מותר להגיד הן קרני שמש הן קרנות שמש, גם לפי מילון ספיר, הכפוף להחלטות האקדמיה.
קרנות השתלמות וקרני השתלמות - לפי ספיר, רק "קרנות השתלמות", לפי אבן־שושן, גם "קרני".
הנטייה הטבעית היא להאמין לאבן־שושן, שטורח לתעד כמעט כל צורה אם הופיעה במקורות.

לשם השוואה, באב"ש, מוצאים בערך "תינוק" את ההערה: "ישן: תִּינוֹקִים". הצורה הופיעה פעמים
ממועטות ביותר, אך הופיעה ואין להשכיחה:
"חמישה תינוקים יש בבית הזה, חמישה תינוקים יש באוהל הזה" (במדבר רבה ג).

מכאן אַהֲבָתִי לאבן־שושן, המילון וגם האיש, שלא עָקַר משמעויות ופירושים ממילים רק משום שאלו אינם בשימוש.

כמובן שאין זה התר לומר "תינוקים", משום שאין המקור מוציא שיבוש מידי דופיו. גם במקורות החז"ליים
טעויות ושיבושים רבים, שמגיעים לפעמים לכדי לעג בלתי מכוון. שתי דוגמאות מנִי רבות, מ"יד הלשון" ליצחק אבינרי, עמוד 59:
חסרון 'את' ברש"י ובמדרשים -
כלל גדול הוא: בְּמקום שלָשון חיה מצוּוה על בהירות ופשטות - אין מסתייעים במקורות, ואפילו -
בקדמונים, כדי לשבש את הדרך. רודפי ה'את', אם יחטטו במדרשים, ימצאו השמטות איומות ממש,
עד כדי שבוש העניָן, ואפילו עד כדי חרוף וגִדוף: "בן שלוש שנים הכיר בוראו" (כלומר: 'את בוראו'), ...
"כיוון שראה עמלק התחיל לקללו" (כלומר: 'את עמלק'), "העולם ברא הקב"ה תחלה" ('את העולם').

עמוד 252:
כמו במקום כ הקירוב (בערך) -
מצאתי במקורות קדומים שבושים גרועים מן "כמו גם", ואין אני חושש לגלותם, מפני שלעולם - ההִגיון
הלשוני קודם למקור, ויהא זה אפילו מקור קדמון. אין אימת המקור עלי, ואיני נרתע הימנו. בימי הבינים
כתבו "כמו" במקום "כ־" - שעניינה 'בערך', ונראה לי שהשפעה ערבית כאן: ... "עמדו במדבר סיני כמו שנה".
אין למדים מכל אלה, כי זה הכלל: שבוש - לעולם שבוש, ואין המקור מטהרו ומוציאו מידי דופיו.

ובאותו עניין, אני מוכרח לצטט מן ההקדמה:
כלפי המחמירים -
בגוף הספר מדובר בערכים רבים על חומרות יתרות, וגם נתיחד לזה ערך לעצמו. פירוט מיוחד הובא
להלן בתוכן הנושאים, ולפיכך פטור אני מלציין פרטים. לצערי הוטל עלי להלחם לפעמים במדקדקים
מחמירים, כשם שאני נלחם במשבשי הלשון. לא פעם הודו המחמירים על טעותם, כפי שנתברר בספר
בכמה וכמה ערכים. הכלל הגדול "לא ראינו אינו ראיה" נעלם מעיני מחמירים, שפסלו לפעמים בטויים
כשרים, באשר לא מצאו דוגמתם במלונים ובמקורות.
_______________________________
דוגמאות יפות הן משפְּטי ה"צדק" שנתנו מחמירים גם בכתביו של עגנון, והן מפורטות בספר. אם תרצה - אשמח להעלותן הנה. אפשר להציץ.

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן