומרים לנו על הבית. שי לוי ביקר בסוללת כיפת ברזל שמוצבת בפאתי אשקלון וראה איך זה עובד מקרוב

http://www.mynet.co.il/articles/0,7...4430737,00.html

בתעשייה האווירית החלו בייצור סדרתי של הטיל חץ 3 שיהפוך למבצעי במהלך 2015: "הטיל מספק את המענה המשלים הטוב ביותר לאיום האיראני" ■ מה ההבדל בין חץ 2 לחץ 3, איך תתמודד ישראל עם טיל אויב שיצליח לחמוק מהחץ ומי היה שמח לרכוש את הטיל


http://www.globes.co.il/news/articl...g_Homepage_Item

שעות אחרי שהציל חיים בכך שיירט רקטות שכוונו לאזור אשקלון, סגן אביאל פרי מספר לאתר צה“ל על הדריכות בסוללות והעירנות המתמדת

http://www.idf.il/1133-20265-he/Dover.aspx

על אף שנדמה שמערכת "כיפת ברזל" תמיד הייתה חלק ממערך ההגנה על תושבי ישראל, היא חוגגת היום שלוש שנים ליירוט המבצעי הראשון. מאז ועד היום רשמה המערכת מאות יירוטים, נפרסה בכל הארץ והקפיצה את אחוזי הביקוש בקרב מתגייסים

http://www.iaf.org.il/4407-41736-he/IAF.aspx

בית הנבחרים האמריקני העביר תקציב של מעל 600 מיליון דולרים לפיתוח מערכות הגנה מפני טילים בישראל. המחוקקים הרפובליקנים גם קידמו הצעה לחייב את הנשיא לדווח על מהלכיו לחיזוק יתרונה האיכותי-צבאי של ישראל

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4522904,00.html

הקונגרס דורש הגדלת הנתח של חברות מארה"ב בייצור כיפת ברזל ושיתוף במידע הטכנולוגי על המערכת - כתנאי להגדלת הסיוע האמריקאי לתכנית ב-175 מיליון דולר ■ סך כל הסיוע לתכניות הטילים: 601 מיליון דולר

http://www.globes.co.il/news/articl...?did=1000940864

מסמך דורש מסוכנות הטילים האמריקאית (MDA), הגוף שמזרים את הסיוע לתכניות הטילים הישראליות, למסור לישראל רק 176 מיליון דולר (הסכום המקורי בהצעת התקציב של הבית הלבן), ולהחזיק בתוספת המיועדת, 175 מיליון דולר, עד שיקוימו התנאים הבאים:

· ישראל תגיש צידוק מנומק בצורך לתוספת הסיוע ל"כיפת ברזל", לרבות רשימת עלויות ולו"ז מפורט להוצאתן.

· ישראל תמציא העתקים חתומים ומאושררים של חוזים והסכמים בין תעשיות ישראליות לאמריקאיות לייצור משותף של "כיפת ברזל".

· ישראל תמסור לסוכנות הטילים האמריקאית חבילות נתונים טכנולוגיים על "כיפת ברזל", כפי שנמסרו לקבלני-משנה וספקים אמריקאיים.

בעוד שלשון הדו"ח אינה מחייבת (בניגוד ללשון הצעת החוק עצמה), יש לה חשיבות רבה במו"מ עתידי עם הסנאט לקביעת הנוסח הסופי של הצעת החוק, לקראת הגשתה לחתימת הנשיא, וגם כהמלצות רבות משקל להתנהלות סוכנות הטילים האמריקאית.

http://www.themarker.com/technation/1.2377991

במערכת הביטחון נערכים לפריסת "שרביט קסמים" שאמורה לעשות לזילזל של נסראללה את מה שעשתה כיפת ברזל לקסאם של הנייה

http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/596/408.html

האיומים הביטחוניים על ישראל הובילו לפיתוח של אמצעים רבים ליירוט טילים, החל ממערכות לטנקים שמיירטות בטווחים של עשרות מטרים - ועד לטיל החץ, שמיירט טילים מהחלל ■ שלושת הרבדים של מערך ההגנה האווירית

http://www.themarker.com/technation/1.2378028


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.themarker.com/polopoly_fs/1.2378075.1405450995!/image/528938418.jpg_gen/derivatives/original/528938418.jpg]




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.themarker.com/polopoly_fs/1.2378072.1405450725!/image/230563509.jpg_gen/derivatives/original/230563509.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.themarker.com/polopoly_fs/1.2378080.1405451314!/image/2913348002.jpg_gen/derivatives/original/2913348002.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.themarker.com/polopoly_fs/1.2378076.1405451048!/image/585554946.jpg_gen/derivatives/original/585554946.jpg]

כעת נותר לתהות מיהו המאייר..

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

אם הוזכר הברק, מן הראוי היה להזכיר גם את ברק 8 (למי שיכתוב שעדיין לא בשימוש אז גם השרביט עדיין לא).
בנוסף, אין הבחנה בין חץ 2 לחץ 3, שהוא טיל שונה לגמרי.

ב"עמוד ענן" נרשמו לזכות "כיפת ברזל" הצלחות ב-84% מניסיונות היירוט. היום, פחות משנתיים לאחר מכן, עומדת המערכת כבר על 90% הצלחה. חלק משמעותי מהשיפור נעוץ בצוות התחקור של המערכת שחוקר את ההצלחות והכישלונות ומביא לתוצאות מהפכניות

http://www.iaf.org.il/4410-42214-he/IAF.aspx

מהסטטיסטיקות שראיתי, נדמה לי ששיפור אחוזי היירוט נובע מגורם נוסף: נראה שיעילות כיפת ברזל עולה עם הטווח, כך ששיוגרים לטווחים ארוכים מיורטים באחוזי הצלחה גבוהים יותר מאשר שיגורים לטווחים קצרים. אחוז השיגורים לטווחים רחוקים עלה, כמדומני, ולכן אחוזי ההצלחה הכללים עלו.

התחילו לנסות ליירט בטווחים גבוליים וקצרים מאוד,
בטווחים כאלו - המערכת לא יירטה בעבר.

והיחס בין היירוטים קצרי הטווח לאלו ארוכי הטווח - לא מקל על היירוט.

אני חושב שמעבר לסטטיסטיקה (בוא נגיד שאפילו בלי תיאוריות קונספירציה מופרכות כפי שנדונו כאן, לא קשה לחשוב שיש פה ושם קצת ייפוי של המספרים ואפשר להתווכח על מה זה בדיוק שטח בנוי וכו'), התוצאות הן אלו שמדברות בעד עצמן. כמות הפגיעות בנפש למרות כמות השיגורים הגדולה היא זעומה - אם אינני טועה איש לא מת כתוצאה מפגיעת רקטה (מפצמ"רים כן לצערנו וזה איום שצריך למצוא לו בהקדם פתרון - אולי שווה לפתוח על זה שרשור בסיום הלחימה - יש לי כבר כמה נושאים לשרשור כזה אבל אני ממתין עם זה).

בכל מקרה מה שצריך להיות לנגד עיננו הוא מבחן התוצאה ובמבחן הזה כיפת ברזל היא הצלחה ענקית.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים