לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי         אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה בן מאיטליה – אומר בונג׳ורנו, בת מצרפת – אומרת בונז׳ור. קאן מיפן – אומר אוהיו, כשהוא בא לביקור | עברי, דבר עברית והבראת! (אב״י) | מילים ומקורן | שגיאות בתקשורת | חידות היגיון | קורס לימוד לטינית בלעדי לפרש רוביק רוזנטל, אשכול האירוח חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > השכלה כללית > שפות ובלשנות
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 17-05-2008, 00:01
  HummerH1 HummerH1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.11.02
הודעות: 32,895
קטעים השמות שמביכים את התיירים

ראובן לייב

"פוסי" באוסטריה פירושו "נשיקה" וכך גם "קוס" בגרמניה; ובמקסיקו - "חרא" הוא שם-משפחה נפוץ מאוד
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nfc.co.il/img/midBull.jpg]
אבל פורנוגרפיה, מסתבר, היא באמת עניין של גיאוגרפיה. אז, תיירים, היזהרו בדבריכם; הברכה והקללה


▪ ▪ ▪

פורנוגרפיה היא, באמת, עניין של גיאוגרפיה. לא מאמינים? תשאלו את התיירים הנקלעים למדינה זו או אחרת: השם שבו הם נוקבים באחת המדינות הוא לא יותר משם-חיבה, בעוד שבמדינה אחרת הוא לא פחות מקללה. ויש גם סתם שמות מטעים, שבמקום אחד יש להם מובן מסויים ובמקום אחר עלי אדמות מובנם שונה בתכלית. לא מאמינים? מסתבר שרק מן הניסיון העצמי אפשר ללמוד זאת. וזו, בדיוק נמרץ, הייתה מנת חלקנו, כל אימת שהזדמנו למדינות השונות.

את המבוכה הראשונה נחלתי עוד בשנות נעורי. היה זה כשנקלעתי, כילד, לביתו של קרוב-משפחה בצרפת, שביקש לשמח את ליבי בארוחת-צהריים במסעדה. הימים בארץ היו אותה תקופה ימי הצנע, ועל מעדנים הס היה מלהזכיר. משאלת-ליבי לארוחה היתה, איפוא, דג טונה, כזה כמו שהיכרתי מקופסת השימורים, שנחשב אותה עת למאכל-מותרות בארץ ישראל. קרוב המשפחה מיהר למלא אחר מבוקשי, אלא שלשולחן הוגש, לתדהמתי, לא דג טונה משומר, כפי שאנו בארץ מכירים אותו עד היום, אלא דג מבושל ענק בקערה גדולה. כמי שבוחל בדגים מבושלים עיקמתי מהר מאוד את פרצופי, לחרדתו של קרוב המשפחה, שמסתבר כי שילם עבור הדג המבושל, הנחשב למעדן של ממש בארצו, כסף רב. אותי אכלה הבושה ואותו התימהון. למותר לציין כי דג הטונה המבושל לא בא אל קירבי והוא מצא את דרכו היישר לפח האשפה. אז לך תסביר לצרפתי התמה את פשר העניין. רק שמאז למדתי את הלקח ולא העזתי עוד לבקש דג טונה מחוץ לגבולות מדינתי.

בירה ומאלט

שנים רבות לאחר מכן, כשנקלעתי למסעדה בגרמניה, ביקשתי מן המלצר בירה שחורה, שאותה אני נוהג לשתות בישראל. אבל, אל השולחן הובא, לתימהוני, משקה שלא הזכיר במאומה את בירת המאלט המתקתקה והאהובה כל-כך עלי. היה זה סוג של בירה חריפה, עם אחוזי אלכוהול גבוהים למדי, ממש כמו של בירה לבנה וגם דומה לה מאוד בטעמה. לתימהונו של המלצר לא העזתי ללגום מן המשקה החריף. רק אז הוחוור לי, שוב במאוחר, כי "בירה שחורה" בחו"ל אינה אלא סוג של בירה אלכוהולית חזקה וחריפה, שאין בינה לבין הבירה השחורה הישראלית ולא כלום. זו האחרונה אינה אלא לתת, נטול אלכוהול, ובאירופה היא כלל אינה מכונה בירה, אלא מאלט, וכדי למנוע כל טעות אפשרית, יש שמכנים אותה "בירה לילדים", בשל היותה חופשיה מאלכוהול.

בתום מפח הנפש הזה, מצאתי את עצמי היישר במפח-נפש אחר: רציתי לבקר חבר שהיה מאושפז בבית-חולים, סמוך לוינה. בצידי הדרך הבחנתי מחלון מכוניתי בתמרור-דרכים, שנשא את השם "ספיטל" (בית-חולים בגרמנית) ושהצביע על מרחק של 20 ק"מ נסיעה. כשהגעתי למה שהיה אמור להיות מחוז-חפצי, גיליתי, להוותי, כי לא בית-חולים ולא נעליים. היתה זו עיירה שנשאה את השם "ספיטל" - באמת שם נרדף לבית-חולים, אבל ללא כל קשר. יתר על כן: מסתבר שיש באוסטריה לא פחות מחמש עיירות הנושאות את השם הזהה, "ספיטל"...

הברכה והקללה

ועכשיו לעניין הפורנוגרפיה שבשמות. מכיוון שבאוסטריה עסקינן, כאן המקום להזכיר כי "פוסי", בעגה האוסטרית של הגרמנית, אינה אלא נשיקה. אבל בארה"ב פירוש המלה, בעגה המקובלת, אינו אלא אבר-מינה של האשה. ואומנם, בביקורנו בניו-יורק חזינו בצעירה אוסטרית לבושה במיזע ועליו חרותה, בענק, המלה "פוסי". כהרף-עין עוררה הצעירה גלי-צחוק וקריאות-בוז מפיהם של בני-תשחורת אמריקניים שחלפו במקום והבחינו בה. למותר לציין כי הצעירה רצתה לקבור את עצמה באדמה משהובהר לה פשר המלה החרותה על המיזע שלה...

ובאותו עניין: "קוס" בגרמנית היא נשיקה, ותו-לא. אבל, בשפה הערבית זהו, לא פחות ולא יותר מאשר אבר-מינה של האשה. אז לך ובקש נשיקה כזו באחת ממדינות ערב...

בספרד מברכים הבריות זה את זה ב"אולה" (למד קמוצה) - בירכת השלום המסורתית. אבל באוסטריה זהו שם נרדף לאמצעי-מניעה לגברים...

במקסיקו נפוץ מאוד שם המשפחה "חרא" בקרב משפחות לא מעטות, בעוד שבמדינות ערב אין זה אלא ביטוי לזבל.

"קוכם" הוא שם עיר תיירותית יפהפייה בגרמניה, על גדות נהר המוזל, סמוך לעיר העתיקה ביותר במדינה זו, טריר. אבל בארצות אמריקה הלטינית, פירוש המלה, בעגה הספרדית המקומית - לא תאמינו - "לבעול אשה"...

"אקוזי אוכטו" בטורקית פירושו "עשרים ושמונה" ובוואריאציה ערבית "(קוס אוחתו") זוהי קללה מוכרת למדי.

ואחרון, לא חביב, הוא ה"פוטה מאדרה". כשהופיעה מי שהיתה חברת הכנסת ענבל גבריאלי בבית המחוקקים הישראלי, כשהיא לבושה בחולצה שנשאה את שתי המלים האלה, היא לא שיערה בנפשה את המהומה שזו עלולה לחולל בעקבותיה. חברי הכנסת ואמצעי התקשורת ירדו עליה, כמוצאי שלל רב, על "החוצפה והגסות" שהיא ההינה להפגין בראש חוצות. שהרי "פוטה מאדרה" בספרדית היא קללה עסיסית ומילת-גנאי לאבר-מינה של האשה. ואם לא די בכך, בעיר העתיקה של ציריך חזינו, במו עינינו, בחנות-בגדים, שחמדה לה לצון, והנושאת על חלון הראווה שלה את השם הזה באותיות מאירות-עיניים.

אז, חכמים, היזהרו בדבריכם. ועל אחת כמה וכמה התיירים שביניכם...

NFC
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 02:29

הדף נוצר ב 0.14 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2019 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר