במהלך תרגיל באש של גדוד הסיור של חטיבת הצנחנים בבקעה נפצע חייל באורח בינוני, ככל הנראה מפגיעת נתז. מסוק הרמטכ"ל המריא כ-15 דקות לפני כן מהאזור, וחזר לפנות את הפצוע בהנחיית הרמטכ"ל, רב אלוף בני גנץ. גנץ השתתף בפינוי.

גנץ הנחה צוות מומחים לתחקר את האירוע. החייל שנפצע פונה לבית החולים הדסה עין כרם בירושלים.

http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/CdaN...414_184,00.html

זה סוג המנהיגות שחשוב לי לראות במי שאני קורא לו מפקד (במידה, כמובן, והוא לא בדרך לבור בקריה לפיקוד על מבצע עלום ואסטרטגי לבטחון המדינה או משהו דומה)

"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל". (יגאל אלון)

איזה יופי לראות כזה מפקד!

עושה טוב על הלב.
כל הכבוד.

הנה תמונה של הרמטכ"ל מסייע בעצמו בפינוי הפצוע:

לצפייה במקור באתר Facebook, לחצו כאן.

משלי י"א י"ד

הרמטכ"ל זכאי להערכה רבה על החשיבות שראה בדאגה לחייל אחד שנזקק לעזרה, אבל יש מקום לחשוש שהאירוע של אהוד ברק בצאלים ב' עמד ברקע.

כל זמן שאין מדובר בסכנת חיים מיידית (ויתכן שגם אם כן), הזמן של הרמטכ"ל חשוב למערכת הצבאית הכללית, אם בעקבות הפינוי התבטלה פעילות מסוג אזרחי כל שהיא, אז לא נגרם שום נזק. אבל אם בעקבות הפינוי נדחה דיון בנושא בטחוני חשוב שיש לו משמעות אסטרטגית, אז זו בעיה.

בנושא מתקשר, זכור לי ששמעתי פעם הרצאה באוניברסיטה המשודרת של גל"צ, שהיו יותר מקרי תמותה בקרב פצועים מויטאנם שפונו במסוק, מאשר בכאלו שפינויים התעכב. הסיבה הייתה עיכוב בטיפולים מצילי חיים בפצועים שפונו באופן מוסק, עקב החשיבות שראו בפינוי זריז מאיזור הקרבות.

רק כדי להבהיר, לטעמי הרמטכ"ל פעל נכון, גם אם החשש היה רק מפני ביקורת ציבורית כמו שהייתה לאהוד ברק אחרי צאלים ב', לביקורת כזאת יש מימד משתק על פעילות הרמטכ"ל בזמן עתיד (צריך להקדיש זמן בהדיפת התקפות לא ענייניות), ולכן משתלם להשקיע מאמצים מראש בכדי למנוע אותה, גם כשהם באים על חשבון דברים אחרים. רציתי רק לפתוח כמה כיווני מחשבה נוספים בנושא.

סביר להניח שמסוק הרמטכ"ל היה הזמין ביותר בזירה, ואם הרמטכ"ל מחליט שהזמן שלו יכול לחכות, הוא כנראה יודע מצויין. לא צריך לחפש פחדנות.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ככה נוהג מפקד.

דוגמא אישית זה ערך עליון, גם אם הוא ביטל או דחה משהו שבפועל היה חשוב יותר, הוא הציב רף חינוכי ראשון במעלה.
לא משנה מי אתה ומה תפקידך, תעשה הכל למען הפצוע, גם אם אתה יכול להגיד שהמסוק השני כבר בדרך ואין סכנת חיים.

טוב לדעת שיש מישהו חכם שם למעלה.

לפעמים חרבון זה כמו קרב , אתה חוזר עם חוויות שאף אחד לא רוצה לשמוע .

1. קודם כל אכן דוגמא יפה למנהיגות ועוד הוכחה שגנץ הוא "רמטכ"ל של חיילים" שאין לו בעיה להכניס את הידיים לחXא.
2. בה בעת לא בטוח שזו האפשרות האופטימלית - הרי במסוק של הרמטכ"ל אין צוות רפואי של 669 וגם לא הציוד הנדרש... ואם מצב החייל היה מדרדר לפתע במהלך הטיסה, מי היה מטפל בו?
3. אם לחייל נשקפת סכנת חיים אז מה ניסו לחסוך פה, שעות טיסה של מסוק כוננות מפלמחים לבקעה? ואם לא נשקפת לו סכנת חיים, אז מה הבעיה לפנות אותו באמבולנס להדסה הר הצופים, מרחק של נגיד 20 דקות נסיעה מנבי מוסא?
4. גם לא מובן גם הסיפור על "מינוי צוות מומחים". בהנחה שמה שכתוב גם נכון, החייל נפצע מנתז. מה צריך פרופסור לבליסטיקה כדי להסביר זאת? נשמע כמו ניסיון קצת מגוכח להאדיר אירוע טקטי שולי למינימום ועדת חקירה... למרות שמן הסתם זו סתם הגזמה מצד הכתב ולא מה שנמסר.

2. מעלים חובש. מה כבר יקרה?
3. סביר שלא נשקפה לו סכנת חיים. ומסוק זה הכלי הכי מהיר לפינוי. סקופ אנד ראן, זה נקרא.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

מעניין,
האם מסתובב עם הרמטכ"ל חובש קבוע?
יכול להיות שהמאבטחים שלו מוכשרים כחובשים או פראמדיקים?

"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל". (יגאל אלון)

מפקד ש"מלכלך את הידיים" בשביל להוות דוגמא אישית לחיילים אף פעם לא עשה עלי רושם. זה בדרך כלל בא על חשבון דברים אחרים יותר חשובים. עם כל הכבוד לחייל הפצוע (ואני לא מזלזל לרגע בחייו או בריאותו), רצוי שהרמטכ"ל היה ממשיך בדרכו. אצל מפקד בדרגתו וגם בדרגות פחותות משלו כל דקה היא זהב, ולא שווה לסטות מהדרך רק בשביל להראות מנהיגות מזוייפת. אם מדובר בכורח, אז הוא כמובן עשה את המעשה הנכון.

מן הסתם זה לא מעיד כלום על גנץ. אי אפשר להסיק מסקנות על המנהיגות שלו ממבזקון עלוב.

דעתי הכללית על דוגמא אישית, ללא כל קשר למבזקון המדובר:
אני חושב שדוגמא אישית זה כאשר מפקד עושה את המקסימום בשביל צה"ל והרבדים הארגוניים שהוא משרת בהם. לא מפקד שמשפשף חרא מהרצפה של השירותים עם החיילים שלו כדי להוכיח להם שהוא אחלה גבר וליבו איתם. רק בדרך הזו חיילים ישאפו להיות מקצועיים כמוהו ותמיד לעשות את המקסימום למען המערכת.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Vladin מפקד ש"מלכלך את הידיים" בשביל להוות דוגמא אישית לחיילים אף פעם לא עשה עלי רושם. זה בדרך כלל בא על חשבון דברים אחרים יותר חשובים. עם כל הכבוד לחייל הפצוע (ואני לא מזלזל לרגע בחייו או בריאותו), רצוי שהרמטכ"ל היה ממשיך בדרכו. אצל מפקד בדרגתו וגם בדרגות פחותות משלו כל דקה היא זהב, ולא שווה לסטות מהדרך רק בשביל להראות מנהיגות מזוייפת. אם מדובר בכורח, אז הוא כמובן עשה את המעשה הנכון. מן הסתם זה לא מעיד כלום על גנץ. אי אפשר להסיק מסקנות על המנהיגות שלו ממבזקון עלוב. דעתי הכללית על דוגמא אישית, ללא כל קשר למבזקון המדובר: אני חושב שדוגמא אישית זה כאשר מפקד עושה את המקסימום בשביל צה"ל והרבדים הארגוניים שהוא משרת בהם. לא מפקד שמשפשף חרא מהרצפה של השירותים עם החיילים שלו כדי להוכיח להם שהוא אחלה גבר וליבו איתם. רק בדרך הזו חיילים ישאפו להיות מקצועיים כמוהו ותמיד לעשות את המקסימום למען המערכת.

יש הבדל בין מפקד שמשפשף חרא לבין מפקד שפינה חייל שהיה חשש ממשי לחייו.
זה ערך של הצלת חיים, ערבות הדדים.
זה דוגמא אישית וכל הכבוד שכך עשה גנץ.
זה לא שהוא עזר בתורנות מטבח או התחיל לשפשף נשקים בשביל לעשות רושם - זה אני מסכים איתך, מוריד ממעמדו.
אבל ברגע שזה עניין שנתפס תחילה כסכנת חיים, אין שום דרגה, שום מעמד, או שום פעילות אחרת שחשובה יותר מלעשות את המקסימום. גם אם זה מסוקו של ראש הממשלה בכבודו ובעצמו.
תמיד יהיו מבקרים ותמיד ישפטו. זה לא עניין של יח"צ\ אחלה גבר\ אני רמטכ"ל סחבק.
זה חייל פצוע, שום חייל, שום מפקד לא יפקיר חייל פצוע ולא משנה על חשבון מה. ואם הפקיר, ולא עקב מניעת פגיעה של רבים אחרים, בושה.

זה יפה שלקחת שני חלקים שמופרדים בצורה מאוד ברורה בהודעה שלי, וקישרת אותם למרות שהתעקשתי לא לקשר ביניהם. עוד יותר יפה שהצלחת להתעלם לחלוטין מהסייג המאוד ברור שהוספתי. הרי כתבתי במפורש שאם היה כורח בזה, אז הרמטכ"ל פעל כראוי. דבר נוסף, תהרוג אותי ואני לא אבין מאיפה הגעת למסקנה שהחייל היה בסכנת חיים. כתוב שהוא נפצע ברמה בינונית, במונחים של בני אדם זו פציעה קשה, אבל במונחים רפואיים אפשר לומר בוודאות שלא נשקפה לו סכנת חיים או נזק לטווח ארוך. אם אני לא טועה, זה אומר שהפציעה מאוד מאוד כואבת, לא נעימה בעליל, אבל איך אומרים... עד החתונה זה יעבור.

פופוליזם זה משהו שמאוד מאפיין את עם ישראל, ויש לי הרגשה שגם לך זה לא חסר... נו אופנס.

ציטוט:

זה חייל פצוע, שום חייל, שום מפקד לא יפקיר חייל פצוע ולא משנה על חשבון מה. ואם הפקיר, ולא עקב מניעת פגיעה של רבים אחרים, בושה.

סלח לי שאני מותח ביקורת על צורת ההתבטאות שלך, אבל זו התבטאות פופוליסטית. אם הרמטכ"ל היה מחליט להמשיך בדרכו, אף אחד לא היה חושב שהוא מפקיר חייל בשטח (סליחה, יש כאלו שהיו חושבים ככה. הפופוליסטים והמתלהמים כמובן). זה לא שהחייל הזה היה מת אם הרמטכ"ל לא היה מחזיר את מסוקו לשטח, לפחות אין שום פרט במבזקון הזה שמעיד על סכנת חיים או נזק בריאותי לטווח הארוך.

שוב, אני לא רוצה להעליב חלילה, אבל צורת ההתבטאות שלך מייצגת בדיוק את החולי שאני מדבר עליו. הסמטימנטליות המוגזמת הזאת: "לא מפקירים חיילים בשטח!" היא שגורמת למפקדים להתנהל בצורה לא אחראית. לא חסרים מסוקים באוויר חוץ ממסוקו של גנץ. וגם אם נניח והוא היה הקרוב ביותר, לא חסרים חיילים שיכולים לסחוב את האלונקה, הוא לא היה חייב לדחוף את ידו לאלונקה רק בשביל להוכיח איזה נקודה. אני יותר אעריך מפקד בדרגתו שיעמוד בצד ויסתכל איך חייליו מתנהלים במצב כזה. כל התערבות שלו סתם מפריעה עם כל הכבוד.

פעם קצין מאוד חכם בטייסת שלי אמר לי: "מפקדים גדולים לא מתעסקים בדברים קטנים", ואני חושב שהמשפט הזה מסכם הכל. התעסקות רק בדברים גדולים מביאה אותם לגדולה, והתעסקות בקטנות בסופו של דבר מפילה אותם. ואני ראיתי את זה קורה בפועל בצבא. לא צריך להיות בן אדם מבריק בשביל להבין את זה, אבל בהחלט צריך להיות מנהיג גדול בשביל לדעת ליישם את זה.

בלי קשר לאירוע המסוים הזה, "פציעה בינונית" מוגדרת (בגדול) ככזו שלא נשקפת ממנה סכנת חיים מיידית, אבל יש סיכוי סביר לנזק בלתי הפיך לאיבר. למשל, קטיעת יד עשויה להיות מוגדרת כ"בינונית". גם אבדן שתי העיניים.
סתם להשכלה הכללית.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

לציניות אין גבולות,
כל עוד לא תוכיח זאת, יש כאן מעשה ערכי ממדרגה ראשונה של מפקד אמיתי.

לא הייתי ציני, ואין לי שום כוונה לזלזל ברמטכ"ל חס וחלילה. בסך הכל הבעתי פה דעה רצינית שהולכת קצת נגד הזרם. כשאני ארצה להיות ציני, תאמין לי שאתה תדע על זה. רמטכ"ל זה תפקיד למנהיגים שבין היתר צריכים להיות ערכיים, ומנהיגות זה לא משהו שנמדד בערכיות.

הוא מחליט כי רמטכ"ל ברח,
הוא מחליט כי רמטכ"ל חזר,
והוא יבחר ראש ממשלה,
אנחנו תלויים באיכות האנשים.

אין לי רצון להתווכח אים היה הרמטכ"ל צריך לפנות את הפצוע במסוקו כן או לא אולם אנו רואים את הבן אדם רב אלוף מתייחס אל החייל בצורה אבהית מכריח את הפצוע להתקשר לבית לדבר עם המשפחה זה הדבר שעושה את המפקדים שלנו כמו שהם עם רמטכ"ל שכזה אנחנו תמיד ננצח.

רמטכ"ל עובר מסך,
שלשום ראיתי מקרה דומה,פרמדיק שהוזעק משנתו,מטפל במסירות בפצוע,
גנץ אחלה בן אדם,אני לא מבין בדיוק מה קרה,האם הוא סובב המסוק בכח בניגוד לדעת הצוות ?
מזכיר לי הנוהג לתת פרס למחזיר ארנק,כנראה שהמקובל לא להחזיר ארנקים,
מה קורה עם המסוקים,לא מקובל כי הם מסייעים בחילוץ פצועים ?

כשחלוץ היה רמטכ"ל, הוא יצא מאחד ממסדרי הכנפיים לפני הנשיא או שרהב"ט.
הוא נכנס למסוק שהיה זמין (הם נוחתים לפ סדר האיסוף), והטייס אמר לו שהמסוק "של הנשיא" או משהו כזה.
חלוץ תיקן אותו - המסוק של צה"ל. תמריא...

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

בטח מפני שהיו שם הסוכריות החביבות על הנשיא ומשקפי הקריאה שלו, יחד עם האייפוד ננו עם המוסיקה החביבה עליו.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

בעיני הרמטכ"ל, רא"ל גנץ, הפגין לא רק חשיבה נכונה אלא התנהלות ערכית ראויה של מפקד. לא משנה דרגתך, תפקידך ומקומך בכוח ובשרשרת הפיקוד, אם ביכולתך להושיט עזרה לחייל פצוע, והדבר לא מפריע ללחימה או להתנהלות קריטית בחשיבותה (ובטוחני שהרמטכ"ל מוסמך לקבוע אם ביכולתו להתעכב) אין פה מקום לשיקולים אחרים. נכון הלו"ז של הרמטכ"ל חשוב אבל הקפצת מסוק נוסף תעלה כסף ותיקח זמן, מה גם שבתחילה ניכר היה כי מדובר בפציעה חמורה יותר. כך ראוי שיתנהג מפקד בצה"ל במיוחד כשמדובר במפקד בה' הידיעה. אין בדבר בכדי לבקר את השר ברק בעת התאונה בצאלים ב', משום ששם האירוע היה שונה ומסוק הרמטכ"ל לא נדרש לפינוי עצמו. באשר לסוגיית העזרה בפינוי שהרמטכ"ל נתן בפועל הדבר פשוט עוד יותר - לא קרה כלום אם הרמטכ"ל פתח אלונקה. הוא יודע בוודאי כיצד לעשות זאת ואינו מורם מעם, אז מה כמו שאומרים ה- BIG DEAL? בקיצור גנץ התנהג, כפי שמצופה ממנו כאדם וכמפקד, על פי ערכים שבוודאי ספג בבית אבא וביחידות בהן שירת במערך הלוחם, ובהן הצנחנים ואחרות. יישר כוח!!!!

חיילים נפצעו מירי דו-צדדי, הרמטכ"ל סייע בפינוי\ מאת אמיר בוחבוט

http://news.walla.co.il/?w=/2689/2597223
דקות ספורות לאחר שגנץ המריא מביקור באימון של חטיבת הצנחנים, שב המסוק על עקבותיו בשל פציעת שלושה חיילים. הרמטכ"ל ירד, פתח אלונקה ומסוקו פינה את אחד מהם לבית החולים
"שלושה חיילי צה"ל נפצעו היום (ראשון) באורח קל מירי דו-צדדי במהלך אימון של חטיבת הצנחנים בבקעת הירדן. אחד מהם פונה לבית החולים הדסה עין כרם עם פגיעה בירך במסוקו של הרמטכ"ל, בני גנץ, שנכח באזור כמה דקות לפני כן. פצוע נוסף פונה במסוק שהוזעק למקום והפצוע השלישי פונה לבית החולים ברכב צבאי. גורם צבאי שנכח במקום ציין כי אש נפתחה ממרחק עשרות מטרים של כוח צה"ל על כוח אחר. גנץ ביקר הבוקר בתרגיל של חטיבת הצנחנים בפיקודו של אלוף-משנה אמיר ברעם באזור הבקעה. במהלך הסיור בשטח, שוחח הרמטכ"ל עם מפקדים ולוחמים מגדוד הסיור של החטיבה ולאחר מכן עלה למסוק הצבאי והמריא ליעד הבא. דקות ספורות לאחר שגנץ המריא מהשטח, התקבל דיווח כי צוות רפואי של חטיבת הצנחנים במקום שבו נכח הרמטכ"ל הזעיק פינוי מידי של מסוק צבאי בשל חשש לחייו של לוחם שנפצע מרסיס בירך במהלך תרגיל באש חיה. למרות שמסוק אחר הוזעק למקום האירוע, הורה הרמטכ"ל לחזור לשטח ולסייע באופן אישי בפינוי החייל לבית החולים. עם הגיעם ירד הרמטכ"ל מהמסוק, פתח בעצמו אלונקה והגיש סיוע לחייל. גנץ שאל אותו שאלות וניסה להרגיע אותו, ולאחר מכן מיהר הצוות לפנות את החייל במסוק הרמטכ"ל לבית החולים הדסה עין כרם. בדרך כבר נקבע כי מצבו מוגדר קל ולא היה חשש לחייו כפי שחשבו בתחילה. גנץ הנחה צוות מומחים של מחלקת בטיחות ובקרת איכות בזרוע היבשה לחקור את האירוע במהלכו נפצע החייל, על מנת לבדוק האם נשמרו כללי הבטיחות. עם זאת, הורה הרמטכ"ל להמשיך את התרגיל שיכלול תרחיש לילי. יצוין, כי ביוני 2010 נהרג סמ"ר עומרי שושן במהלך אימון באש חיה של חטיבת גבעתי באזור הר קרן. סמ"ר שושן נורה בגבו על ידי אחד מחבריו במהלך הסתערות לעבר יעד. ממצאי התחקיר שהתקיים אז בהנחיית אלוף פיקוד הדרום, יואב גלנט, איתר כשלים בהכנת הכוח ואי שמירה על נוהלי בטיחות ותשתית לקויה."
("וואלה", 16.12.2012)

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

הודעת דובר צה"ל
חייל צה“ל נפצע בינוני במהלך תרגיל - ופונה במסוק הרמטכ"ל
http://www.idf.il/1133-17880-HE/Dover.aspx

יישר כוח לרמטכ"ל ולכל מי שעסק בפינוי.
לכל הציניקנים, לפעמים הדברים פשוטים יותר ממה שהם ניראים, זה קוד מוסרי בצה"ל (מעוגן בשבועת החובשים) לא אחת קרו אירועים מהסוג הזה (כולל לי עצמי באירוע הזהה למה שקרה עם הרמטכ"ל).

דוגמה: מבצע עופרת יצוקה, ראש אכ"א דאז (האלוף אבי זמיר) מגיע לבי"ח סורוקה לביקור פצועים, תוך כדי מתקבלת הודעה על עוד תקרית עם נפגעים אשר בדרכם לביה"ח, האלוף עם עוד אנשים מפמלייתו ממתינים להם ליד מנחת ביה"ח, שני מסוקים נוחתים, האלוף תופס אלונקה יחד עם עוד חיילים ואנשים מביה"ח ועוזר בפינוי הנפגעים אל חדר הטראומה.
לא דרגות, לא תפקיד, לא צלמים, לא ניסיון לקטוף קופון - אלא קוד מוסרי שקיים בצה"ל מיום שהוקם!

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

החזקתי מעמד עד כה לאורך האשכול אבל הנה נשברתי.
התופעה שתארת, פאנג, ראויה ככל שתהיה מבחינת ערכיות, מוסר, רצון טוב לעזור, היא זו שלעתים פוגעת בניהול התקין של ארועים כאלו. הלוא מה נפשך? הרי אילו היו מגיעים אותו מספר נפגעים מארוע "רגיל" של תאונת דרכים, קטטה וכיוב' לא היתה ממתינה להם הפמליה אקסטרה והמרכז הרפואי (כל מרכז בישראל) היה מצליח להכיל את הארוע, כולל העברת הפצועים מהמנחת או אתר הפריקה אל חדר המיון או הטראומה ללא בעיה. תופעה כמו שתארת היא המוליכה לארוע "רב-מטפלים" העשוי לכלול אנשי מקצוע אבל שאינם חלק מהצוות האורגני שאמור לטפל בפצוע/ים, או יותר גרוע הדיוטות שיכולתם לתרום לקידום הטיפול לוקה. זה מוסיף רעשים למערכת, הסטת תשומת הלב מהפרטים החשובים בהם אמור הצוות להתעסק, מוסיף אלמנט של לחץ (האוגדונר אמר לעשות כך וכך מה עלי כרופא גדודי לעשות עכשיו?). לשם נסיון להבהיר את הדברים: תארו לכם חפ"ק ולתוכו נדחסים עוד כמה סקרנים, נותני עצות וסתם כאלו שרוצים ל"שים יד" כדי לסייע - כמובן רק מתוך כוונה טובה. האם התפקוד של הקודקודים בחפ"ק יהיה טוב יותר או יפגע כתוצאה מכל העזרה. למחשבה. א ב ל, עם כל האמור לעיל אין ספק שנקודות זכות רבות לאנושיות, לחשיבה לרמת הפרט ולחום שהפגין רמטכ"לנו.

אבל יש הבדל עצום בין מצב שבו מסייעים להעיף את האלונקה קדימה-פנימה, לבין מצב שבו בכירים מסתכלים על הטיפול, מעירים הערות וכו'.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

you're damned if you do and you're damned if you don't

כאן יִרְוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע וָאֹשֶׁר בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נַצֶּרֶת וּבְנִי (ז. ז'בוטינסקי, 1930)

ראשית כמובן יפה לראות את זה...

מהיכרות עם האיש - זו דרכו - די לראות את הקרבה שלו לחייל, שפת הגוף והמבט להבין את האנושיות שבו
זה בן אדם - ותראו כמה אנחנו מתפלאים לראות כזה ... לאן הגענו כחברה ?

אבל חשוב להגיד
טוב, טוב שיש צלם בפמלייה ..

מישהו בפורום הזה אמר פעם משפט גאוני..אין דבר שחייל יותר אוהב מלראות גנרל מת.
אין פה שום "בזבוז זמן".המוטיבציה שזה מעלה לכוחות בשטח כבר שווה את הכל..

וגם לאזרחים מיואשים ...

תמונות דו"צ מתרגיל גדס"ר צנחנים המדובר (מזהים בתמונה השניה מה החייל מרכיב לרוס"ר שלו?)

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

איזה נוסטלגיה , כמה שהמשחק הזה היה פופלרי בשנות ה 80 לא יאמן

http://en.wikipedia.org/wiki/SIMON_breach_grenade

פששש יפה לגדס"ר ישהקצאות נתנו לירות סיימון אמיתי
כמו כן התרגיל הזה היה אחד המעניינים

שימו לב גם למטל"ר החדש בתמונה האחרונה, משמאל ל0.5\מק"כ:
http://en.wikipedia.org/wiki/Mk_47_Striker

נכון מאד, צדקת בשניהם - במקל"ר ה MK-47 (אשכול מתקופת הניסויים של מז"י כאן) ובררנ"ד הסיימון
אגב, את הפריצה וההשתלטות לבניין ביצעו לוחמי החה"ן.

ואני מחכה שמישהו כבר יעיר על הנעליים.......

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

ולכוונת הריפלקס על המאג.

נצל"ש:
א. מהו המקום הזה? נראה כמו אתר תחמושת ישן ששימש חלק מהזמן למירעה..
ב. מה הרעיון לתקוף עמדה כזו מחזיתה? למה לא להתקרב מהצד או מהעורף?

בחלק מהתמונות הם מקובצים מדי (ומורידים קסדות בתמונה האחרונה? אולי צילמו כבר בסוף התרגיל?)

עם כל הכבוד, אם הרמטכ"ל לא יכול להתפנות לשעה בזמן שגרה, בין אם זה לפינוי מוצדק של חייל בסכנת חיים כמו במקרה הזה, או סתם כי בא לו, אז כל המערכת והפיקוד שלו פסולים, כי איך הוא יתפקד בשעת מלחמה בעומס?
לא מבין את כל ההתלהמות המיותרת, כאילו אין סגן רמטכ"ל, ומטכ"ל, ואלופים, ופיקוד שאחראי להתנהלות השוטפת, ורק הרמטכ"ל נדרש לקבל את כל ההחלטות הרות הגורל בצה"ל מידי שניה. אומנם אנחנו בשבוע סוף העולם לפי המודיעין של בני המאיה, אבל גם הרמטכ"ל, וגם אובמה יכולים להרשות לעצמם "לבזבז" שעה. בטח אם זה עוזר להציל חייל. ממילא הוא חוזר עם אותו המסוק לקריה לאחר מכן.
החיים זה לא "24"...

הצנחנים מתרגלים: מי שמתלונן לא מוכן למלחמה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4325383,00.html

שימו לב לפיסקה הבאה
ניתנה הפעם השליטה על כלי הטיס גם בידי המפקדים בשטח. בתרגיל הנוכחי היה זה מפקד גדוד הסיור שחוגג עשור להיווסדו, סא"ל נמרוד. הוא התמקם עם לוחמיו על אחת הגבעות מול היעדים, דיבר ישירות עם טייס ה-F-16 שמעליו ברשת הקשר ונתן לו את נקודות הציון המדויקות. לאחר מכן חיכה עד להפצצה של היעד.

וזה לוקח אותי אל האשכול משנת 2009
בתוך 3 שנים כל גדודי החי"ר יזכו לסיוע אווירי מצד מטוסי קרב
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=477350

ולעוד אשכול מהחודשים האחרונים (שאני לא מוצא משום מה) בו מג"דים מחט' החי"ר הוזמנו ע"י חיה"א לטוס במטוסי קרב על מנת לראות איך זה ניראה מהאוויר בזמן שיקראו להם לעזרה.

עוד כתבה רלוונטית
http://www.iaf.org.il/4388-39912-he/IAF.aspx

נותר רק לברך

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

חשבתי שהכוונת כוחות אויר זה (בין היתר) מתפקדיה של שלדג, לא?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי GuyGos חשבתי שהכוונת כוחות אויר זה (בין היתר) מתפקדיה של שלדג, לא?

המשימות והפעילות של שלדג בתחום המסווג.
אבל עיניך הרואות, צה"ל מטמיע את שת"פ מטוסי הקרב עם גדודי החי"ר.
זהו עוד נדבך ברמת גדודי החי"ר שיזמו במז"י בעקבות לבנון 2 ועופרת יצוקה.
מי יכול להצביע על עוד גורם סיוע אווירי שנכנס לעזרת הגדודים (לאו דווקא חי"ר) כחלק מהתהליך הזה?

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

זאת במסגרת תרגיל גדודי שארך כשבועיים בבקעת הירדן. בתרגיל שיתפו הלוחמים פעולה עם הזרועות השונות, לרבות מול מטוסי קרב, כוחות שריון וארטילריה

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

http://glz.co.il/newsArticle.aspx?newsid=119119
באימון ,בבקעה ,ובהצלחה בחטיבתית .
היום אין ביקורת לא כאן לפחות .