לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי         אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה בן מאיטליה – אומר בונג׳ורנו, בת מצרפת – אומרת בונז׳ור. קאן מיפן – אומר אוהיו, כשהוא בא לביקור | עברי, דבר עברית והבראת! (אב״י) | מילים ומקורן | שגיאות בתקשורת | חידות היגיון | קורס לימוד לטינית בלעדי לפרש רוביק רוזנטל, אשכול האירוח חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > השכלה כללית > שפות ובלשנות
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 10-08-2008, 10:30
צלמית המשתמש של ShoobyD
  ShoobyD מנהל ShoobyD אינו מחובר  
מנהל משבראש, בלשנות, תכנות ויהדות
 
חבר מתאריך: 04.06.06
הודעות: 33,018
שלח הודעה דרך MSN אל ShoobyD Facebook profile LinkedIn profile Follow me...
הוצאו מהקשרם - אשכול מילים/ביטויים בעלי אטימולוגיה מיוחדת

אטימולוגיה (בעברית "גִּזָּרוֹן") משמעותה חקר ההיסטוריה של מילים, המוצא שלהן.

לדוגמא, האטימולוגיה של המילה "אטימולוגיה" היא מיוונית: ἐτυμολογία
ἔτυμον (קרי: אֶטוֹמוֹן) = "המובן האמתי", בהקשר של מילים (מ־"אֶטוֹמוֹס" = אמתי)
+ הסיומת הידועה λογία (קרי: לוֹגִיה) = "חקר ה־"
וביחד זהו 'חקר "מובנם האמתי" של מילים'.

λογία באה מ־λόγος (לוֹגוֹס) שהיא מילה בעלת מספר משמעויות.
זהירות - ספויילר!


באשכול זה לא נדבר על אטימולוגיות כאלה!!
לא נדבר על מילים שאולות כמות שהן משפה אחרת כגון יוונית/לטינית/יידיש/ערבית/טורקית וכו׳
כאן נדבר על מילים/ביטויים בעלי אטימולוגיה מיוחדת.

ב"אטימולוגיה מיוחדת" הכוונה למילים שהן שיבוש של מילים, ביטויים או שמות אחרים (לרוב משפה אחרת אך לפעמים אפילו מאותה שפה!)
מילים שאיבדו את המשמעות המקורית שלהם וקיבלו אחת חדשה, ש"הוצאו מהקשרם"
בהודעה הבאה אתחיל עם הדוגמא הראשונה (יבואו עוד בהמשך..), כדי שתבינו את הרעיון.



הערה:
האשכול הזה פותח פתח להרבה אטימולוגיה עממית, אבל מבחינתי זה גם נחשב בתור בלשנות.


נערך לאחרונה ע"י ShoobyD בתאריך 07-10-2014 בשעה 13:32.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #2  
ישן 10-08-2008, 10:31
צלמית המשתמש של ShoobyD
  ShoobyD מנהל ShoobyD אינו מחובר  
מנהל משבראש, בלשנות, תכנות ויהדות
 
חבר מתאריך: 04.06.06
הודעות: 33,018
שלח הודעה דרך MSN אל ShoobyD Facebook profile LinkedIn profile Follow me...
משני עברי המתרס..
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ShoobyD שמתחילה ב "הוצאו מהקשרם - אשכול מילים/ביטויים בעלי אטימולוגיה מיוחדת"

"בריקדה" (אנגלית/צרפתית: barricade) משמעותה מתרס, מערך ביצורים מאולתר, "מחסום המוקם ברחוב או בדרך כדי לעצור את התקדמות האויב ולהתגונן בפניו" (מתוך אבן שושן)

המקור של המילה בריקדה הוא במילה הצרפתית barrique (או בספרדית barrica) שמשמעותה פשוט חבית.
אז איך זה התגלגל? (חבית. מתגלגלת.. הו, אני כה שנון)


אוקיי ילדים, שבו בשקט, עכשיו שעת סיפור

הרקע: סוף המאה ה־16 בפריז, תקופת "מלחמות הדת בצרפת" – מאבקים בין הקתולים להוגנוטים (שני זרמים בנצרות) שכללו מלחמות אזרחים ומבצעים צבאיים.
בקצרה (בערך..), בתקופה הזו מלך על צרפת אנרי השלישי. אחיו הצעיר, פרנסואה משמו, נפטר, ולאנרי ה־3 עצמו לא היו ילדים, מה שהשאיר גיסו את אנרי מלך נאוורה כיורש העצר (פרוטקציות)
הבעיה, אנרי מנווארה היה הוגנוט. אבוי! הצרפתים הקתולים לא הסכימו לזה! חל וחזיזה, יורש־עצר הוגנוט בעעע.. לכן הגלו את אנרי מנווארה ושללו ממנו את הזכות לשמש כיורש־עצר.
נפתחה מלחמה. (אחת מיני רבות, אבל זו הגדולה)
הקתולים, שכבר נמאס להם מאנרי ה־3, קראו לפליפה הספרדי לבוא לכבוש ת׳מקום, ואנרי הראשון, הדוכס מגיז, נקרא לכבוש את פריז (כן, עוד אנרי, מסתבר שהיה להם מבחר דליל של שמות..)

פה הקטע הרלוונטי לעניינינו: ב־12 במאי 1588 המלך אנרי השלישי נאלץ להימלט מפריז, לאחר שהדוכס מגיז השתלט על העיר, בעזרתם האדיבה של התושבים כמובן..
תושבי העיר פריז (הקתולית אז) ארגנו מרד נגד המלך – כרכרות, עצים וחביות נערמו יחד כדי לעצור את המשמר השווייצרי, ושאר צבאות שהיו נאמנים לאנרי ה־III, מלהיכנס לעיר.
אותו יום נזכר בהיסטוריה כ"יום הבריקדות" (Journée des barricades)
וכך חבית הפכה לבריקדה.

בסופו של דבר, אנרי הדוכס מגיז נרצח ע״י משמר המלך, צווי מעצר יצאו נגד ראשי הליגה הקתולית, המלך אנרי ה־3 כרת ברית עם אנרי מנווארה (אויבו ההוגנוט) ומינה אותו חזרה ליורש.
לא הרבה אחרי זאת, אנרי ה־III נפצע קשה בידי מתנקש, ומת ביום המחרת. אנרי מנווארה הוכתר, ומאז הוא נודע כאנרי הרביעי מלך צרפת. O:
הוא היה מאד פופולרי, הראשון לשושלת "בית בורבון" בצרפת, שבין מלכיה נמנים כל ה"לואי"־ים, ה־13 עד ה־18 (עוד הוכחה למחסור בשמות פרטיים..)
סוף טוב הכל טוב.

"עלי בריקדות ניפגש, ניפגש
עלי בריקדות חרות נישא בדם ואש.
רובה אל רובה, קנה יצדיע,
כדור אל כדור יריע,
עלי בריקדות, עלי בריקדות, ניפגש.
"


מתוך "עלי בריקדות" מאת מיכאל אשבל (שהיה לוחם אצ״ל, וכתב את השיר בתא הנידונים למוות)



נערך לאחרונה ע"י ShoobyD בתאריך 07-10-2014 בשעה 14:44.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #12  
ישן 27-08-2008, 14:36
צלמית המשתמש של אור - ors
  משתמש זכר אור - ors אור - ors אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.08.04
הודעות: 5,005
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ShoobyD שמתחילה ב "הוצאו מהקשרם - אשכול מילים/ביטויים בעלי אטימולוגיה מיוחדת"

ציטוט:
קטע מתוך: "חיי מלים", אשכולית (תכנית בלשון ובהבנת הנקרא) בהוצאת מט"ח.

המלים בעברית, כמו בכל שפה, לא היו קיימות מאז ומעולם.
כל המלים נולדו אי-פעם. אחדות נולדו לפני אלפי שנים, ואחרות לפני שנים אחדות.
איך קורה הדבר? איך פתאום נוצרת מלה עברית חדשה?
קשה לדעת בדיוק, כי מלים רבות נוצרו לפני כ-3000 שנה או יותר. אך אפשר לשער כיצד קרה הדבר, פחות או יותר.
למשל, המלה ''רְחוב'' נולדה בערך כך:
בימי קדם, בימים של ראשית העם העברי (לפני יותר מ-3000 שנה), לא הייתה קיימת המלה ''רְחוֹב''. אנשים גרו אז בבתים צפופים וקרובים זה לזה. המעברים בין הבתים היו צרים מאוד, כמו הסמטאות הצרות בעיר העתיקה של ירושלים. ''כלי התחבורה'' אז היו רק החמור והגמל. ולכן גם לא היה צורך במעברים רחבים יותר. בשווקים היו מעברים גדולים ומרווחים, כדי שיהיה די מקום למוכרים, לקונים ולסחורה המוצגת לראווה. למעברים האלה לא הייתה מלה מתאימה. איך יקראו למעברים הרחבים הללו?
באחד הימים (לא ידוע מתי בדיוק) אמר מישהו (לא ידוע מי בדיוק) את המלה ''רחוב''. שמעו זאת אנשים אחרים והחלו גם הם להשתמש במלה ''רחוב'' כשהתכוונו ל''מעבר רָחָב''. הקשר ההגיוני בין המלה ''רחוב'' למלה ''רחב'' תרם, כנראה, להצלחתה של המלה: יותר ויותר אנשים השתמשו בה, עד אשר בסופו של דבר השתרשה בשפה העברית. כך (פחות או יותר) נולדה במזל טוב המלה העברית ''רחוב''.

''בשביל כָּבוֹד צריך לעבוד'' אומר השיר במחזמר ''קזבלן''. אבל הייתה תקופה שהמלה ''כָּבֹד'' טרם הייתה קיימת בשפה העברית.
איך נולדה המלה ''כבוד''?
בימי קדם לא היה צריך להתאמץ ולעבוד כדי לזכות בכבוד. אז היה מספיק להיות כָּבֵד בשביל לזכות בהערכה. אז רחשו הערכה לאנשים שהיו ''כְּבֵדים''. לאו דווקא כבדים במשקל (אם כי גם זה לא הזיק) אלא כבדים ברכוש, עשירים. מי שהיה עשיר והיה כבד בנכסים עבדים. צאן ובקר נחשב אדם חשוב. כזה היה, למשל, אברהם אבינו שנאמר עליו ''וְאַבְרם כָּבֵד מְאד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב'' (בראשית י"ג, ב). אם כן. איך יקראו לרגש המיוחד הזה שמרגישים כלפי אדם עשיר וחשוב?
איך יקראו להערכה שחשים כלפי מישהו ''כָּבֵד''? איזו מלה תתאים לכך?

באחד הימים (לא ידוע מתי בדיוק) אמר מישהו (לא ידוע מי בדיוק) את המלה ''כָּבוֹד''. שמעו זאת אחרים והחלו גם הם להשתמש בה. אולי הקשר ההגיוני שאמר - מי שכָּבֵד ראוי לכָבוֹד - עזר למלה להיקלט במהירות. וכך נולדה המלה כָּבוד. ולא רק היא. כי אז החלו לכנות אדם שמתייחסים אליו בכבוד. אדם ''נִכְבָּד'' או אדם ''מְכוּבָּד''. כך נולדו עוד שתי מלים עבריות.

באופן זה, פחות או יותר. נולדו רוב המלים בעברית.

מלים אינן נולדות סתם כך באופן שרירותי. מלה אינה נוצרת מתוך צירוף מקרי של כמה אותיות מהאלפבית. יש היגיון בדרך שבה נולדות מלים חדשות. כשם שהמלה ''רְחוֹב'' נולדה מ''רחָב''. ו''כָבוֹד'' מ''כָּבֵד''. כך נולדו גם מלים אחרות בשפה. המלה ''תִינוֹק'' נוצרה מ''לִינוֹק''. כי התינוק יונק בחודשיו הראשונים. המלה ''לְהַצְבִּיעַ'' נולדה מ''אֶצְבַּע''. כי אנו מצביעים בעזרת האצבע. ואולי מעניין לדעת שהמלה ''מְעַנְיֵין'' נולדה מהמלה ''עִנְיָין'', כי מה שיש בו עִנְיָין הוא מְעַנְיֵין.

בימי קדם לא כתבו את פקודות המלך על דפי נייר. אלא היו חוֹקִקִים אותן באבן.
אנשים החלו לקרוא לפקודות החקוקות באבן: ''חוקים''. כך מהמלה "'לחקוק'' באבן נולדה המלה : ''חוק''.


אם מישהו שואל את עצמו כיצד הקלדתי את הטקסט הזה, השתמשתי בתכנת OCR (זיהוי תווים אופטי) עברית.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #13  
ישן 31-08-2008, 19:48
צלמית המשתמש של זיו
  זיו זיו אינו מחובר  
L'enfer, c'est les autres
 
חבר מתאריך: 21.11.01
הודעות: 28,806
בתגובה להודעה מספר 12 שנכתבה על ידי אור - ors שמתחילה ב "[QUOTE] [center][b]קטע מתוך:..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי אור - ors
''בשביל כָּבוֹד צריך לעבוד'' אומר השיר במחזמר ''קזבלן''. אבל הייתה תקופה שהמלה ''כָּבֹד'' טרם הייתה קיימת בשפה העברית.
איך נולדה המלה ''כבוד''?
בימי קדם לא היה צריך להתאמץ ולעבוד כדי לזכות בכבוד. אז היה מספיק להיות כָּבֵד בשביל לזכות בהערכה. אז רחשו הערכה לאנשים שהיו ''כְּבֵדים''. לאו דווקא כבדים במשקל (אם כי גם זה לא הזיק) אלא כבדים ברכוש, עשירים. מי שהיה עשיר והיה כבד בנכסים עבדים. צאן ובקר נחשב אדם חשוב. כזה היה, למשל, אברהם אבינו שנאמר עליו ''וְאַבְרם כָּבֵד מְאד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב'' (בראשית י"ג, ב). אם כן. איך יקראו לרגש המיוחד הזה שמרגישים כלפי אדם עשיר וחשוב?
איך יקראו להערכה שחשים כלפי מישהו ''כָּבֵד''? איזו מלה תתאים לכך?

באחד הימים (לא ידוע מתי בדיוק) אמר מישהו (לא ידוע מי בדיוק) את המלה ''כָּבוֹד''. שמעו זאת אחרים והחלו גם הם להשתמש בה. אולי הקשר ההגיוני שאמר - מי שכָּבֵד ראוי לכָבוֹד - עזר למלה להיקלט במהירות. וכך נולדה המלה כָּבוד. ולא רק היא. כי אז החלו לכנות אדם שמתייחסים אליו בכבוד. אדם ''נִכְבָּד'' או אדם ''מְכוּבָּד''. כך נולדו עוד שתי מלים עבריות.

קצת מוזרה לי ההמצאה הזו. המלה "כבוד", במובן של כבוד, מופיעה כצורתה בתנ"ך. "ועשו בגדי קודש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת" (שמות כ"ח, ב). וגם; "כבד את אביך ואת אמך" (שמות כ, י"א). המקור שהבאת מצטט את התנ"ך, ולכן מאוד מוזר שהוא בוחר לצטט משהו לא קשור, במקום משהו קשור, אך ורק כדי לקבע איזו תזה שהמציא. טוב שאמר גם "לא ידוע מי ומתי בדיוק", כי בעצם הוא לא יודע כלום. פשוט נוח לו לקשר בין מילים שלשרשם צליל דומה, למרות שאין ולא היה קשר כזה במציאות.

גם המלה "רחוב" מופיעה בתנ"ך, במגילת אסתר "רחוב העיר" (ד:ו') אבל אולי עוד אפשר לטעון שזה הומצא באי אלו ה400 שנה שבין חומשי תורה לכתיבת מגילת אסתר. נגיד.
_____________________________________
..


נערך לאחרונה ע"י זיו בתאריך 31-08-2008 בשעה 19:57.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #16  
ישן 28-08-2008, 16:59
צלמית המשתמש של אור - ors
  משתמש זכר אור - ors אור - ors אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.08.04
הודעות: 5,005
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ShoobyD שמתחילה ב "הוצאו מהקשרם - אשכול מילים/ביטויים בעלי אטימולוגיה מיוחדת"

על גלגול המילה "בוס" שיצאה מכאן לטיול בעולם וחזרה אלינו מאופרת בהבדלי-הגייה:

קטע מתוך: "חיי מלים", אשכולית (תכנית בלשון ובהבנת הנקרא) בהוצאת מט"ח.

ציטוט:
יש מלים עבריות, שיצאו לטייל בארצות אחרות. ועברו לגור בשפות זרות. שתי מלים כאלה הן ''אָמֵן'' ו''הַלִלוּיָה''. שתיהן מלים עבריות שמקורן במקרא. פירוש המלה ''אָמֵן'' קרוב למלה ''אֱמֶת''. וכשאומרים ''אָמֵן'' בסוף תפילה או ברכה. מתכוונים לומר: ''הלוואי שכך יהיה באמת''. פירוש המלה ''הַלִלוּיַה'' הוא הַלִלוּ את ה'.
המלים האלה יצאו לטייל בעולם הגזול וזכו להצלחה מסחררת: מיליוני בני אזם בעולם משתמשים בהן. מיליוני אנשים שאינם יהודים ואשר אינם יודעים עברית, עונים ''אמן'' ואומרים ''הללויה'' בברכות. בתפילות ובשירי הדת שלהם. ורק מעטים מאוד יודעים שאלו מלים עבריות.


המלה האנגלית ''בּוֹס'' מפורסמת בעולם כולו. אבל חיטוט קל בתולדותיה של המלה מגלה לנו שמקורה בְּמלה... עברית.
תחילתה של המלה ''בּוס'' בביטוי ''בַּעַל בַּיִת''. שפירושו אדם אשר לו שייך בית או כמה בתים. כלומר. ''בעל הבית'' הוא בעל הרכוש. הוא האדם המחליט והוא המנהל.


הביטוי העברי ''בעל-בית''. יחד עם מלים עבריות אחרות. עבו לאידיש. אך באידיש המלים העבריות נשמעות קצת אחרת: שַבַּת באידיש היא שַבֶּעס. מִשְפָּחַה היא מִשְפּוּחֶה. יוֹם טוב יונְטֶף. שָלום עַלֵיכֶם שוּלֶם עַלֵיכֶם. צָרוֹת צוּרְס וכן הלאה. במקום ''בעל הבית'' אמרו באידיש ''בַּלבּוס'' (ובעלת הבית נקראת באידיש: בַּלבּוּסְתֶע).

כיוון שבארצות הברית יושבים יהודים דוברי אידיש. נכנסו לא מעט מלים מן האידיש אל האנגלית. אפשר לשמוע אמריקנים. שאין להם כל קשר ליהדות, משיקים כוס יין ומברכים ''לְחַיִים!'' ו''מַזְל טוֹף'' (מזל טוב).

בתקופה מסוימת המלה ''מְנַהֵל'' (באנגלית) כבר לא הספיקה. התעורר צורך במלה שהפירוש שלה יהיה מנהל עבודה, האחראי הישיר. ומי הגיעה מן האידיש אם לא ''בלבוס''?

כדרכם של האמריקנים האוהבים מלים קצרות, ''בַּלבּוס'' קוצרה מעט והפכה להיות: ''בּוֹס''.

וזה עדיין לא סוף הסיפור. כי בינתיים גם בעברית הורגש חיסרון במושג זה. ואז ממי שאלה העברית את המלה שהיא זקוקה לה ? מן האנגלית. כמובן. ואת מה שאלה העברית מהאנגלית? את המלה שהיא עצמה השאילה לה: ''בּוֹס''.


וכך, אחרי טיול ארוך בעולם. חזרה אלינו המלה העברית האבודה, בתחפושת של אנגלית אמריקנית. ואנחנו, דוברי העברית, איננו יכולים צלהכירה. ובאמת, איך אפשר להעלות על הדעת שיש קשר בין ה''בּוֹס'' האמריקני ל''בעל הבית'' העברי?


_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #18  
ישן 03-10-2008, 13:55
צלמית המשתמש של ShoobyD
  ShoobyD מנהל ShoobyD אינו מחובר  
מנהל משבראש, בלשנות, תכנות ויהדות
 
חבר מתאריך: 04.06.06
הודעות: 33,018
שלח הודעה דרך MSN אל ShoobyD Facebook profile LinkedIn profile Follow me...
משפחת הקיסרים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ShoobyD שמתחילה ב "הוצאו מהקשרם - אשכול מילים/ביטויים בעלי אטימולוגיה מיוחדת"

לעיל נידונה סוגיית מקור הביטוי "יוצא דופן" ב"ניתוח קיסרי"**
מצד שני, "קיסר" (Caesar) הוא מלך, שליט, אימפרטור

אז מה הקשר בין הניתוח ובין התואר "קיסר"? (אם קיים)
ומאיפה בכלל המילה "קיסר" הגיעה?

**הערה: הניתוח הקיסרי נקרא כך בשפות שונות, לדוגמא אנגלית, בה הוא נקרא כידוע Caesarean section (או בקיצור: C-section)

------------------------------------------------------------
זהירות חפירה! (יצא קצת ארוך..)
------------------------------------------------------------

אז ככה..
מקור התואר "קיסר" (במובן של שליט) הוא לא יותר מאשר בשם משפחתו של גאיוס יוליוס קיסר.
כן, כן.. "קיסר" לא היה תוארו של יוליוס קיסר, אלא שם משפחתו.
לאמתו של דבר, יוליוס קיסר כלל לא נחשב ל"קיסר" (במובן של Emperor), בתקופתו רומא עדיין הייתה רפובליקה..
אגב, בניגוד למה שרבים חושבים, שמו הפרטי לא היה יוליוס, אלא גאיוס. "יוליוס" מסמל את משפחת בתי־האב הנקראת "היוליים" שאחד מענפיה היא משפחת קיסר, שאליה השתייך גאיוס.
המבנה הזה של 3 שמות היה שכיח ברומא העתיקה.

ה־"קיסר" הראשון (התואר הרשמי למעשה נקרא "פרינקפס", שהוא המקור למילה "נסיך" בשפות הלטיניות) היה אוגוסטוס קיסר, שעלה לשלטון לאחר ההתנקשות המפורסמת בחייו של יוליוס קיסר (בין לבין הוא היה בטריומוויראט השני, אבל נניח לזה כעת..)
אוגוסטוס אומץ ע״י יוליוס קיסר, שהיה אח של סבתו, ובעקבות־כך נשא את שם משפחתו של קיסר כשמו שלו.
הערה: לאמיתו של דבר, בעקבות האימוץ הוא נשא את כל שמותיו, "גאיוס יוליוס קיסר", (היו להם כללים קצת מוזרים לגבי שמות). שמו מלידה היה גאיוס אוקטביוס תורינוס, ו־"אוגוסטוס" זה בכלל תואר שניתן לו ע״י הסנאט הרומי, ומשמעותו "הנכבד". ככל הנראה הם חשבו שאין לו מספיק שמות..
אוגוסטוס מצדו אימץ את טיבריוס ומינה אותו ליורשו, כך שגם טיבריוס נשא בשם "קיסר" כשם משפחה. אותו הסיפור לגבי קליגולה, וכך זה ממשיך הלאה..
עד מהרה זה כבר די הפך לנוהג לקחת את השם "קיסר" כתואר, ואפילו מושלים שלא היו שייכים למשפחה ניכסו לעצמם את השם.
כך הפך השם "קיסר" לתואר, ולמילה נרדפת לשליט. (דרך אגב, גם המילה הסלאבית "צאר" מקורה בשם "קיסר")
"הגם אתה ברוטוס?"
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
"מותו של קיסר" מאת וינצ׳נזו קאמוצ׳יני


טוב, אז עכשיו מה הקשר לניתוח (אם יש בכלל)?
אמונה עממית מספרת שיוליוס קיסר עצמו נולד בניתוח קיסרי, והניתוח, כמו התואר, גם הוא קיבל את שמו מיוליוס קיסר הנכבד.
הבעיה היא שלא ייתכן שיוליוס נולד בניתוח כזה; בזמנם הניתוח היה מאוד מסוכן ובוצע בדר״כ בנשים שמתו כבר בשעת הלידה (וגם אם לא – הן לא שרדו הרבה אחרי זה..), בעוד אנו יודעים שאמו של קיסר, אורליה, חיה הרבה אחרי הולדת בנה. מעבר לכך, בעלה של אורליה, גאיוס קיסר האב (קיסר שכולנו מכירים הוא למעשה הדור הרביעי שנשא בשם "גאיוס יוליוס קיסר") כיהן במספר משרות ציבוריות, ונעדר לעתים תכופות מהבית, כך שבפועל אורליה היא זו שגידלה וטיפחה את יוליוס קיסר הקטן (היא נפטרה כשהוא היה בערך בן 45).


והנה מגיע הקאץ׳:
לא רק שהניתוח לא קיבל את שמו מיוליוס קיסר, אלא שהאמת היא ככל הנראה הפוכה!
ברומא העתיקה, כמו במקומות אחרים, שמות בתי־האב סימלו בדר״כ תכונה/מאפיין של אבי המשפחה (גבוה, פוזל וכו׳‏), ואחת ההשערות למקור שמה של משפחת קיסר הוא בדיוק בניתוח הקיסרי!
הראשון שידוע לנו שהציע קשר בין השמות היה פליניוס הזקן; במאה הראשונה לספירה הוא כתב את ה־Historia Naturalis (בעברית: "תולדות הטבע") – מעין אנציקלופדיה בת 37 כרכים שנחשבת לאנציקלופדיה העתיקה בעולם.
בתחילת הכרך השביעי, הדן בפיזיולוגיה האנושית, הוא תיאר בקצרה את הניתוח הקיסרי והעלה את הטיעון שאחד מאבותיו של יוליוס קיסר נולד בצורה זו, מה שנתן למשפחה את שמה.
והניתוח עצמו? הוא קיבל את שמו מהפועל הלטיני caedere שמשמעותו פשוט "לחתוך", ובצורה סבילה caesus/caesa/caesum (="חתוך"; בזכר, נקבה וסתמי).
התהפכו היוצרות.


הערה: יש עוד השערות למקור שם המשפחה "קיסר", כולן כמובן מתייחסות לאבי המשפחה
הרי כמה מן ההשערות למקור השם:
  • caesaries – "שיער" בלטינית, מכיוון שלאבי המשפחה היה שיער שופע (לחלופין, יש כאלה הסוברים ששם זה בא כאירוניה, מכיוון שהיה מקריח..)
  • caesius – המילה הלטינית לצבע כחול־אפור, מכיוון שזה היה צבע עיניו של אבי המשפחה.
  • caesai – מילה בשפת ה־"מורים" (אולי פונית? שהיא ניב כנעני) שמשמעותה "פיל", מכיוון שאבי המשפחה הרג אחד כזה בקרב.




תוספת לסיום
הלכתם לכם למסעדה, הצצתם בתפריט, וראיתם שם "סלט קיסר"; מה, יוליוס קיסר היה חובב סלטים?

"סלט קיסר" באמת נקרא על שם קיסר, אבל לא זה שנדון לעיל, אחד מסוג אחר.
הסלט נקרא על שם ממציאו, המסעדן האיטלקי־מקסיקני צ׳זרה קרדיני (Cesare/Caesar Cardini), בתחילת המאה הקודמת.
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
סלט קיסר עם נתחי עוף

-------------------------------
סוף חפירה!
-------------------------------


נערך לאחרונה ע"י ShoobyD בתאריך 07-10-2014 בשעה 22:25.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #23  
ישן 03-11-2008, 22:41
צלמית המשתמש של ShoobyD
  ShoobyD מנהל ShoobyD אינו מחובר  
מנהל משבראש, בלשנות, תכנות ויהדות
 
חבר מתאריך: 04.06.06
הודעות: 33,018
שלח הודעה דרך MSN אל ShoobyD Facebook profile LinkedIn profile Follow me...
"הלו סיילור!"
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ShoobyD שמתחילה ב "הוצאו מהקשרם - אשכול מילים/ביטויים בעלי אטימולוגיה מיוחדת"

Hijack - חטף, שבה
Hijacking - לחטוף

מכאן נובעים מושגים כגון:
Carjacking - גניבת רכב
Skyjacking - חטיפת מטוס


לפי אטימולוגיה עממית, המקור הוא ביורדי-ים בלונדון שלפני כמה מאות שנים
לפי המסופר, יצאניות היו מחכות במזח וקוראות למלחים העוברים ושבים "היי, ג'ק!" כדי למשוך את תשומת ליבם (בסלנג זה משהו כמו "שלום, גברבר!")
והרבה פעמים היו מפתות אותם למקום חשוך ובמקום לקבל את ה"שירות" לו ציפו, המלחים חסרי המזל היו נשדדים בסוף בידי שותף של היצאניות שהיה מחכה שם...

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #30  
ישן 15-02-2009, 16:38
צלמית המשתמש של אור - ors
  משתמש זכר אור - ors אור - ors אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.08.04
הודעות: 5,005
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ShoobyD שמתחילה ב "הוצאו מהקשרם - אשכול מילים/ביטויים בעלי אטימולוגיה מיוחדת"

שבתאי - Saturn
מקור שמו

תומלל מתוך: "הגיע זמן לשון" עם הד"ר אבשלום קור.
לצפייה לחץ

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן., או:


ההנחה שיש קשר בין שמו האנגלי של היום השביעי (Saturday) ושמו העברי (שבת) אינה מדויקת.
שמו האנגלי של השבת מתחיל ממנהג עתיק: לכנות את ימי השבוע על שם גרמי השמים. לכל יום
הרומאים קראו על שם כוכב אחר:
היום הראשון, למשל, נבחר להיקרא "יום השמש", ולכן עד היום האנגלים קוראים לו "Sunday", ואילו
היום השני נקרא Monday על שם הירח (Moon). היום השלישי נקרא על שם מאדים וכן הלאה.
ליום השבת קראו הרומאים על שמו של שבתאי, "Saturnus", ומכאן באנגלית, עד ימינו: "Saturday".

ממתי נקרא הכוכב בעברית 'שבתאי'?
ובכן, בתחילה קראו לו בעברית ובכל שאר הלשונות השמיות בשם אחר: "כִּיּוּן":

עמוס ה' כ"ו:
ציטוט:
וּנְשָׂאתֶם אֵת סִכּוּת מַלְכְּכֶם וְאֵת כִּיּוּן צַלְמֵיכֶם כּוֹכַב אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לָכֶם
בערבית, למשל, נקרא הכוכב: 'כִּיֻווָאן' (کيوان) .

ובכן, מתי חדלנו לקרוא לכוכב בשם 'כִּיּוּן' והתחלנו לקרוא לו שבתאי?
לפני 1,600 שנה, בימי התלמוד.
לפי הקשר שסימנו הרומאים, התחלנו אנו, היהודים, לקרוא לכוכב על שם היום השביעי:
קראנו שמו "שבתאי".
רק שימו לב שהכיוון הפוך:
הרומאים, לפי הכוכב קראו ליום השביעי
ואילו אנו, לפי היום השביעי קראנו לכוכב "שבתאי".


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


נערך לאחרונה ע"י אור - ors בתאריך 15-02-2009 בשעה 16:40.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #31  
ישן 12-05-2009, 23:10
  jonah jones jonah jones אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.04.09
הודעות: 10
בתגובה להודעה מספר 30 שנכתבה על ידי אור - ors שמתחילה ב "..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי אור - ors
ההנחה שיש קשר בין שמו האנגלי של היום השביעי (Saturday) ושמו העברי (שבת) אינה מדויקת.
שמו האנגלי של השבת מתחיל ממנהג עתיק: לכנות את ימי השבוע על שם גרמי השמים. לכל יום
הרומאים קראו על שם כוכב אחר:
היום הראשון, למשל, נבחר להיקרא "יום השמש", ולכן עד היום האנגלים קוראים לו "Sunday", ואילו
היום השני נקרא Monday על שם הירח (Moon). היום השלישי נקרא על שם מאדים וכן הלאה.
ליום השבת קראו הרומאים על שמו של שבתאי, "Saturnus", ומכאן באנגלית, עד ימינו: "Saturday".




The word "Tuesday", is derived from a wholly different tradition. Tyr or Tiw was the Norse God of War. When the Germanic Angles and Saxon's invaded England in the 500's they supplanted a culture that had been heavily influenced by Rome for several hundred years. The day, Tuesday, had already been named for the Roman God of War, Martius (notice in French, Italian, and Spanish - the word for Tuesday is still derivative of the Roman God - Mardi, Martedi and Martes - respectively). When the Germanic tribes conquered England, they laid their own lexicon over that of the Roman's so that the Norse God of War now supplanted the Roman God of War (after all the Norse God was obviously more potent). Thus they called the day of the God of War tiwesdaeg


Wednesday is named for the Norse God, Odin. He was also known as Woden or Wotan. (The Roman's named Wednesday for the messenger God - Mercury - In Romanian, the day is still known as miercuri). The early Scandanavians and Germans believed that Odin was the chief God of Asgard and as such deserved to have a day of the week named for him. The Anglo-Saxons used the word, Wodnesdaeg.


Roman's inhabited most of the civilized world (including most of England). The fifth day of the week was known as "dies jovis". The Roman's had named it for their own God of Thunder, and also chief of the Gods, Jupiter. When the Germanic tribes suplanted the resident Roman's of England they also suplanted their Gods. They replaced Jupiter or Jove with Thor. Thus came the name, Thorsdaeg which comes down to modern English speakers as Thursday.


Friday is derived from yet another Norse God (in this case a goddess), Frigga. She was believed to be the wife of Odin and was the goddess of marriage and the hearth. The Roman's had named this day for their goddess of beauty, Venus. They called it "dies veneris". When the Germanic tribes invaded England they imposed their goddess upon the day meant to honor Venus. The day was called frigedaeg, it has been corrupted over the centuries (since the 500's) to be "Friday".


.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #32  
ישן 14-05-2009, 16:01
צלמית המשתמש של אור - ors
  משתמש זכר אור - ors אור - ors אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.08.04
הודעות: 5,005
בתגובה להודעה מספר 31 שנכתבה על ידי jonah jones שמתחילה ב "[QUOTE=אור - ors] ההנחה שיש..."

אם כבר הבאת את כל ימות השבוע - אז הנה הרשימה בעברית?
• יום א': הרומאים קראו לו יום השמש, בהחלט גרם-שמיים משמעותי, אפילו לדעת הגרמאנים שהשאירו את ההקדשה בעינה ותרגמו את השם כמעט כמות שהוא - "יומה של סונה", האלה המייצגת את השמש. עד היום השם האנגלי Sunday נשמע כמו "יומשֶמֶש" באנגלית.

• יום ב': יום הירח של הרומאים. טבעי שהירח בא אחרי השמש וגם כאן הגרמאנים לא ממש התערבו; הם קראו לו "יומה של מאני", אלת הלבנה. באנגלית זה Monday, מאותו שורש ממנו מגיעה המלה האנגלית לירח: “moon”. בצרפתית קוראים לו Lundi בדיוק מאותה סיבה - Luna היא הלבנה בלאטינית.


• יום ג': הרומאים הקדישו אותו לכוכב-הלכת מאדים שזוהה עם מארס, אל המלחמה. "סבבה”, אמרו הגרמאנים, “גם לנו יש אל מלחמה, קוראים לו טיו" (האמת היא שרוב השבטים קראו לו דווקא "טיר", אבל אצל האנגלים רווח השם "טיו") וכך נולד "יומו של טיו", Tuesday. הצרפתים, בנאמנותם למקור הרומאי, עדיין קוראים לו mardi.

• יום ד': הוקדש לכוכב-חמה, מרקורי, הלא הוא שליח האלים. לגרמאנים היה קצת קשה עם זה, אבל בסוף הם נסגרו על "יומו של וודן" או Wednesday. וודן הוא מלך האלים במיתוס בגרמאני (במיתוס הנורדי הוא קרוי "אודין"). יכול להיות שבמקומות מסוימים זיהו דווקא אותו עם מרקורי, אבל גם אם לא הרי שהגרמאנים היו חייבים להקדיש לפחות יום אחד לאל הראשי שלהם. גם כאן הצרפתים עדיין נאמנים למקור הרומאי עם mercredi, ומעניין לציין שדווקא הגרמנים בגדו במסורת וזנחו את השם אי-שם סביב המאה העשירית לטובת Mittwoch, לאמור "אמצע השבוע".

• יום ה': הוקדש לכוכב-הלכת צדק שזוהה עם יופיטר, העל העליון של הרומאים, אל הברק והרעם. לכאורה היה מתבקש שהגרמאנים יקדישו את היום הזה למלך האלים שלהם, וודן, אבל לרוע המזל כבר היה להם אל חשוב אחר שלקח תחת אחריותו את הרעמים והברקים, בנו של וודן - ת'ור. וכך קיבלנו את Thursday, “יומו של ת'ור".

• יום ו': הוקדש לכוכב-הלכת נוגה שזוהה עם ונוס, אלת האהבה. המקבילה הכי קרובה היתה פריגה, אשתו של וודן שנקראה גם "פרייה", וכך "יומה של פריגה" הפך ל-Friday.

• שבת: הוקדש לסאטורן, שנקרא משום-כך "שבתאי" בעברית. סאטורן היה אל הזמן, וככזה היה אחראי על עונות-השנה ועל הקציר, אבל השבטים הגרמאניים הגיעו ממסורת בלתי-חקלאית בעליל ולא היתה להם שום מקבילה ראויה. זו כנראה הסיבה לכך שהם השאירו את השם בעינו - “יומו של סאטורן" - או Saturday באנגלית מודרנית.

מתוך בלדד השוחי, נענע10.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #37  
ישן 29-05-2009, 10:54
צלמית המשתמש של אור - ors
  משתמש זכר אור - ors אור - ors אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.08.04
הודעות: 5,005
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ShoobyD שמתחילה ב "הוצאו מהקשרם - אשכול מילים/ביטויים בעלי אטימולוגיה מיוחדת"

מאיפה צצה המילה הזו? גלגולי מילים

רוביק רוזנטל

12.09.07

האם המילה "מכונה" היא עברית מקורית?
"מכונה" היא מילה מקראית שפירושה העיקרי בסיס, מן השורש כו"נ שממנו נגזרו להכין, לכונן, כֵּן, נכון, מכינה ועוד. היא חודשה בתקופת ההשכלה כמילה עברית ל- machine - שנגזרה מן הלטינית והיוונית, על בסיס הדמיון ל"מכונה" המקראית, אם כי המשמעות אינה זהה. אליעזר בן יהודה מביא במילונו דוגמה לשימוש הזה מהמשורר יל"ג: "מכונת הקיטור דוהרת דוהרת, ארצות ומדינות כחץ עוברת".

מה האטימולוגיה של המהלך "מארס" בשש-בש?
המילים במשחק השש-בש לקוחות מהשפה הטורקית, שכן כאשר זורקים את הקובייה קוראים בהתאם לסדר עולה מאחד עד שש: יֶאק, דו, סֶה, גאהאר, בש, שש. שני שלבים למשחק, הרגיל נקרא אוֹיוּן, והשני המיוחד נקרא מַרְס. אויון פירושו בטורקית משחק, שעשוע, הימור; מרס פירושו "להביא אדם לכך שלא יוכל לומר מילה". הפירוש הזה מתאים למצב המקביל במשחק השש-בש, כאשר מרס הוא ניצחון המושג כשהיריב עדיין לא הוציא אפילו אבן אחת משטחו. "מרס טורקי" הוא כבר מונח ישראלי.

מה מקור השם "קלמר" ומה הקשר בינו לבין הקאלאמארי?
לכאורה, מקורו שמי, בעיקר לאור העובדה שקלמר נחשב כתיק קל לנשיאה, אך אין לכך ביסוס. קלמר נגזר מן המילה התלמודית "קלמרין" שפירושה בסיס לקסת דיו. מקורה במילה היוונית שמשמעותה זהה, kalamarion , שנגזרה מ- kalamos , שפירושה קנה וגם עט, וממנה נולד הקולמוס העברי. "קלמרין" נתפסה בטעות כריבוי, וגזרו ממנה בעברית החדשה את צורת היחיד "קלמר" כשם לתיק הקטן המחזיק כלי כתיבה. הקשר בין הקלמר והקאלאמארי הוא הדיו, של הקסת ושל הדיונון. תהליך דומה אירע ל"פסנתר", כש"פסנתרין" בארמית המקראית, שגם מקורה ביוונית, נתפסה כריבוי.

ישבתי בבלומפילד במשחק בין פארמה והפועל ת"א. לפתע התרומם ילד בן שש שהתלווה אלינו והתחיל לצעוק: "יאללה, יאללה, תחזרו לאיטלקיה". שאלתי: מהיכן הגיעה האות ק´ לאיטל ק ית, מדוע אי אפשר לאמר "איטלים" במקום "איטלקים", ולשפה "איטלית" במקום "איטל ק ית"?
"איטלקי" הוא שם תואר כבר בתלמוד, ומופיע בכתבי חז"ל עשרות פעמים, בדרך כלל בענייני מידות, מטבעות וסוגי יין. זאת בהשפעת היוונית שבה שם התואר הוא "איטליקוס", כמו בלטינית.

מאיפה בא הביטוי "ברז", "להבריז"? לפני כמה שנים סיפק לי בני בן ה-16 את ההסבר הבא: "אתה רוצה להגיע הביתה אבל אין לך כסף למונית. אתה תופס מונית, נותן כתובת לא רחוקה מהבית, מבקש מהנהג לעצור ואומר ´אני יורד לרגע לשתות מים מהברז בחצר´, ונעלם ורץ הביתה". האם זה מקור הביטוי?
לא, זה אינו מקור הביטוי, וגם לא האגדות העממיות על האינסטלטור שמחכים לו עד בוש כדי שיבוא לתקן את הברז. מקור הביטוי בערבית הצפון אפריקנית, מן השרש בר"ז במשמעות הקרובה לשימוש הישראלי. לשורש הופעות שונות, וביניהן הביטוי בְּרֶז לוֹ: ברח לו מתחת ידיו. הפיתוחים "הבריז", "שם ברז" וכדומה הם כבר תוצרת ישראלית.

גם באנגלית וגם בעברית המילה "שנייה" ( second ) מציינת יחידת זמן (חלק שישים של הדקה) ומיקום (ראשונה-שנייה). מדוע זה כך?
המונח "שנייה" במשמעות "החלק השישים" נמצא אצל הרמב"ם והוא מתייחס לחלק השישים של הדקה, וגם לחלק השישים של הקשת בגיאומטריה. יוצרי העברית של ימי הביניים הלכו בעקבות הלטינית כמו יתר השפות שהושפעו ממנה, כולל האנגלית. הלטינית קבעה את minuta לציון דקה, החלק השישים של השעה, כאשר משמעות המילה היא "קטן יותר", או "קטן מאוד", (ומכאן גם מיני, מינורי, מינוס וכדומה): pars minuta prima - החלק הראשון הקטן ביותר. כשחילקו את הדקה קבעו כי מדובר בחלוקה השנייה (secunda) של הזמן. וכך התגלגלה "שנייה" במשמעות "מי שבאה אחרי הראשונה" ל"שנייה" במשמעות היחידה הקטנה של הזמן.

בביתנו נהוג בסיום הכנת השניצלים לערבב את שאריות פירורי הלחם עם שארית הביצה ולטגנם. אנחנו קוראים לזה "חרמזלה". מה מקורו של השם?
כרעמזל (ברבים כרמזלעך) היא שם ביידיש לסוג של לביבה, שנקראה גם סופגן או חמיטה. "חמיטה" הוצמדה גם לקנישעס, מאכל יהודי אחר, וגם לפאנקייק. הפיתוח המקומי שלכם לגיטימי, הקלוריות על אחריותכם.

התואר "תפרן" למי שאין לו כסף כלל - על שום מה?
אין כל קשר בין תפרן לתפירה. מקור התואר במילה הערבית המדוברת טפראן, חסר כל, והיא נגזרת מהשורש טפ"ר: ניתר, קפץ. הקשר בין הניתור לעוני הוא ככל הנראה תואר הפועל בלטפרא, בבת אחת, כלומר, מי שאיבד כל מה שהיה לו באחת.

מנין הגיעה המילה תותח?
"תותח" מופיעה פעם אחת במקרא, בספר איוב במשמעות כלי מפץ. היא מוגדרת כמילה יחידאית (כלומר, חסרת שורש), אך יש קושרים אותה לשורש הערבי ות"ח: להכות באַלה, כמו במילה האכדית תרתחו, אלה.

לאחרונה יש שימוש רב בסלנג העברי ל"תותח". שרית חדד שרה "אתה תותח", ויש הרחבות כגון "תותח על". לפני 30 שנה ויותר נהגנו לומר "קנון" באותה משמעות, ובמחזמר "קזבלן" שרים "כולם ידעו איזה קנון עובר בסמטאות". קנון פירושו תותח. האם ה"תותח" הנוכחי הוא חידוש של "קנון"?
בשנות השבעים חיו זה לצד זה "קנון" ו"תותח", במשמעות אדם בעל יכולת הבולט בתחומו. "קנון" לא באה מהאנגלית, שם היא אינה משמשת במשמעות הזו, אלא מהיידיש והגרמנית: "קאנאָן" ביידיש, ו"קנונה" בגרמנית. בסלנג בשפות האלה פירוש המילה אישיות חשובה, וגם אשה שמנה. קנון יצא מהאופנה, תותח חי וקיים, אבל לא נראה שיש כאן ירושה. בסלנג העברי נהוג מאז ומתמיד שימוש במלים אינסטרומנטליות כדי לאפיין אנשים, כמו "כלי", "בורג", "קליבר" המושפע מאנגלית, וכאמור, "קנון" ו"תותח".

מה מקור המונח אנדרדוג ( underdog ) במשמעות "המיועד להפסיד" ?
מקור המונח בקרבות כלבים באנגליה במחצית המאה ה-19, ככינוי לכלב המנוצח.

מה מקור המילה "סטוץ"?
המילה "סטוץ" נולדה משיבוש-קיצור המשפט היידישאי "אס טוט זיך" שפירושו "נעשה", או "מתרחש", במשמעות מהומה קטנה. בסלנג העברי התקבלה המילה במשמעות מהומה, והתרחבה לתיאור מפגש מיני קצר, one night stand .

מה מקור המילה אוטוסטראדה?
השם נטבע באיטליה בשנות העשרים לדרך מהירה. מילולית פירושו "נתיב המכונית".

מה מקור המילה צ´קלקה, אותו אור כחול על רכב משטרתי?
צ´קלקה הוא רוטב ירקות דרום אפריקני חריף, ובלי כל קשר, ריקוד ברזילאי. "פוג´י שקלקה" הוא דגם של אופניים, "בייבי שקלקה" הוא להיט-ריקוד בשפה הטמילית, ויש גם "בום שקלקה" ועוד ועוד. נראה שהביטוי במשמעות הישראלית הוא פיתוח מקומי, אולי מפני שסיבוב האור מזכיר ריקוד.

מה מקור המילה חסקה?
חסקה התגלגלה מהשורש הערבי חס"כּ שמשמעותו כעס. חסכּה פירושה כעס ועוינות, ובהרחבה שם לצמח קוצני, וכן לאידרה של דג. מכאן קצרה הדרך לחסקה דמוית הדג.

מה שורש המילה אחראי? האם היא במשקל דומה לבעלי מלאכה, כגון בנאי, חקלאי? אם כן, למה לא אומרים אחראות, כמו בנאות?
אחראי היא מילה תלמודית, כנראה מהשורש א.ח.ר., במשמעות של מי ש"עומד אחרי", ערב לאדם או לעניין, והיא מזכירה את "קנאי" ו"בנאי". גם "אחריות" מופיעה בתלמוד, שבו היתה הסיומת – וּת לשמות תואר נדירה. בדרך כלל בסיומת הזו הושמטה י´ והושארה א´, כמו במילים קנאות ובנאות. במקרה החריג של אחריות נשמטה דווקא א´.

מהיכן נלקחה קריאת המצוקה "מֵידֵי"?
מקורה צרפתי: m’aidez , דהיינו, עזרו לי, הצילו.

מה מקור המילה פרוֶוה (במשמעות לא בשר ולא חלב)?
מקור המילה ביידיש ובה היא נכתבת פארעווע. על מקורה יש תילי תילים של השערות, על פי משמעויות המילה "פאר" (בגרמנית: זוג, בשפות הסלאביות: אדים), אך אף הסבר אינו משכנע.

אני מרבה לשמוע בקרב אחיי החרדים שתי מילים שקשורות בתפילה: דאבנן (להתפלל) ובנצ´ן (לברך). מאיפה הגיעו מילים אלו? למיטב ידיעתי הן לא באות מהעברית או הגרמנית .
הפועל בענטשן, לברך, בא מן מהשפות הרומניות (שמקורן בלטינית), כנראה מצרפתית עתיקה, בהשפעת יהודים שהגיעו מצפון צרפת. בצרפתית של ימינו מוכרות המילים benediction (ברכה) והפועל benir (לברך). מוצאו של הפועל דאווענען נותר חידה עד היום.

הודו מופיעה בתנ"ך, אולם שמה של הארץ באנגלית ובשפות אחרות הוא שונה. מה מקורו?
השם India מתייחס לנהר האינדוס, שהארצות סביבו ומזרחה לו נקראו על שמו. זוהי הודו המקראית. הודו היא הגירסה העברית לשם האיזור, לאחר שהנ´ נטמעה בד´. בדברים רבה כתוב: "שמצא סייף הנדי שאין כמותו בעולם", והכוונה כנראה לחרב הודית.

מהיכן צץ הסלרי?
השם האנגלי "סלרי" התפתח מן השם היווני selinon , שהיה גם הוא אחד משמותיה של הפטרוזיליה. בעברית החדשה נקבע לסלרי השם "כרפס". שם זה נלקח מהתלמוד, שם היה שמו של ירק אחר, הקרוי באנגלית apium , והוא ירק גינה המשמש לתבלין. כדי להשלים את הסודוקו יצוין כי הפטרוזיליה נקראת בשפה הבוטנית המקצועית גם "כרפס הנהרות".

לכבוד האפיפיור החדש ברצוני לשאול מה מקור השם ותיקן?
Vaticanus הוא שם הגבעה ברומא עליה ניצב הוותיקן. vatic באנגלית ולטינית פירושו בעל תכונות נבואיות.

מה מקור הביטוי "ספיחס"?
ניסו לקשור את המילה ל"ספיח" המקראי, שאריות החיטה הלא קצורה ומכאן הקשר לתספורת, וכן ל"ספחת" ואפילו ל"צפיחית". המקור הוא שונה. הירושלמים הוגים "צ´פיחס", תוך חבטה על העורף, ומזכירים לנו את הצ´פחה, מילה שמקורה עיראקי, והיא הורתה של צ´פיחס.

מה מקור הכינוי "סבון" לאדם רכרוכי?
לביטוי שני הסברים. האחד הוא הפועל הגרמני einseifen שפירושו "לסבן", ובסלנג הגרמני לסדר או להונות מישהו. מכאן הפועל העברי "לסבן", ומכאן "סבון": מישהו שקל לסדר אותו. על פי עדויות שונות, "סבון" היה בשנות הארבעים וראשית החמישים כינוי לעג לעולים החדשים על ידי הצברים באסוציאציה לשמועות על עשיית סבון מיהודים בשואה.

מה מקור השמות "צרפת" ו"ספרד", איך ומתי הודבקו לארצות אלה שמות עבריים?
צרפת וספרד, כמו יוון ומצרים הן ארצות ששמן המודרני נלקח מן המקרא. מצרים תואמת למקומה הנוכחי, ובין יוון המקראית והנוכחית יש רציפות היסטורית מסוימת. לעומת זאת ספרד וצרפת של היום זכו לשמות עבריים שניתנו במדרש מאוחר. שני השמות מופיעים בספר עובדיה באותו פסוק. צרפת היתה יישוב חוף ליד צידון, שנקרא בלשון יושביו צרפנד. השם שודרג בספרות ימי הביניים לארץ האירופית עקב דמיון הצליל לפרנצא. ספרד המקראית היא לדעת רוב החוקרים סארדיס שבאסיה הקטנה. ספרד של ימינו כבר היתה מוכרת בימי התלמוד כמושבה רומית בשם אספניה, והיא נזכרת בשם הזה במדרש תנחומא, בצוותא עם גליה. "אספמיה" התלמודית היא שם למקום רחוק כלשהו, מרחק שנה הליכה לכל כיוון. במסכת בבא בתרא אומר רבי יהודה בענייני חזקה על אחד המצוי באספמיא, "ויחזיק שנה וילכו ויודיעוהו שנה ויבוא לשנה אחרת". מכאן נולד הביטוי "חלום באספמיה" בתלמוד (מסכת נידה: "אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיה"). יונתן בן עוזיאל שתירגם את התנ"ך לארמית תירגם את "ספרד" ל"אספמיה", ככל הנראה עקב דמיון השם המקראי ל"הספרה", ארצות המערב ביוונית. בימי הגאונים נקבע רשמית כי "אספמיה היא ספרד". בעברית החדשה התברר של"ספרדי" שתי משמעויות: תושב ספרד, ומי ששייך למסורת היהודית הספרדית. הנשיא השני יצחק בן צבי רצה להבדיל בין השתיים, ובראשית שנות השישים ביקש מהאקדמיה ללשון לקבוע שספרד הארץ תיקרא בשם התלמודי "איספניה", ותושביה "איספנים". ועדת משנה של האקדמיה קיבלה את ההמלצה, אך מליאת האקדמיה דחתה את ההמלצה בנימוס. רוב הדוברים טענו ש"ספרד" כבר נקלטה בין דוברי העברית, ואין טעם או סיכוי להילחם בה.

מה מקורה של מלת הסלנג "קוּל"?
באנגלית "קול" (cool) פירושה בין היתר אדם השולט ברגשותיו. בעשורים האחרונים התפתחה למשמעות "אופנתי" או "מעורר התפעלות", על דרך היפוך: "אל תתרגש, כי זה כל כך מרגש", ממש כמו "חבל על הזמן" או "די". לעברית חדרה "קול" בקלות באמצעות הטלוויזיה ושאר ערוצים.

מצרים נקראת בפי תושביה בשם זה, מסר. אם כך, מה מקור שמה האנגלי?
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #38  
ישן 29-05-2009, 14:43
צלמית המשתמש של אור - ors
  משתמש זכר אור - ors אור - ors אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.08.04
הודעות: 5,005
בתגובה להודעה מספר 37 שנכתבה על ידי אור - ors שמתחילה ב "..."

מצרים נקראת בפי תושביה בשם זה, מסר. אם כך, מה מקור שמה האנגלי?
Egypt מקורו בשם היווני שניתן למצרים, והוא שיבוש של השם המצרי העתיק hwt-ka-pth , מקדשו של האל פתח, הנהגה hay-gip-toh .

"גרמניה" כונתה בעבר אשכנז. מאין זה בא, ואיך זה ששם זה לא השתרש, אלא השם גרמניה?
אשכנז הוא אחד מצאצאי יפת. השם יוחס במאה החמישית לשבטים הגותיים כבר במאה החמישית. במאה העשירית הוא היה השם שניתן על ידי חכמי ימי הביניים לגרמניה. בספר יוסיפון מהמאה העשירית נכתב: "ארץ המערב ואשכנז ובריטנייאה וסקסוניא". כמו צרפת הדומה ל"פרנצא", וספרד הדומה ל"הספרה", גם המילה אשכנז נבחרה כי דמתה למילה לועזית: scandza , שהיה שמה של סקנדינביה. הערבים הוסיפו את מלית היידוע אל, וכינו את אזור סקנדינביה וגרמניה "אלשכנזה". מכאן קצרה הדרך לזיהויה עם אשכנז המקראי. השבטים הגרמנים קיימים בשם הזה כבר בראשית הספירה, ויש לכך עקבות במשנה. במסכת נגעים נכתב: "בהרת עזה נראית בגרמני כהה והכהה בכושי עזה", חנוך אלבק מסביר שגרמני הוא "אדם מארץ גרמניה, שעורו לבן ביותר". השם גרמניה מצוי בתלמוד. בילקוט שמעוני נכתב: "בני יפת גומר ומגוג, אמר ר´ שמואל בר אמי: זו אפריקי וגרמניא". אליעזר בן יהודה לא אהב את המצב שבו "אשכנזי" הוא גם גרמני וגם מי ששייך למסורת האשכנזית. הוא הורה על בידול, וכך הפכה אשכנז לגרמניה.

"הורי נולדו בפולניה, אבל פולניה הפכה לפולין. מדוע?"
ה"פולנים" קיימים בשם הזה כבר מאז המאה השמינית. פירוש השם: אנשי השדה, היוגבים. ארצם נקרא בעקבות זאת Poland , והיהודים קראו לה מאז ימי הביניים המאוחרים בשני שמות מקבילים: פולין ופולניה. "פולניה" מתאימה לדפוס של "גרמניה" ואחרות. מקור השם פולין לא ברור, אך הוא כרוך במדרש עברי: כשבאו היהודים לארץ הפולנים אמר להם אלוהים: פה לין. מדרש לשוני מקביל הוסב לא מכבר על השם "פולניה" בסידרת הטלוויזיה "פה לן יה". בעברית היום השימוש הגורף הוא בשם פולין, ופולניה היא חלופה נדירה הן בדיבור והן בתקשורת.

מה פירוש הביטוי "אקדח מעשן" ומה מקורו?
"אקדח מעשן" פירושו הוכחה מוצקה לפשע, כאילו נתפס הרוצח והאקדח עדיין בידיו. הביטוי בנוסחו האנגלי, ,smoking gun נכנס לשימוש במשמעות זו בראשית שנות השבעים בתקשורת האמריקנית.

מאין הגיע המילה "בוחטה"?
יש שתי השערות למקור המילה "בוחטה", במשמעות חבילה גדולה של כסף. האחת שמקורה בפולנית, שם " buchta " פירושה עוגה תפוחה ממולאת בריבה. ההשערה השנייה היא שמקור המילה בגרמנית, שבה " "bucht פירושה מפרץ. על פי השערה זו היא הפכה למילה בסלנג ימאים שפירושה צרור חבלים גדול, ומכאן ערימת שטרות. הגירסה הפולנית נשמעת סבירה יותר הן מצד הצליל והן מצד התוכן.

מדוע משתמשים דווקא במונח "פקק" לתיאור עומס תנועה?
הדימוי פשוט: פקק הוא סתימה בזרימה. בצרפת קוראים לפקק תנועה embouteillage שפירושו המילולי "ביקבוק".

מה מקור המילה המוזרה פומפיה, ואיך ייקרא לפעולת ריסוק בעזרתה?
היא מופיעה בתלמוד, מקורה ארמי, והיא קשורה למילה פום, פה, על שום הפיות הרבים הנפערים בה. השם הנרדף לפומפיה הוא מגררת, ובעברית נאה גוררים בה ירקות וגבינות.

המילה טרמפ, מאיפה היא מגיעה?
tramp פירושו באנגלית בין היתר נווד, מסע נדודים רגלי, או כפועל: לצאת למסע נדודים רגלי, הנקרא גם hike . "טרמפ" בהוראת מסע באמצעות כלי רכב מזדמנים, וכן "לקחת טרמפ", אינם מוכרים באנגלית הבריטית והאמריקנית. בסלנג הישראלי הם נפוצים לכל המאוחר משנות הארבעים, ולכן סביר שיש כאן השפעה של חיילי המנדט. יש טענה שמקור ההוראה הזו דווקא בחיילי אוסטרליה, אך לא זכיתי לאישוש. הביטוי המקביל להוראה זו באנגלית אמריקנית מאז שנות העשרים הוא hitch-hiking , ובאנגלית בריטית to travel on thumb (לצאת למסע אגודל).

בשוק שמני המאכל נמכר "שמן קנולה", שעליו נכתב שהוא טוב כנגד הכולסטרול הרע. שמו הלועזי של השמן כפי שהוא מופיע על הבקבוק הוא rape oil , המופיע במילון אנגלי-עברי כ"שמן לפתית". ממה מיוצר השמן, ומהו מקור המילה קנולה?
שמן קנולה פותח בקנדה ומיוצר בצפון אמריקה, והוא נקרא על כן "שמן קנדה", או Canada ola ola) היא השם הלטיני לשמן), ובקיצור, קנולה. שם חדש למוצר חדש, בסך הכל משנת 1970. "לפתית" היא צמח שמזרעיו מיוצר השמן, ושמו הוא אחד מהתרגומים המגוונים למילה האנגלית rape .

מאין הגיעה התיבה "סס" למילה "ססגוני"?
בתרגום אונקלוס (שמות כה 5) נכתב: "משכי ססגונא", תרגום לנוסח העברי "עורות תחשים". גם על פי פסוקים מתורגמים נוספים "ססגונא" הוא בארמית תחש. במסכת שבת נכתב בעקבות זאת: "אי הכי היינו דמתרגמינן ססגונא - ששש [כלומר, שמח] בגוונין הרבה". רש"י קושר את הקצוות ומסביר כי תחש הוא "מין חיה, ולא היתה אלא לשעה והרבה גוונים היו לה, לכך מתרגם [אונקלוס] ססגונא, ששש ומתפאר בגוונין שלו". בעקבות התלמוד ורש"י נולד בעברית החדשה שם התואר ססגוני.

מדוע נקראות כיתות ט´ עד י"ב חמישית, שישית, שביעית ושמינית? לפי איזו ספירה מדובר?"
מאז ראשית המאה העשרים התקיימו בארץ ישראל, בהשפעת השיטה הגרמנית, שתי מערכות לימוד. בבית הספר העממי ,(folkschule) שנועד לכל, למדו הילדים מכיתה א´ ועד ח´. בגימנסיה (gymnasium) , היא בית הספר התיכון, למדו בעיקר ילדים למשפחות אמידות, ורובם החלו את דרכם בה בגיל 6. בגימנסיות התקיימו ארבע מכינות לקראת התיכון, המקבילות לכיתות ה´ עד ח´, והן נקראו הכיתה הראשונה, השנייה, השלישית והרביעית. הכיתה שבה החלו לימודי התיכון נקראה על כן הכיתה החמישית, ואליה הצטרפו חלק מאלה שסיימו שמונה כיתות בבתי הספר העממיים. עם קום המדינה בוטלה השיטה, אך שמות הכיתות חמישית, שישית, שביעית ושמינית השתרשו, במקביל לספירה מט´ עד י"ב.

מה מקור השמות פלסטין ופלשתינה? האם הם קשורים בפלישתים?
הרומאים קראו לפרובינציה הסורית שבשליטתם palaestina . פירוש השם הוא "ארצם של הפיליסטינים", בעקבות הפלישתים המוכרים מן המקרא. בתקופת המנדט ניתן השם לארץ ישראל שבשליטתם, ומכאן הצירוף פלשתינה-א"י. ערביי המקום הגו את השם הלטיני בדרך המותאמת לעיצורים ערביים כבר מסוף המאה ה-19.

מהיכן נלקח המונח "עצרת" של האופרטור המתמטי factorial ?
המונח נקבע על ידי ועד הלשון במילון המתמטיקה משנת 1940, לציון מכפלת מספרים על פי המספר האחרון ברצף. !3 הוא עצרת שלוש: מכפלת 1.2.3., כלומר, 6. יתכן שמה שעמד לעיני המחדשים הוא היות "עצרת" במסורת היהודית סימן ליום האחרון של החג, כפי שהמספר האחרון ברצף המכפלה קובע אותה.

מתי נקבע שאחרי אות השורש צ´ בבניין התפעל לנצח תבוא ט´, ומדוע?
העיקרון נקבע בשפת המקרא (כמו בפועל הצטדק, ספר בראשית). כאשר פ´ הפעל היא צ´, חל מסיבות של קושי בהגייה שיכול בינה לבין ת´ הבניין (נסו להגיד "התצלם, התצלצל"). כיוון שצ´ היא אות כבדה, הלכה הת´ בעקבותיה והתחלפה באות הכבדה ט´. תהליך דומה בעקרון חל ב"הזדרז" ודומיו, אבל כאן ת´ הבניין התרככה לד´ בעקבות ז´ הרכה.

שָׁלָבַּנְיֶיה המכונה בעברית של נגרים "הלבשה", היא פס העץ הדק המקיף את משקופי הדלתות והחלונות העשויים עץ, ומשמש חיפוי לגבול החיבור בין המשקוף לקיר הבטון.מה מקורו של השם?
ככל הנראה מקורו בפולנית, במילה szlaban שפירושה מחסום, (ברבים (szlabany , שהועברו באסוציאציה לכפיס המשמש מחסום בין תפר הקיר למשקוף.

איך נולדה המילה סוציומאט?
סוציומאט במשמעות אגואיסט היא פיתוח ישראלי המושפע מכמה הקשרים. המילה מזכירה את "סוציופאת", מילה מדעית המתארת אדם מופרע מבחינה חברתית; את ה"סוציומטרי", מבחן כשירות חברתית המקובל בעיקר בצבא; והיא מתהדרת בסיומת המקובלת לקללות בפולנית ורוסית "מאט", שפירושה דווקא "אמא".

איך נוצר השורש מלצ"ר?
מלצר היא מילה מקראית שפירושה שומר, וקרובה לצורה האכדית מסרו. בעברית המודרנית הפך השומר למגיש במסעדה. המילה נחשבת יחידאית, אך כמו מילים רבות זכתה לנגזרות כמו "מלצרות" ולפועל עברי מרובע, "למלצר".

איך נוצר השם קראווילה בעת ההתנתקות? האם זה טריק לשוני פוליטי?
אברהם דובדבני, ראש החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית, מאשר כי הביטוי נוצר על ידי אנשי החטיבה, ומבהיר שהוא לא נולד לצורכי ההתנתקות. "הביטוי נוצר כשהוחלט ליצור דגם של 90 מטר מרובע לקרוואן עבור מרכז קליטה לעולים מהמערב במצפה נטופה בגליל, מאחר שקרוואן רגיל בן 45 או 60 מטר היה קטן מדי לצורכיהם. באחד הדיונים הציע אחד מאנשי החטיבה לקרוא לדגם קראווילה: קראוון+וילה. כשההתנתקות התקרבה נערכה באפריל נערכה ישיבה אצל מנכ"ל ראש הממשלה. הממונים על ההתנתקות הגיעו למסקנה שבעיית המפונים תיפתר רק בקרוואנים, כיוון שאין סיכוי לבנות בתים בזמן קצר כל כך, והם הציעו דגמים של 45 ו-60 מטר. טענתי כנגדם שמשפחה שהתרגלה ל-250 מטר לא תוכל להיקלט בקראוון בשטח כזה, והצעתי את הקראווילות. הכינוי נכנס כבר למחרת לתקשורת ונקלט בציבור".

במילון אבן שושן קושרים את המילה נכד למילה החבשית נגד. באמהרית קרוי הנכד יליג´ ליג´, ילד של ילד. מהיכן הגיע הנכד?
על פי מילון קליין, המילה נכד מקבילה למילה השומרונית נגד. מילה זו קרובה למילה האתיופית נַגַד, שפירושה משפחה, שבט. אין להסיק מכאן שהמילה הגיעה מאתיופית, אך זה הקשר היחיד להופעת המילה בשפות השמיות.

ברצוני לדעת את מקור המילה "טוסיק"?
ככל הנראה המילה התגלגלה מ"תוכֶס", שהיא ההגייה היידישאית של "תחת" שזכתה לצורת הקטנה סלאבית: טוכֶסיק, שהרי מדובר בתינוק. באנגלית של יהודי ארה"ב מקובל הביטוי טוש, שמקורו טושי, גלגול נוסף של טוסיק.

בשותפויות מוסיפים את התוספת "את" בין שני שמות השותפים. מהיכן זה הגיע? הרי בשפות אחרות קיימת התוספת ההגיונית של ו´ החיבור.
"את" אינה אלא ו´ החיבור הצרפתית et , רשומה באותיות עבריות. בסוף המאה ה-19 היתה לצרפתית השפעה לא מעטה על שפת הארץ, וכך הומצא היצור המוזר "כהן את לוי" שפירושו "כהן ולוי". יש טענה שהמילה היא עברית, שכן "את" פירושו גם "עם", כבר במקרא. יוסף, למשל, "היה רועה את אחיו בצאן" (בראשית לז). כמו כן, בכל רבדי העברית נפוצות מאוד נטיות "את" במשמעות "עם" כמו "אתו". גם מילון אבן-שושן קושר באותה דרך את השימוש ב"את" בשותפויות. ואולם, "את" במשמעות "עם" ללא הנטיות היא מילה ארכאית, ואינה בשימוש כלשהו בעברית החדשה. לא סביר שדווקא אנשי עסקים ובעלי חנויות, שתמיד הושפעו משמות ומבנים שאולים יאמצו אותה. נוסף לכך, בשפות המשפיעות הקישור בין שותפים אינו "עם" אלא "ו", בעוד "עם" אינו לגמרי סימטרי והוא מבטא הייררכיה מסוימת בין השם הראשון לשני.

בשעתו כינינו חיילים חדשים בשם גִיזֶר. מה מקור הביטוי?
ככל הנראה הכינוי הוא מורשת מהצבא הבריטי. בסלנג הבריטי geezer פירושו אדם מוזר או משונה.

האם המילה ניאגארה(קופסת המים מעל האסלה בבית שימוש) באה מ- Falls Niagara ? אם כן, האם יש מילה בעברית עבור אותה קופסה?
השם העברי לאותה קופסה הוא "מכל הדחה". ניגארה היה שם המכל הגבוה משנות החמישים, שממנו ירד צינור אל האסלה לאחר משיכה בחבל או שרשרת. על המכל היה חרוטה המילה ניאגרה, ככל הנראה שם החברה שייצרה אותה, ונפילת המים לאסלה אכן מזכירה לבעלי דמיון מפותח מפל מים גועש.

הייתי בחברת חברותי והגענו במקרה למילה "נשיקה" של לחם. אחת החברות טענה שלא קוראים לזה נשיקה אלא לשיקה.מה המילה הנכונה ומה מקורה?
שתיכן צודקות, כיוון שהשימוש מוכר בשתי הצורות. "לשיקה" כבר כמעט איננה בשימוש. הדעה הרווחת היא כי הנשיקה נולד מתחום אפיית הלחם, מאחר שבזמן האפייה נושקות ככרות הלחם זו לזו בקצוות . שורשי הביטוי בתלמוד. מסכת חלה אומרת: "העושה עיסתו קבים ונגעו זה בזה, פטורים מן החלה עד שיישוכו", ובהמשך: "קב חדש וקב ישן (חצי קילו) שנשכו זה בזה". מכאן הביטוי הישראלי "כיכרות נושכים". יש טענה שהמילה נשיקה מוצאה מהשפה הפולנית. בפולנית פרוסת הלחם הראשונה נקראת calusek (גורפיין כותב: (caluski . משמעות המילה בעברית: נשיקונת או נשיקה . הילדות הפולניות היו רבות מי יקבל את הנשיקה, שהיא סגולה טובה לחתן טוב וגם תביא נשיקות ממנו. ההסבר הזה קושר את השם למסורת יהודית חיה, ומחבר את "נשיקה" עם "לשיקה". טענה אחרת מצביעה על המילה הפולנית "לישינקה", שפירושה פיסת קרחת.

היתי מאוד רוצה לדעת מהיכן הביטוי "לוקשן". אני יודעת שהוא מיידיש, אבל איך הגיע לשפה זו?
מקור המילה בשפה האוקראינית, שבה ´לוקשינה´ פירושה אטרייה.

הכינוי הנפוץ ביותר לחייל הצעיר שאינו יודע מימינו ומשמאלו הוא "צ´ונג". הפירוש התורן הוא שאלה ראשי תיבות ל"צעיר ונוטף גרבר". האם זה המקור?
ראשי התיבות האלה הם כנראה מדרש בדיעבד. השערה סבירה היא שצ´ונג הוא שם נפוץ מאוד בין הסינים, והחייל החדש נתפס כעובד זר העושה כל עבודה נחותה, כמוהו כ"פיליפין", מונח שהודבק אף הוא לחיילים צעירים ומטורטרים.

המילה "השפריץ" על הטיותיה השונות הינה יוצאת דופן בכך שהיא בנויה על שורש מרובע בבניין הפעיל. מה מקור המילה, והאם יש תופעות נוספות של שורשים מרובעים שלא בבניינים הכבדים?
השורש שפר"צ מקורו במילה היידית-גרמנית שפריץ, התזה, המוכרת גם מתחום השיפוצים והמשקאות. בבניין הפעיל מעט מקרים של מלים לועזיות היוצרות שורשים ורובן שורשים משולשים: הפליק, הבריש. שפריץ יצרה את האפשרות הנדירה של שורש מרובע כיוון שהמילה נפתחת בשני שוואים. שלונסקי חידש את "האצביע", התארך בדמות אצבע, משורש א-צ-ב-ע: "אילנות ענפיהם האצביעו".

המילה בולבוס בעברית, במשמעות תפוח אדמה, מקבילה למילה באנגלית bulbous . עד כמה שידוע לי מילה זו נזכרת בתלמוד. אם כן מה המקור, עברי או אנגלי, ושמא יווני?
השם היווני לבצל הוא bolbos ומכאן הגיע לעברית המשנאית, ובתהליך אחר התגלגל לאנגלית בת ימינו. בולבוס במשנה הוא סוג של בצל, בתקופת ההשכלה הוצמד לתפוח האדמה, ומאוחר יותר היה לשם המדעי של שורש מעובה בכלל. באנגלית אפשר למצוא את bulb , ירק מעובה (וגם נורת חשמל, עקב צורתה), וכן bulbous nose – חוטם בולבוסי.

כחלק מתפקידי הצבאי אני מביא במצגות שקופית או סעיף של "גאנט", כלומר הצגה גראפית של עיקרי התוכנית, וחלוקה גסה יחסית לזמנים. מה מקור המונח?
תרשים גאנט ( gant chart ) הומצא על ידי המהנדס האמריקני הנרי גאנט (Gantt) בשנת 1917. תוכנות אקסל ומיקרוסופט מציעות מודלים של תרשימי גאנט.

מה מקורה של המילה העברית "אחוז" במשמעות החלק המאה?
בספר במדבר ל"א נכתב: " וממחצית בני ישראל תקח אחד אחוז מן החמישים, מן האדם, מן הבקר, מן החמורים ומן הצאן ומכל הבהמה ונתת אותה ללוויים". "אחוז" פירושה כאן תפוס. בעקבות הפסוק המקראי קיבלה המילה כבר בימי תחיית הלשון משמעות של חלק המאה מן המכלול.

כשאנו נוקטים בלשון של אחוזים אנו כותבים את הסימן %. מאין הוא מגיע? מי המציא אותו?
את השימוש באחוזים המציאו האיטלקים במאה ה-15, אם כי יש לו שורשים בתקופה הרומית. במאה ה-15 נוצר לשם כך הסימן הבא: האות P ולימינה קו חוצה ומעליו אפס. במאה ה-17 הוסרה האות P ונכתב אפס גם מתחת לקו. הצורה היתה אנכית, ורק בתקופה המודרנית התקבלה הצורה הנטויה.

מאין נלקחה המילה "שיבוט"?
"שיבוט" במשמעות יצירת אורגניזם על בסיס הד.נ.א. של אורגניזם חי חודשה בשנות התשעים. מחדשיה הלכו בעקבות המילה האנגלית לאותה פעולה cloning , שחודשה במאה העשרים. בעקבות החידוש נוצרה גם מלת הסלנג האמריקנית clone שפירושה אדם המחקה באופן מוחלט אדם אחר. המילה חודשה על-פי המילה היוונית clon שפירושה חוטר או זלזל, דהיינו, חלק צמח היוצא מצמח אחר. "שבט" פירושו בעברית גם ענף דק או חוטר, ועל פניו זהו הקשר בין המילה "שיבוט" ומשמעותה.

מאיפה השתרשה המילה "פיצוצייה" לחנויות הפתוחות 24 שעות?
הפיצוצייה הראשונה בתל אביב נפתחה בתל אביב בשנות השמונים ברחוב קינג ג´ורג´, ושני מקימיה אחראים למונח החדש, שאימץ את הדמיון בין "פיצוץ" במשמעותה החיובית לבין "פיצוחייה", שם שכבר היה נהוג בתל אביב.

מאיפה צץ השם שקיבלתי, אירית?קשה לי להאמין ששם כל כך נפוץ בכתיב כזה נובע רק משגיאת כתיב שהשתרשה עם השנים.
נכון של"אירית" אין משמעות, בניגוד לעירית שהוא שם של צמח פורח וגם ירק גינה, אבל הוא שם יפה ואינו סיבה למשבר זהות. על היווצרות השם השפיע אולי פרח נוסף שגם הוא שם נפוץ (אם כי במלעיל): איריס.

מדוע נקרא עמוד (בספר, חלק מדף) כך? האם הסיבה קשורה בעמודים הפיזיים?
על פי מילון אליעזר בן יהודה השימוש הוא אכן על דרך הדימוי לעמוד הפיזי, שכהגדרת בן יהודה "מידת אורכו הרבה יותר ממידת עוביו". בהמשך הדיון בערך "עמוד" מזכיר בן יהודה "עמוד של שורות הכתב שבספר וכדומה", ומביא דוגמה מ"תורת אמת" של הרב יוסף ששון שיצא לאור בראשית המאה ה-17 במסגרת ספרות השו"ת: "ראובן הלך והביא פנקס אביו יעקב, והיה כתוב בו בעמוד א´ חוב השטר". זו כנראה ההופעה הראשונה של המילה במשמעות זו. במקורות אמנם אין העמוד צד אחד של דף, אבל הוא יחידה מסוימת בספר תורה הכתוב על קלף. במחזור ויטרי מן המאות 12-13 נכתב: "ותפילין של יד בעור קלף אחד לכתחילה. ד´ פרשיות בד ´ עמודים. ואם כתבם בד´ חתיכות קלף יצא. ויתנם בעור דפוס בית".

מדוע נקרא קלאוס הקדוש "סנטה"? הרי מדובר בגבר.
בהגייה בדיאלקט הולנדי, סיינט ניקולאס הוא ,santa klaas ומכאן התגלגל ל"סנטה קלאוס" באנגלית האמריקנית. אפשר גם סתם "סנטה".

מדוע נקראת האשכולית כך?
האשכולית גדלה בחלק מזניה באשכולות בדומה לענבים, ומכאן grapefruit : "הפרי הדומה לענבים". הפרי נוצר באמצע המאה ה-18 בברבדוס כהכלאה בין פומלה ותפוז, ונקרא תחילה "הפרי האסור". השם grapefruit ניתן בג´מייקה בשנת 1800. המילה האנגלית לענבים grapes נגזרה מהמילה הגרמנית העתיקה grap , אנקול לנשיאת אשכולות פרי, וכן grape , לשאת יחד, לאסוף. השם העברי אשכולית ניתן בעקבות הרעיון הגלום בשם האנגלי.

מדוע קוראים לגליון נייר גדול "בריסטול" בעברית? בריסטול באנגליה היא העיר בה גדלתי, שהיתה עיר נמל, אך עסקה בעיקר בטבק ועבדים.
"נייר בריסטול" אכן נקרא על שם העיר בריסטול שבה ייצרו אותו לראשונה, והוא יוצר תחילה מסמרטוטים. ידוע על קיומו כבר מן המאה ה-18.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #39  
ישן 29-05-2009, 14:44
צלמית המשתמש של אור - ors
  משתמש זכר אור - ors אור - ors אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.08.04
הודעות: 5,005
בתגובה להודעה מספר 37 שנכתבה על ידי אור - ors שמתחילה ב "..."

מדוע קיבל כוכב צדק את שמו?
מדרשים שונים מנסים להסביר את משמעות השם, כגון "צדק, שעתיד הקדוש ברוך הוא להצדיק עליהם את הדין". בן יהודה כותב במילונו כי "לא נתברר מקור השימוש של צדק לכוכב יופיטר". בן יהודה מזכיר עם זאת את כית ומישר, צדק ומישור, שהם בני האל שמש בלשון אשור ובבל.

מדוע קרוי החג הנוצרי פסחא, ומה הקשר שלו לפסח?
פִסחא היא המילה הארמית לפסח, נפוצה מאוד בספרות התלמוד ושם של מסכת במכילתא. בעברית החדשה, בצורה השנייה פַסחא היא הודבקה ל easter , חג נוצרי המתקיים גם הוא באביב. לשני החגים סממנים מקבילים כמו מאפה (לחם או מצות) ויין כסמלים דתיים.

מה מקור המילה "ארץ" בהתייחסות לישראל?
המקור הוא מקראי. במקרא "ארץ" מתייחסת לישראל בצירופים שונים כגון "ארץ ישראל", "ארץ אבות", "הארץ הטובה", או בפסוק "לזרעך נתתי את הארץ", וגם "ארץ" סתם. לא קשה לטוות חוט מקשר בין "ללכת ארצה כנען" בבראשית לבין "אנו באנו ארצה" המודרני.

מה מקור המילה "ביון" במובן ריגול, והאם נכון שלוי אשכול הגה מושג זה?
זהו תרגום אסוציאטיבי של המקור האנגלי המקביל intelligence . יצחק אבינרי כתב אודותיו ב-1958: "מגונים ונפסדים אותם חידושים יתרים, שאינם באים אלא משום חיקוי לאנגלים". האקדמיה אישרה את המונח במשמעות זו לפני כעשר שנים. יש לפקפק בשמועה שהיא חידוש של אשכול, אבל לעולם אין לדעת.

מה מקור המילה "סיעוד", ומה הקשר שלה למסעדה?
"סיעוד" הוא מונח חדש יחסית שנולד במסגרת לימודי העבודה למונח האנגלי nursing . הוא נגזר מהפועל "סעד", שפירושו היה כבר במקרא עזרה, סיוע, חיזוק, וממנו נגזר שמו של משרד הסעד, וכן "סעד משפטי". זה גם מקורו של "סעד" במשמעות אכל. "סעד את לבו" המופיע במקרא פירושו "חיזק את לבו", כלומר, אכל, וכבר בספר מלכים מופיעה הצורה המקוצרת: "בואה אלי הביתה וסעדה". מאוחר יותר נוצרו במשמעות זו "סעודה" התלמודית, "מסעדה" שחידש בן יהודה, ו"שירותי הסעדה" בהוראת קייטרינג.

מה מקור המילה "סנוב"? שמעתי שזה מהתקופה שנפוליאון הסכים להכניס לצבא גם קצינים שלא ממעמד האצולה. האם יש אמת בכך?
אין הכרעה על מקור המילה, אך הנטייה היא שמקורה בימי הביניים במשמעות סנדלר. במאה ה-19 היא הורחבה למשמעות אדם הנמצא במעמד נמוך ומתחזה בהתנהגותו לבעל מעמד גבוה יותר. קיים פירוש אחר, לפיו המקור הוא ביטוי לטיני ששובש: sine nobilitate , מי שאינו מן האצולה, אך השקפה זו נחשבת מדרש עממי.

מה מקור המילה "פושטק"?
המילה הגיעה כמות שהיא מן הרוסית, שבה פושטאק פירושו בטלן, ריקא. ככל הנראה המילה קשורה ל"פוסטוי" שפירושה ריק, ומכאן התגלגלה ליידיש שבה "פוסט" פירושה ריק, ו"פוסטפאסניק" - ריקא, בטלן.

מה מקור המילה "שאקל" לגבר חזק ונמרץ?
הסוגיה סבוכה. הסבר אחד הוא שמדובר ביידיש, מן המילה שאקאל, תן. הסבר שני שיש כאן ראשי תיבות: "שועל קרבות לוחם". הסבר שלישי הוא שהביטוי נולד בעקבות שמו הערבי של וו הגרירה בטנק. אף אחד מההסברים אינו משכנע, אך צליל המילה מצביע על הערבית.

מה מקור המילה "מותג"?
מותג היא מילה חדשה שאושרה בשנים האחרונות על ידי האקדמיה במשמעות brand name . גם היא וגם השורש ת.י.ג. נגזרו מהמילה התלמודית תג.

מה מקור המילה מחבוש, שהוא הכינוי לכלא הצה"לי?
מחבוֹש היא שיבוש קל המילה הערבית מחבוּש, שפירושה אסיר, אדם כלוא.

מה מקור המילה סמטוחה?
מקורה ביידיש (כתיב: סומאטאחע) שהביאה אותה מהשפות הסלביות. פירושה מהומה, וברוסית: sumatocha , באותה משמעות.

מה מקור המילה פרילאנס, והאם יש לה תרגום עברי ?
המילה האנגלית פרילאנס פירושה "רומח חופשי", דהיינו, שכיר חרב. היא בשימוש מאז המאה ה-19, בעיקר ביחס למי שאינו קשור למקום עבודה אחד, אלא משכיר את שירותיו לגופים שונים. אין למילה תרגום עברי מקובל.

מה מקור המילה צ´ימידן?
מקור המילה ביידיש וברוסית, ופירושה מזוודה. היא נהגית במקור צֶ´מוֹדאן.

מה מקור המילה "באנקר" (הימור בטוח)?
באנקר היה במקור מנהל שולחן הימורים, ה"באנק" היה הכסף שברשות הבאנקר, ומכאן הגלגול הטבעי ל"הימור בטוח". הרחבת המשמעות של "באנק" למוסד פיננסי היא מאוחרת.

מה מקור המילה "פוסטמה"?
פוֹסטמה היא מילה בלדינו ופירושה צלקת, פצע. היא כוונה בסלנג העברי לאדם מציק ומאוס, אך עם השנים הפכה כינוי גנאי לאשה טיפשה, אולי עקב דמיון הצליל ל"סתומה".

מה מקור המילה "פיון" ומה פירושה?
פיון במשמעות המקובלת בעברית פירושה אדם בדרגה נמוכה בארגון, המבצע משימות שמטילים עליו. מקור המילה האנגלית peon הוא מספרדית. באנגלית האמריקנית היא התייחסה לפועלים היספניים, והתרחבה לפועלים פשוטים בכלל.

מה מקור המילה צ´ופר?
למקור המילה כמה השערות. קושרים אותה לפועל בספרדית chupar , שפירושו למצוץ. הדעה הרווחת היא שמקור המילה הוא בצה"ל. על פי תיאור מעדות ראייה, בתקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת-הימים התברר לצה"ל שחסר ציוד חיוני רב. בין הפריטים החסרים היו גם מנות קרב. צה"ל פתח במבצע אריזה רחב היקף, והמצרכים בהם השתמשו במנות החדשות היו איכותיות יותר, וזכו לשם הרשמי, על האריזה, "מנות קרב משופרות". המילה "משופרות" הפכה מהר מאד בלשון החיילים ל"מצ´ופרות": "הגיעו המנות המצ´ופרות?" ובהמשך: "מה עם הצ´ופרים?". סיפור תומך מאותה תקופה: בתחילת שנות השישים הוכנסו לשימוש בצה"ל בגדי עבודה מדגם דגמ"ח משופר. בפי האפסנאים השתבש השם מ´דגמ"ח משופר´ ל´דגמ"ח מצ´ופר´. כרגיל חולקו בגדים אלו קודם כל לאנשי שלומנו, והאמירה "אתן לך מצ´ופר" הפכה לנפוצה באפסנאות, כאשר משמעותה: "אתן לך פריט טוב יותר". המ´ אבדה ונותר צ´ופר.

מה מקור המילה קונדס?
הרבה מילים נשפכו על מקור המילה. היא קיימת בתלמוד אך במשמעות מוט עץ, בהשפעת המילה היוונית קונטוס. במשמעותה כמעשה ליצנות היא צצה בתקופת ההשכלה, ונזכרת לראשונה ב"ספר הקונדס" משנת 1824. יש קושרים אותה ל- kundys הפולנית (כלב פודל) ויש חוזרים אל קונטוס. החוקר חיים אהרונוביץ חוזר לתלמוד, אך דווקא אל יין קונדיטין (או קונדיטון), יין מתובל בדבש ופלפלים, מהפועל הרומי conditus . על פי פירוש זה היין המפולפל התגלגל למעשה שובבות.

מה מקור הפועל ´אילחוש ´ המקובל ברפואה, והאם הוא קשור למנהג הקדמון ללחוש על המכה ?
הדמיון מקרי. אילחש הוא פועל בעברית החדשה שנולד מ"אַלחוש" (מיזוג המילים אל+חוש), היעדר הכרה, והוא מופיע לראשונה במילון הרפואה של ועד הלשון משנת 1939 במשמעות הרדמה (כללית), או מה שנקרא אז הקהייה (הרדמה מקומית), כמקבילה למילה הלטינית אנסתזיס. במילונים החדשים לרפואה ורפואת שיניים הוא מופיע בהרחבות שונות כמו "אילחוש מקומי", "אילחוש אזורי", ואפילו "חסם אוכפי באילחוש".

מה מקור השם "מוקי", כמו מוקי צור?
מוקי צור נולד שמואל, וכעדותו הוא נקרא מוקי כבר כשהיה בן שבעה ימים, כנראה בעקבות שמו של כלב אהוב. במקרים אחרים מסתתר מאחורי מוקי השם מיכאל.

מה מקור השם "ספא", הנפוץ בבתי מלון כיום?
ספא היא עיירה במזרח בלגיה, הידועה מאז ימי הביניים במעיינות המים המינרליים שבה, ושמה הפך כבר במאה ה-17 שם כללי להבראה באמצעות מי מעיינות מינרליים.

מה מקור המילה שעון? האם חשבו פעם לקרוא לזה "מד-זמן"?
המילה "שעון" חודשה כבר בראשית תחיית הלשון, ויש ויכוח מי אבי המילה. היא מיוחסת לאליעזר בן יהודה, גם על פי מילונו. ואולם, ראובן סיוון טוען שממציא המילה הוא יחיאל מיכל פינס, ומביא ממנו משנת 1885 את הציטוט "מכונני שעונים" בעיתון "הצבי". המתחרה העיקרי של המילה היה הצירוף "מורה שעות" שהיה בשימוש במאה ה-19, בעקבות המילה היידית שבעקבות הגרמנית לשעון: זייגער (בגרמנית: zeig - להראות, zeiger - מראה, מורה). שם אחר שניתן לו הוא "שעה", בעקבות הגרמנית בה uhr פירושו גם שעון וגם שעה, בשימושים מסוימים. שמות נוספים שעלו וירדו: "כלי מראה השעות" ו"כלי שעה".

מה מקור התואר קוקֶטי ומה פירושו?
מקור המילה מצרפתית. Coquett נקראה כבר במאה ה-17 אשה הנוהגת לפלרטט, על שם ציפור צבעונית באותו שם.

מה מקור ופירוש המילה סטנגה?
סטנגה הוא משחק כדורגל בין שניים, המשוחק לשער בין שני מוטות, שהיה נהוג בהווי הילדים בעשורים עברו, והוא נולד מהגרמנית והיידיש – Stange הוא מוט בגרמנית, שטאנג הוא מוט ביידיש.

מה מקור שם התואר "מהימן"?
מהימן היא מילה ארמית המופיעה כבר בספר דניאל, ונפוצה מאוד בתלמוד. מקור המילה הוא עברי דווקא: הפועל העברי האמין הושאל לארמית, וכן נולד בארמית הפועל הימין (האמין) ושם התואר מהימן (נאמן). אצל רש"י המילה מופיעה גם במסגרת טקסטים עבריים, ומאז היא נחשבת מילה עברית לכל דבר.

מה מקור שם התפוז "שמוטי"?
זן השמוטי הוא בן כ-150 שנה. על פי פרופ´ שפיגל-רואי ממכון ויצמן, השם "שמוטי" נתקבל מאחר והפרי הוא דמוי-ביצה ומזכיר בצורתו את העששיות המוארכות, ששימשו בשעתו למאור, ונקראו בעקבות הערבית "שמוטי".

מה מקור שמותיהם של יינות נפוצים : שרדונה, קברנה סוביניון, מרלו, פינו-נואר, ריזלינג. האם אלו שמות ערים? אזורים? בעלי יקב?
בדרך כלל היין נקרא על שם זן הענבים ממנו הוא מיוצר. שרדונה chardonnay) )הוא ענב לבן משובח. קברנה סוביניון (cabernet sauvignon) הוא ענב אדום. גם פינו (pinot) ומרלו (merlot) הם זני ענבים. Pinot noir הוא ענב הפינו השחור. ריזלינג הוא ענב לבן שמקורו בגרמניה. בדרך כלל אין לשמות הזנים הוראה נוספת המוכרת היום. "פינו" התגלגל מהמילה הצרפתית pin , שפירושה איצטרובל, על פי צורת הענב.

מה מקור המילה פוּקס והביטוי "בפוקס"?
מקור המושג הוא משולחן הביליארד. "פוקס" הוא כדור טועה או מכה גרועה שפוגעת במטרה במזל, והואר שיבוש של המילה האנגלית fluke , שפירושה מכה מקרית מוצלחת. מכאן ככל הנראה גם הפועל בסלנג "התפלק לי".

מה מקורה של המילה סָלָדוֹת ("על השולחן סלדות שתיים") המופיעהבשירה של רחל "איכה ישבה בדד"?
"סלדה" (סלדות ברבים), המופיעה גם בהמשך השיר: "והסלדה מתמעטת/ לאט לאט", אינה אלא סלט. הצורה האנגלית salad התגלגלה מצרפתית: salade , שמקורה בצורה salada בניב הפרובנסאלי.

מה פירוש המונח "מנילה", אותו טופס צבאי שבו מפורטות למתגייס אפשרויות השיבוץ שלו?
מקור המונח ב"נייר מנילה", נייר חזק בעל צבע בהיר העשוי מבד מנילה, המיוצר מעלי צמח הגדל בפיליפינים. מנייר זה מיוצרת תיקייה משרדית הקרויה "תיקיית מנילה" (manila folder) .

מה פירוש המילה "סַדָדִים", שבה השתמשנו בילדותנו במשמעות "השתווינו"?
המקור ערבי. "סַדַּ" בערבית בלהגים שונים פירושו סגר, "סדאד" הוא פקק וגם תקע חשמלי, וגם שמה הערבי של מחלת הפקקת, הטרומבוזה. סדאד פירושו יישר את החוב, וגם פרעון חוב.

מהו מקור ביטוי החיבה "אבא´לה", שבו פונים הורים יוצאי עדות המזרח, בעיקר מצפון אפריקה, לבניהם?
י ש כאן שילוב ישראלי מקסים בין עברית, יידיש וערבית. אבאלה הוא כינוי חיבה ותיק לאבא במתכונת מילות החיבה ביידיש, כמו בשיר האלמותי "אבאלה בוא ללונה פארק". "אבויה", שפירושו בערבית "אבא שלי", מקובל בצפון אפריקה דווקא ככינוי חיבה פטרוני, לילד או לחבר. "אבאלה" האשכנזי התביית על "אבויה" המזרחי, כור היתוך לשוני.

מהו המקור למילה סתיו בפרט, ולשאר העונות?
המילים הן שמיות עתיקות הקשורות לחקלאות. חורף קשור לעונת האסיף (ערבית: ח´ריף, אסיף), סתיו קשור על פי שפות שמיות אחרות לגשמים והשקייה, ולכן יתכן שבעברית התחלפו הסתיו והחורף. קיץ פירושו ברוב השפות השמיות התקופה החמה, אך גם זמן הבשלת התאנים. אביב נגזר מ"אֵב", צמח רך ורענן.

מהו מקור המילה "סבבה "?
מקורה במילה הערבית צבאבה (צ´ נשמעת כמו ס´ כבדה). בערבית הפלסטינית המדוברת פירושה "יופי, מצוין".

מהו מקור המילה "פשקוויל", כרזת חוצות המוכרת מן הרחוב החרדי?
פסקווילו (או פסקווינו) היה פסל עתיק והרוס למחצה בכיכר אורסיני ברומא. הוא נקרא כך על שם בעל מלאכה מן המאה ה-16 שחנותו היתה סמוכה לפסל. על הפסל נהגו לתלות חרוזים עוקצניים שמהם התפתחה העיתונות הסאטירית. מאז Pasquillo היא באיטלקית טקסט סאטירי, והמילה אומצה ליידיש: פשקוויל במשמעות כתב פלסתר, ובעברית פסקוויל. היום נקרא פשקוויל כמעט כל כרוז בשכונות החרדים ולא רק כתבי פלסתר. על פי מדרש חרדי מקור המילה הוא עברי: פסוקי אוויל.

מהו מקור ופירוש השם סביח כמאכל, ומה הקשר בינו לבין "סבח", שפירושו בערבית בוקר?
אין קשר, מה גם שסביח אוכלים לאורך כל היום. ככל הנראה הוא נקרא על שם ממציאו סביח ששון מרמת יצחק. גִרסה מאוחרת טוענת שמדובר בראשי תיבות: "סלט, ביצה, יותר, חציל".

מהו מקורו של המונח הידוע בשחמט "גמביט"?
המילה אנגלית, המקור הקדום יותר איטלקי: gambetta פירושה הכשלה באמצעות הרגל, בעקבות gamba , רגל.

מהי האטימולוגיה של "שרלילה"? לי זה נשמע כהמצאה ישראלית קלילה שמבוססת על שרמוטה הערבית.
יש בסלנג העברי קבוצה של כינויים לאשה מופקרת המתחילים ב"שר": שרמוטה, שרלילה, שרשוחה ושרטוחה. שרמוטה ושרטוחה מקורן בערבית במשמעות אשה זונה ומופקרת. יתכן שמקור המילה הוא בשורש הערבי שע´ל (נשמע שרל), עבד, כאשר שע´לה היא אשה עובדת, דהיינו, זונה, והפיתוח שרלילה נגזר ממנה.

מהי מקורה של המילה השגורה "מָלאן", שמשתמשים בה עם המשמעות של "הרבה"? לדוגמא: משמעותה של הצירוף "מלאן מכוניות" הינו "הרבה מכוניות".
מלאן פירושו בערבית "מלא", ומכאן השימוש בסלנג הישראלי. מכאן כנראה גם השימוש ב"מלא" במשמעות "הרבה" ("היו מלא מכוניות על הכביש").

מניין באה המילה "אטליז"?
המילה מופיעה לראשונה בעברית במשנה, במסכת בכורות: "כל פסולי המקודשים נמכרין באטליז ונשחטין באטליז". חנוך אלבק מסביר: "אטליז: שוק שמוכרים בו בהמות ובשר חולין". רש"י מסביר: "מקום שמוכרין הבשר במקולין". בעברית החדשה השם יוחד לחנות בודדת לממכר בשר. מקור המילה יווני: katalycis , שפירושה, התרת בהמות מן העול. הק´ הפכה לא´ בתהליך פונטי המוכר גם במקרים אחרים.

נתקלתי במהלך השירות הצבאי במילה מִרעול. מה פירושה ומקורה?
"מִרעול" היא מיזוג של מרעה+משעול, והוראתה שביל שנוצר על ידי אדם או חיה לאחר שהלכו בו, בדרך כלל שביל עיזים על מדרונות תלולים. היא נכנסה לשימוש בצבא ובשפת המטיילים ואפילו כשם של חברת ספורט אתגרי: "מרעולים". הגיאוגרף מיכה נצר מסביר כי הדעה המקובלת כיום היא כי קווים אלה לא נוצרו על ידי עיזים, אלא הם סימנים של גלישות קרקע על מדרונות תלולים באזור מדברי.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #40  
ישן 28-07-2009, 12:24
צלמית המשתמש של אור - ors
  משתמש זכר אור - ors אור - ors אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.08.04
הודעות: 5,005
מלים יומיומיות
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ShoobyD שמתחילה ב "הוצאו מהקשרם - אשכול מילים/ביטויים בעלי אטימולוגיה מיוחדת"

אחת הדרכים בהתפתחות הלשון היא השאילה מלשונות אחרות.
הנה כמה מלים שאולי לא ידעתם שבאו משפות אחרות. וידעתן.

שאילת המלה הזרה כמות שהיא - כך שאלה העברית במשך כל תולדותיה מלים שונות מלשונות, שהיה לה עמהן קשר של מגע (מסחר, פוליטיקה, מצב של כובש או נכבש וכיו"ב).
ידוע, כי בתקופת המקרא, למשל, נשאלו מלים שונות מן האכדית כגון: אנכי - anaku, וכן הושאלו:
כסא, היכל, אורן ועוד. מן השומרית הושאלה המלה תרנגל (תרנגול) - tar lugal = "עוף המלך".


נמשיך:
מן המצרית: אחו, גמא, טבעת, טנא ועוד. כמו כן שאלה העברית מלים מהפיניקית ומלשונות שמיות אחרות (מואבית, חיתית). העברית שאלה מן הפרסית: פרדס - בפרסית קדומה pairi - daeza = מקום גדור
:
ציטוט:
עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל פֶּרִי: קהלת ב, 5


מעובד מתוך "פרקי לשוננו" / מרדכי רוזן.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #41  
ישן 17-08-2009, 16:12
צלמית המשתמש של Gumble
  משתמש זכר Gumble Gumble אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 27.06.08
הודעות: 3,444
המשמעות השניה של nimrod באנגלית
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ShoobyD שמתחילה ב "הוצאו מהקשרם - אשכול מילים/ביטויים בעלי אטימולוגיה מיוחדת"

כשטיילתי במזרח שמתי לב לכך שתיירים אמריקאים מגיבים לשמי הפרטי (נימרוד)בלגלוג, שאלתי אותם למה והם ענו שבאנגלית המשמעות של השם היא מפגר, תיירים בריטים/אוסטרלים בכלל לא ידעו מה המשמעות של השם שלי (צייד למי שלא יודע).
בהתחלה חשבתי שבתרבות האמריקאית יודעים פחות או יותר שנמרוד היה דמות שלילית בהיסטוריה ושהשם שימש כקללה שהמקור שלה נשכך עם השנים.
אבל זה לא המצב, בדקתי את העניין באינטרנט ומצעתי שבכמה מקורות אומרים שהכל התחיל כאשר באגס באני קרא לאלמר פאד (דמות של צייד) “poor little Nimrod,” האמריקאים שכמו הבריטים לא ידעו מהיא המשמעות של nimrod למדו מילה חדשה וקישרו אותה להיתנהגותו הליצנית של הצייד ולא לעצם היותו צייד.

מצחיק שמילת גנאי למפגר נולדה מהטיפשות של האנשים שהשתמשו בה.
_____________________________________


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #50  
ישן 26-03-2010, 08:55
צלמית המשתמש של ShoobyD
  ShoobyD מנהל ShoobyD אינו מחובר  
מנהל משבראש, בלשנות, תכנות ויהדות
 
חבר מתאריך: 04.06.06
הודעות: 33,018
שלח הודעה דרך MSN אל ShoobyD Facebook profile LinkedIn profile Follow me...
דוגמא נפלאה :)
בתגובה להודעה מספר 49 שנכתבה על ידי tamuz500 שמתחילה ב "מה מקור המילה "sabotage"?"

המקור הוא מצרפתית:
sabotage הוא sabot = נעל-עץ;קבקב + הסיומת ‎-age המציינת (בין היתר) פעולה בקשר לשם-העצם אליו הוצמדה


לגבי המעבר מקבקבים לחבלות יש סיפורים שונים:

לפי האטימולוגיה העממית הרווחת בנושא, הכל התחיל בעובדי מפעלים שנהגו לדחוף את קבקבי העץ שלהם בין גלגלי השיניים של מכונות שהוכנסו להחליפם

לפי טענה אחרת (שנדמה לי שמופיעה בבריטניקה), מדובר בחילוקי דעות בקשר להקמת אחת ממסילות-הברזל בצרפת, כאשר העובדים פצחו בשביתה והרסו את חיבורי העץ של המסילה, שהחזיקו אותה במקומה
לפי טענה זו, גם חיבורי העץ הללו נקראו sabots, אך עד כמה שידוע לי, אין לדבר ראייה

אחרי הכל, ההסבר המקובל הוא שהמונח נבע מכך שנעילת קבקבי-עץ יוצרת הרבה רעש, דבר שקושר בתחילה להליכה מגושמת, ומשם לעבודה בצורה מגושמת, ומרשלנות זה התגלגל בסופו של דבר לחבלה בזדון
טענה זו נתמכת בין היתר בכך שהפועל saboter בצרפתית משמעו (מלבד "לעשות סאבוטאז׳") לעשות דברים באופן גרוע

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +3. השעה כעת היא 07:36

הדף נוצר ב 0.52 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2017 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר