|
27-11-2011, 06:24
|
|
|
חבר מתאריך: 24.09.06
הודעות: 2,221
|
|
אמנם הבטחתי לעצמי לא לחזור ולהגיב בדיון המאוס הזה אבל אתה מרים לכל כך הרבה הנחתות שאני פשוט לא יכול להתאפק….
אז ככה, את הנתון על האחוז העצום של אנסים בעלי מראה זר בנורווגיה אני, למרות בורותי המופלגת, מכיר כבר מזמן ולא מבין מה הוא קשור לדיון שלנו. אני לא טענתי בשום מקום שערבים פושעים יותר או פחות מאנשים אחרים, אני מודה (שוב) בבורותי בעניין, אין לי מושג. אתה לעומת זאת, כרגיל אצלך, טיפסת בדיון עם אמיל על עצים גבוהים מאוד אבל כשהוא ביקש ממך להביא נתונים של ממש הבטחת ולא קיימת (והקשקוש של הטרול לא עוזר, הוא צירף קישור לתגובה חסרת סימוכין שלך שנכתבה לפני שהתחייבת להביא נתונים).
רק לידיעתך, אחרי שקראתי את ההודעות שלך באותו הדיון נכנסתי בעצמי לאתר משטרת ישראל ומצאתי את סטטיסטיקת הפשיעה שלהם. לא מצאתי שום נתון שהצביע על פשיעה גבוה במיוחד במגזר הערבי. אתה יכול, כדרכך תמיד, להשיב לי בעלבונות הרגילים או, לשם שנוי, להפוך לחבר מועיל בקהילה ולספק את הנתונים שהבטחת. לי, בניגוד למה שאתה חושב, אין מניות בשום צד וכמו אמיל אני רוצה, שטחי שכמוני, נתונים אמיתיים (ואם תספק כאלו אני בהחלט אודה לך).
בכל מיקרה, אנסים מוסלמים בנורווגיה ויו טיוב, אתה עדיין לא סטרת את הטיעון הענייני היחיד שלי והוא שהחוק הנורווגי אינו מודל לחוק הישראלי כי בניגוד לזה הישראלי הנורווגי אינו מבדיל בין ממשלות ויחידים (והתעלמת מהטעות הנימהרת שעשית בפרשת הפיגוע הכפול בנורווגיה שם מיהרת, כרגיל, להאשים את המוסלמים).
נחמד שאתה חוזר ונאחז בקרנות מזבח המשבר הכלכלי, אני נאלץ עם זאת לרשום לעצמי בצער שהבנת הניקרא שלך לא השתפרה במיוחד, אני הרי דיברתי על זכיית אובמה בכרטיס הדמוקרטי (אתה חזית לו תבוסה מול קלינטון) לא על הבחירות לנשיאות. כמו שכתבתי למעלה, הרמות להנחתות אורי, הרמות להנחתות.
שוב מעציבה אותי תגובתך המטומטמת (סלח לי על הבטוי המעליב, פשוט אין מילה אחרת) לחלק בהודעתי שהתייחס לתולדות האמנות. חבל שאדם רב ידע כמוך (בניגוד לך אני מסוגל גם לפרגן, אפילו כשמרגיזים אותי) מתעקש לדבוק בנבערות דווקא כשמדובר באמנות. מונה וואן גוך הם house hold names לפחות ברחבי העולם המערבי (למרות שתתפלא כמה אסיאתים שמעו עליהם) יותר ממאה שנה לאחר שמתו ולא רק שזה ה-ר-ב-ה יותר ממה שניתן יהיה לומר בעוד מאה שנים על החוטובולי וחבריה, גם נתניהו וליברמן ישכחו מלב בעוד מאה שנים, את ואן גוך ומונה יזכרו.
אבל, ככה, בשביל לצאת איתך בסדר, שלא תגיד אני חרא, אני אסביר לך עכשיו ממש לאט למה הציורים שלהם מרגשים אותי כל כך. אתה מבין, אורי, מונה פרש לו מפאריס בסביבות 1890 ובשלושים השנים הבאות התרכז בציור חבצלות המים והגשר שבגן בז’יברני, הוא היה מוקסם ומרותק מההשתקפויות שבבריכה ומתוסכל מכך שלדעתו לא הצליח “לתפוש” אותן בציור. שלושים שנה התמודד הזקן הזה עם ההשתקפויות באגם בז’יברני אורי, שלושים שנה, כמעט כל החיים שלך מאז שנולדת. התוצאה היא כמה מהציורים היפים ביותר שצוירו אי פעם (כשתזדמן פעם לאורסיי, או אפילו למטרופוליטאן בניו יורק תעשה לעצמך טובה גדולה אם תטרח לעצור ליד ציור כזה, תתרחק עד לקיר שממול, רק ממרחק ניתן להעריך את הציורים הללו, ואז תן לעצמך זמן, בתוך כמה שניות תתחיל לראות את ההשתקפויות שבמים, לא רואים את זה מייד אבל כשמגלים רואים כמה זה מרהיב). בעיני לפחות ההתמודדות בת שלושים השנים, האמן שמתעקש וחוזר ומתעקש וכמעט בלי משים מייצר יצירות מופת, היא הרואית (אני יודע, אני יודע, פומפוזיות).
אמנות גדולה, אורי, היא לא “ציורים יפים לתלות בסלון”. אני לא בטוח מה זו בכלל אומנות, קראתי המון הגדרות אבל שתיים שאני אוהב הן שאמנות היא צורת תקשורת בה האמן מעביר מסר לקהל ושאמנות, כמו מדעים ודת, היא דיציפלינה לתיאור העולם (לאו דווקא במובן הפיסי, למשל הצעקה של מונק מעביר מצב נפשי שגם זה חלק מהעולם). כל מי שקורא על ואן גוך יודע שהמדובר היה בnut case אמיתי, משוגע זועם ואלים. יופי, אז מה? רואים רפרודוקציות שלו עם הפרספקטיבות העקומות ומריחות הצבע והמורים לאמנות אמרו שזו אמנות גדולה… whatever. כל זה עד שרואים את המקור. אם בשביל להבין את מונה צריך להתרחק מהציור הרי שלואן גוך צריך להתקרב עד שכמעט נוגעים. מה שתגלה אם תעשה את זה זה שהציור כמעט תלת מימדי. אתה מבין, המשוגע, במקום לצייר כמו בן אדם, הלך והטיח את הצבעים בקנווס כמו… נו, כמו משוגע! ההטחות הללו, לא מריחות אלא הטחות אלימות של צבע שלא ניתן לראות ברפרודוקציות, מעבירות מיד את הטירוף, הכעס והאלימות של האמן וזה מצמרר, הסבל קופץ מהבד. זו אמנות גדולה.
אף אחד לא “סיפר” לי את מה שכתבתי לך פה. לימדו אותי תולדות האמנות באקדמיה (למדתי בבצלאל בי-ם, את התואר השני כבר עשיתי בארה"ב) ובדיוק כמוך הייתי סקפטי, קצת בקטע של “מה זה החרטא הזה”. את התובנות שבפסקאות הקודמות גיבשתי לבדי לאחר שראיתי את המקורות (וגם כשהגעתי לגיל בו היתה לי יותר סבלנות לדברים הללו).
אתה לא חיב לקבל את מה שכתבתי פה, לא יקרה לך שום אסון אם תתעלם ו”תכסח” אותי כרגיל אבל ההפסד, שוב, לא אסון אלא סתם הפסד, יהיה כולו שלך כי אתה תבחר לעצום את עיניך מכמה משכיות החמדה (הנה זה חוזר, הפומפוזיות) המרהיבות ביותר שייצרה האנושות וכאלו שישארו בזכרון הקולקטיבי הרבה אחרי ש99.9999% מהנושאים בהם אנחנו דנים פה בכזו אלימות יצללו לתהומות הנשיה.
נ.ב.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
הבן, אני לא מצפה ממך לידע. מעולם לא הרשמת בתחום זה, ואין סיבה לצפות שתרשים בעתיד. עם זאת, מוטב להצניע לכת בנושאים שאין לך מושג בהם...
|
פעם חשבת קצת אחרת אבל זה בסדר, כולנו משנים את דעותינו לפעמים פעם גם אני חשבתי שאתה מבריק.
_____________________________________
Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006
|
|