כתבתי ערך בוויקיפדיה על המבצע
מכיוון שאינני איש חיל אוויר וכל מקורותי היו מן הרשת נפלו בוודאי טעויות והשמטות בערך.
אשמח אם תציעו הצעות לשיפור הערך.
למרות שעברו מאז 27 שנים, רבים מן הפרטים עדיין מסווגים - ובצדק.
על כן השתמשו בבקשה בשיקול דעת בהצעותיכם ובררו עם המנהלים אם ניתן להוסיף למידע המוצג כאן על סמך הכרותכם האישית עם המבצע.
------------------------------------------------------------------------------------
קרב האוויר שהתפתח במהלך התקיפה היה הגדול בתולדות מלחמות ישראל. בשיאו שהו למעלה מ-60 מטוסי מיג סוריים, ולמעלה מ-90 מטוסים ישראליים בשמי לבנון. במבצע התקדימי הושמד לראשונהת בתקיפה אחת, מערך הגנה אווירית שנבנה על פי הדוקטרינה הסובייטית. מבצע ערצב-19 נלמד עד היום באקדמיות צבאיות ברחבי העולם כמופת של לוחמה אלקטרונית, דיכוי הגנה אווירית, תפעול נשק מונחה מתקדם, ושליטה טקטית.
רקע
טילי קרקע אוויר סובייטיים במלחמות ההתשה ויום הכיפורים
במהלך מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים התמודד חיל האוויר עם בעיה הולכת ומחריפה של טק"א. הבעיה נחשפה בשיא חומרתה בשלושת ימי הלחימה הראשונים של מלחמת יום הכיפורים בהם איבדה ישראל יותר מרבע ממטוסי הקרב שלה, רובם הגדול כתוצאה מפגיעת טילי קרקע-אוויר, חלקם מפגיעות אש נ"מ, ומיעוטם (כארבעה) בקרבות אוויר. הנשק שהתברר כמסוכן ביותר היו סוללות ה- SA-6 מתוצרת סובייטית. היו אלה סוללות ניידות שרכבי השיגור שלהם חומשו בשלושה טילים מתקדמים, אלו נודעו כ"שלוש אצבעות המוות" בפי טייסי חיל האוויר. אות המכ"ם של טילים אלו עדיין לא הוכר על ידי מערכות האתרעה של המטוסים הישראליים וההתחמקות מהם הייתה קשה. במהלך המלחמה השתלטו כוחות ישראליים על סוללות שלמות של SA-6, הישג שאפשר פיתוח אמצעי התגוננות האלקטרונית מפניהן וטקטיקות תקיפתן. עקב ריבוי המשימות הדחופות של חיל האוויר בתחילת המלחמה ממבצע תגר שתוכנן לתקוף את סוללות הטילים במצריים, בוצע רק מטס ההכנה, בהצלחה חלקית. מבצע דוגמן שתוכנן להשמיד את סוללות הטילים בסוריה, ניזון ממודיעין לקוי, בוצע באופן חלקי ונסתיים באבדות כבדות לחיל האוויר. חלק מן הכשלון נבע מכך שתורת הלחימה של חיל האוויר באותה תקופה חייבה תקיפה של היעדים ביעף נמוך, מה שגרם לפגיעות רבות מתותחי נ"מ.
פיתוח אסטרטגיה חדשה להתמודדות עם איומי טק"א
כדי לא לספוג אבידות כה כבדות בעימותים עתידיים הוקם בחיל האוויר צוות, מתוקצב בנדיבות, שימצא פתרונות טכנולוגיים וטקטיים להתמודדות עם בעיית סוללות הטק"א. הצוות פעל בעיקר ביו השנים 1973 ל- 1978. אחד מחבריו הבכירים היה אלוף משנה אביאם סלע אשר השתתף בפיתוח מערכת פריסקופ - מערכת שליטה ובקרה למערך הלחימה בטילי קרקע אוויר.
הפתרון המערכתי שהוגדר כלל מערכות נשק קרקעיות ואוויריות, המסוגלות לתקוף סוללות טק"א מנגד – כלומר מחוץ לטווח האפקטיבי של הטילים. דוגמא לנשק שכזה היה הטיל אגרוף סגול - הטייסת העיקרית בה הוצבו טילים אלו היתה טייסת העקרב, טייסת 105. כמו כן גובשה טקטיקת הפעלה, שוכללו אמצעי שליטה ובקרה, פותחו אמצעי לוחמה אלקטרונית לשיבוש רכישת המטרות והתקשורת של סוללות הטק"א, והוכנסו אמצעים מודיעיניים חדשים, ובפרט מזל"טים שסיפקו מודיעין חזותי בזמן אמת. כמו כן פותחו אמצעי הטעייה שנועדו לפתות את סוללות הטק"א לחשוף עצמן לניתוח אותות ולתקיפה.
ב28 באפריל 1981 הפיל חיל האוויר שני מסוקי מי-8 סוריים בשמי לבנון. סוריה הגיבה בקידום 3 סוללות טק"א מסוג SA-6 לשטח בקעת הלבנון. הפריסה החדשה פגעה ביכולת ההרתעה של ישראל וביכולת התמרון בשמי לבנון. ראש הממשלה מנחם בגין החליט על תקיפת הסוללות, אך הפעולה נדחתה ולבסוף טורפדה בהתערבות אמריקאית. במהלך השנה שחלפה עד לפרוץ מלחמת שלום הגליל עובה מערך הטק"א הסורי בעוד 16 סוללות SA-6 וכן בסוללות SA-2 ו- SA-3. הסוללות גובו בתותחי נ"מ ארבע-קניים מסוג שילקה לסיכול תקיפה נמוכת-יעף.
מבצע שלום הגליל
בעקבות ההתנקשות בשגריר ישראל בבריטניה, שלמה ארגוב, וכיישום של תכנית וותיקה לדחיקת ארגוני הטרור הפלסטיניים מלבנון ויצירת סדר פוליטי חדש במדינה, פלשה ישראל ב- 6 ביוני1981 לדרום לבנון. המבצע כוון בעיקר כנגד הפלסטינים בדרום לבנון אך תוכנן גם להתמודד עם התנגדות סורית אפשרית למהלכי צה"ל. כבר ביום השני למלחמה החלו התכתשויות עם הצבא הסורי באזור ג'זין ובעין זחלתא, וויכוח נטוש מי מן הצדדים יזם את העימות.
הכנות לפעולה
תכנון המבצע
המבצע תוכנן במשך שנים רבות והוכן חודשים רבים. לצורך המבצע פותחו אמעי לחימה ואמצעים אלקטרוניים יעודיים. והתבצעו אימונים ממושכים. שמה המקורי של תוכנית המבצע היה "חפרפרת", והיא נועדה להתקיים במנותק מלחימה קרקעית. תוכנית התקיפה במסגרת מלחמה כוללת נקראה ערצב, והמספר 19 שיקף את מספר סוללות ה-SA-6 בבקעת הלבנון ערב המבצע.
איסוף מודיעין
בשנים שלפני המבצע נכנס לשירות צה"ל מערך של מזל"טים, אלו אפשרו איסוף מודיעין חזותי מדוייק על מיקום כל סוללה וקרון שליטה בטרם המבצע. הם גם חשפו את מאפייני הקרינה של מכ"ם סוללות הטק"א באופן שאפשר את איכונו ושיבושו במהלך התקיפה.
פיתוחים טכנולוגיים
אחד הכלים החדשים היה טיל אוויר-קרקע מסוג AGM-78 סטנדרד ארם שכונה בחיל האוויר הישראלי אגרוף סגול. זהו טיל המתביית על קרינת המכ"מ של סוללת הטק"א וניתן לשגרו בירי מנגד (Standoff),מחוץ לטווח הפגיעה של הטילים. יתרונו הגדול של האגרוף הסגול על קודמו, טיל השרייק, היה יכולתו לזכור את מיקום מטרת המכ"ם שלו גם לאחר שהמכ"ם כובה. כמו כן נרכשו ופותחו אמצעים שונים לדיכוי הגנה אווירית.
הכוחות המעורבים וחימושם
את התקיפה הובילו 25 מטוסי קורנס (פנטום) של חיל האוויר, מטייסת 105, טייסת 201 וטייסות אחרות, חמושים כל אחד בשני טילי אגרוף סגול. את הכוח ליוו מטוסי F-15 (בז) ו-F-16 (נץ) חמושים בטילי אוויר-אוויר מונחי-חום מסוג פיתון 3 ו-AIM9-L אשר מסוגלים לפגוע במטרתם מזוויות תקיפה רחבות מאוד, וטילי-AIM-7 ספארו מונחי מכ"ם בעלי טווח ארוך. בשיא הפעולה היו באוויר כ-90 מטוסים ישראליים. למאמץ השיבוש האלקטרוני והמודיעין גוייסו מטוסי הוקאיי (דיה) ו- בואינג 707 (ראם) כמו גם מזל"טים מסוג זהבן. את תקיפת הדמה המקדמית הובילה טייסת המל"טים. משגרי טילים קרקעיים מסוג כחלילית שהתבססה על טילי שרייק ו-קרס שהתבססה על טילים מתקדמים יותר מסוג AGM-78 סטנדרד ארם השתתפו גם הם בתקיפה. מול כוחות אלה פעלו שלוש-עשרה טייסות של מטוסי קרב סוריים מסוג מיג-21 ו- מיג-23, 19 סוללות SA-6 וכן מספר סוללות SA-2 ו- SA-3. למרות ניידותן של סוללות ה-SA-6 הן הוצבו בעמדות קבועות שהקלו על תקיפתן. הסוללות גובו בתותחי נ"מ ארבע-קניים מסוג שילקה לסיכול תקיפה נמוכת-יעף. במהלך הלילה שבין ה-9 וה-10 ביוני קודמו לבקעת הלבנון גם כמה סוללות של טילי SA-8.
התקיפה
פרטים רבים על התקיפה עדיין חסויים. אך בעקבות פרסומים זרים מצטיירת התמונה הבאה: בעקבות ההתנגשויות הקרקעיות עם הסורים, הגיש צה"ל ב-8 ביוני לאישור הממשלה את הוצאתו לפועל של מבצע ערצב-19. ממשלת ישראל אשרה להוציא לפועל את מבצע התקיפה בצהרי יום רביעי, ה-9 ביוני וכבר בשעה 14:00 החלה התקיפה עצמה. על הניהול הקרקעי של המבצע הופקד אלוף משנה אביאם סלע שהיה אז ראש מחלקת המבצעים של חיל האוויר. במוצב הפיקוד השתתף בניהול הלחימה גם מפקד חיל האוויר האלוף דוד עברי. התקיפה נוהלה באמצעות 'פריסקופ', מערכת שליטה ובקרה למערך הלחימה בטילי קרקע אוויר. על אף מורכבות המשימה, לטובת ישראל ניצבו גורמים רבים:
יתרון טכנולוגי במטוסים ובמערכות הנשק.
יתרון טכנולוגי במערכות הטעייה, שיבוש ומודיעין בזמן אמת.
ייתרון אנושי באיכות הטייסים, אימונם, הנסיון הקרבי שלהם והכרותם הכ עם שטח לבנון.
יתרון כמותי של כ-50 אחוז במספר המטוסים.
ייתרון התכנון המדוקדק, האימון הייעודי וההפתעה.
פני השטח החשופים והראות הגבוהה שמאפיינת את אזור בקעת הלבנון בחודש יוני.
הטעיה
על פי מקורות אמריקאים, המהלך הראשון של התקיפה היה שיגור מבנה של מל"טי הטעייה, ככל הנראה מסוג תלם ושדמית מטייסת 200 לעבר בקעת הלבנון. פרופיל המכ"ם של המל"טים נועד לדמות מטוסי קרב. בהתאם לתכנון הגיבו סוללות הטק"א הסוריות באיכון המל"טים ושיגור טילים לעברם כשהן חושפות את מיקומן המדויק והופכות מטרה לטילים מונחי קרינה. במקביל, מטוסי הדיה איכנו את מקום הסוללות ועדכנו את הכוחות התוקפים.[1]
השמדת סוללות הטק"א
בצידה הדרומי של הבקעה, הופגזו הסוללות על ידי ארטילריה צה"לית ועל כמה עשרות טילי קרקע-קרקע נגד מטרות קורנות - כחלילית וקרס. היה זה השימוש המבצעי הראשון והאחרון בנשק זה[2].
המטס הראשון של המבצע כלל את כל מטוסי טייסת 105, הטייסת העיקרית שהפעילה את הטיל אגרוף סגול, כ-20 פנטומים בהובלת מפקד הטייסת. כל מטוס במטס נשא שני אגרופים ושיגר אותם במרחק של כ-25 קילומטרים מסוללות הטק"א.[3] הסוללות הותקפו אחת אחרי השנייה ולא בו-זמנית כדי לוודא את השמדתן. במטסים העוקבים השתתפו גם טייסות קורנס אחרות ובכללן טייסת 201[4]. הסורים מצדם ירו 57 טילי SA-6 לאוויר מבלי שהצליחו להפיל מטוסים מאויישים[5].
קרבות האוויר
התגובה הראשונה של הסורים הייתה הימנעות מהעלאת מטוסיהם לאוויר, כדי לאפשר חופש פעולה לסוללות הטק"א. בתום עשרים דקות, כשנוכחו שמערך הטק"א מתמוטט, החלו הסורים להעלות מיגים לאוויר.[6] על פי פרסומים זרים, מזל"טים סיפקו מידע חזותי על המראת המיגים מבסיסיהם בסוריה ואילו מטוסי ה- דיה בעלי טווח המכ"ם של 200 ק"מ סיפקו למטוסי הקרב מידע על מסלוליהם של המיגים לצורך ירוטם. על פי מקורות זרים, לווה המבצע באמצעי שיבוש קשר שמנעו מן הסוללות הסוריות והמטוסים הסוריים לתקשר ביניהם ובין מרכזי הבקרה האווירית שלהם. קרבות האוויר היו קצרים, ונמשכו כדקה או שתיים[7]. כולם הוכרעו באמצעות טילי האוויר-אוויר המשופרים של מטוסי הבז והנץ. לפי מקורות זרים ניצלו טייסי חיל האוויר את השטח המת ביכולת איכון הטילים של המיגים ותקפו אותם מן הצד. סכנה מוחשית במבצע הייתה הפלת מטוס ישראלי בירי כוחותינו. בכדי להמנע מכך, הוראות הפתיחה באש על מטוסי האויב דרשו זיהוי וודאי ואישורי הירי ניתנו במשורה. בשלב מסויים גם נעצרה תקיפת הקורנסים עד שהשמיים נוקו ממיגים. במהלך הקרבות אחד ממטוסי הבז נפגע מטיל א"א ואיבד את אחד ממנועיו, אך הצליח לנחות בבסיס רמת דוד בשלום[8]. בסך הכול הופלו במהלך המבצע 23 מיגים, 11 מהם על ידי מטוסי בז, ו 12 ע"י מטוסי נץ.
סיום המבצע
בשעה ארבע אחרי הצהריים החליט סלע להפסיק את התקיפה לנוכח השמדת הרוב הגדול של היעדים והסכנה באובדן כלי טייס, בקשתו אושרה על ידי מפקד חיל האוויר דוד עברי והמבצע הופסק בעוד מספר כלי טייס בדרכם לייעד. ההנחה, שהתבררה כנכונה, הייתה שהסורים יקדמו סוללות נוספות לבקעת הלבנון למחרת, כך שתקיפתן תוכל להמשיך. ההחלטה על הפסקת המבצע זכתה לביקורת מצד שר הבטחון דאז, אריאל שרון.
התוצאות המיידיות של המבצע
המבצע הסתיים לעת ערב בהצלחה מלאה. 15 סוללות הושמדו ו-4 נוספות נפגעו. לא הייתה כל פגיעה במטוסים התוקפים. כ-23 מטוסי קרב סוריים שהוזנקו לשמי לבנון הופלו בטיליהם של מטוסי ה-F-15 (בז) וה-F-16 (נץ). למרות שתנאי ההתחלה במבצע ערצב-19 היו נבאו את הצלחתו, השלמת המבצע ללא כל מטוסים פגועים הפתיעה את מנהליו.
בתום המבצע המשיך הצבא הסורי להחדיר לאזור סוללות נוספות, ובכללן לראשונה, סוללות SA-8. ביומיים הבאים יצאו מטוסי תקיפה ישראליים, מלווים במטוסי קרב, להשלים את השמדת הסוללות שנותרו ולפגוע בסוללות החדשות שקודמו לבקעת הלבנון ומטוסים סוריים הוזנקו כנגדם. בין ה-9 ל 11 ביוני הפילו מטוסי חיל-האוויר כ-82 מטוסים סוריים, מתוכם כ-30 ב-10 ביוני וכ-19 ב-11 ביוני. מספר טייסים הסורים נפלו בשבי הישראלי וסיפקו מודיעין יקר ערך. מבצע ערצב-19 העניק לישראל שליטה אווירית מוחלטת בשמי לבנון, ולחיל האוויר נפתח פתח לסייע באופן חופשי לכוחות הקרקע. יחד עם זאת, בשבועות שאחרי כן הסתפק חיל האוויר במשימות של סיוע קרוב ולא יזם מבצעים חשובים כנגד כוחות אויב. כך, לא הושמדו כוחות קרקעיים גדולים של הסורים במהלך נסיגתם מלבנון לסוריה. הההחלטה על כך התקבלה בדרג הממשלתי שחשש מגלישת הלחימה מעימות מוגבל עם צבא סוריה למלחמה כוללת. ואכן, ב-11 ביוני נכנסה לתוקפה הפסקת אש בין ישראל לסוריה שהושגה בתיווך אמריקאי. למרות הפסקת האש, עד סוף ספטמבר הושמדו 14 סוללות SA-6 נוספות, ומספר המיגים שהופלו הגיע לכ-85. במהלך המלחמה כולה איבד חיל האוויר שני מטוסים ישראלים באש מן הקרקע אך לא איבד כל מטוסים בקרבות אוויר-אוויר. מטוסי הקורנס שהוכחה הצלחתם בהשמדת סוללה זכו באות תקיפה ייחודי.
השלכות המבצע
מבצע ערצב-19 נחשב בעיני בכירי חיל האוויר, לצד מבצע מוקד, מבצע אופרה, ו מבצע יונתן, לאחד מארבעת המבצעים החשובים ביותר שעצבו את דמותו של חיל האוויר [9]. בדיעבד, הועלתה בחוגים בטחוניים השאלה האם היה נכון לחשוף בתקיפה את היכולות המיוחדות שפיתח חיל-האוויר מבלי לנצל את העליונות האווירית שקנה המבצע לכתישת הצבא הסורי. המבצע משך התעניינות רבה מצד חילות אוויר מערביים שראו בו דוגמא לשימוש מוצלח ביכולות הטכנולוגיות המערביות להבסת דוקטרינת ההגנה האווירית הסובייטית. משלחת אמריקאית בראשות הגנרל ג'ון צ'יין הגיעה כשנה לאחר המבצע ללמוד את לקחי התקיפה. עם זאת, בתקיפה שערכו האמריקאים בלבנון ב-1983 כנגד סוללות נ"מ סוריות, בעקבות הפיגוע בבסיס הנחתים בבירות, לא הושגו תוצאות טובות. על פי דוד עברי תוצאות התקיפה גרמו להלם בצבאות ברית ורשה, ערערו את בטחונם בטכנולוגיה הסובייטית ובערכו של מערך הטק"א שברשותם ובכך עודדו את תהליך הגלאסנוסט שהחל מספר שנים אחר כך. הישגי מבצע ערצב-19 נלמדים עד היום בחילות-אוויר בכל העולם.
לקריאה נוספת
דוד עברי, כיצד השמדנו את מערך הטק"א במלחמת של"ג, קובץ מאמרים - פרסום מספר 36, מכון פישר למחקר אסטרטגי אויר וחלל
אליעזר (צ'יטה) כהן וצבי לביא, השמים אינם הגבול: סיפורו של חיל-האוויר הישראלי, ספריית מעריב, 1990
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי salak שמתחילה ב "ערצב 19, מבצע תקיפת הטק"א הסורי במלחמת לבנון 1982"
אני לא מבין גדול בנושא ואין ביכולתי לתקן מה שדורש תיקון, אבל רציתי להגיד ישר כוח על כתיבת הערך. לא פעם אני מוצא ערכים בוויקיפדיה שכתובים בצורה עילגת לחלוטין, הראית שניתן אחרת.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי salak שמתחילה ב "ערצב 19, מבצע תקיפת הטק"א הסורי במלחמת לבנון 1982"
אני לא בטוח על אמיתות הידיעה
אך יוסי ג'ינו טען באחד הראיונות שזמן קצר לפני מלחמת לבנו ןהראשונה סיירת מטכ"ל השיגו משגר SA-6 חמוש
אפשר להוסיף את זה לחלק המודיעיני
" ערב מבצע שלום הגליל, למשל, הגיעו אלינו ליחידה כמה מבכירי חיל האוויר, בתוכם גם תתי אלופים והמון טייסים בכירים. אמרו לנו שלסורים יש טיל נ"מ חדיש, שהוא בלתי ניתן לפיצוח. מדובר היה בסוללות הטילים הרוסיים מסוג ס"א-6, שנחשבו אז לאימת טייסי חיל האוויר. אמרו שכל חיל האוויר יכול ללכת לנו, אם לא נעשה משהו. אני זוכר שראיתי תתי אלופים לבנים כסיד. אותה השעה היו פרוסים אצל הסורים כמה עשרות סוללות טילים שכאלה, אז תיכננו מבצע ועשינו מה שעשינו, ובוקר בהיר אחד נעלם להם טיל שלם על זחליו ועל מערכות האלקטרוניקה המתקדמות שלו. הגנב בים-בם הרים בלילה טיל רוסי אחד. חצי שנה אחר כך, במלחמת שלום הגליל, חיל האוויר גמר אותם, את כל סוללות הטילים הללו, בשעה וחצי של השמדה טוטאלית ובדיוק מבצעי מופלא".
עם כל הכבוד לג'ינו, ויש כבוד, מה שקצת מטריד אותי בסיפור הדרמתי הזה הוא שב-82 ה-SA-6 כבר לא היה חדיש - המערכת נכנסה לשירות בברה"מ כבר ב-67. ידוע גם שסוללות SA-6 נתפסו בשלמותן באפריקה ב73.
ייתכן שהוכנסו שיפורים במערכת שדרשו ניתוח, ייתכן גם שג'ינו התבלבל עם SA-8.
תמונה זו, בגרסה פחות איכותית, הובאה כבר באשכול אחר.
כעת, בגרסה האיכותית יותר, ניתן להבחין ב"גריל האחורי" של טנק מגח בצד ימין של התמונה. זהו חיזוק להשערה שהתמונה צולמה בסיני, כנראה באיזור "מיסורי".
הכתבות מוכרות לי, ואחת מהן צוטטה.
שיניתי את המספר ל23, ה-19 המקוריות, ועוד 4 שקודמו מסוריה ב10 ליוני.
לא ברור לי עם זאת אם המספר 19 התייחס רק לסוללות SA6 או גם לסוללות ה SA2 וה-SA3 שהיו בבקעה
_____________________________________
אז מה
נערך לאחרונה ע"י salak בתאריך 21-05-2009 בשעה 23:55.
המספר 19 מתייחס לכל הסוללות שהיו באיזור (לא רק למטה בבקעה). קרא שוב את דבריו של סלע, בקישור הראשון שהבאתי, לגבי שם המבצע. בנוסף, הנה ציטוט מ"מרחב אוירי 2006" העוסק גם הוא במספרים: " ב-9.6.82 הותקף מערך הטילים בבקעת הלבנון,שכלל 15 סוללות טילי SA-6 שתי סוללות SA-2,ו-2 סוללות SA-3."
המספר הסופי של הסוללות שהושמדו לא מפורסם באינטרנט (כל הדברים שכתבתי מתבססים רק על מה שפורסם ולצערינו יש עוד הרבה נעלמים). לפי דבריו של אביעם סלע הושמדו 14 ביום הראשון: "לקראת השעה ארבע אחר-הצהריים החלטתילהפסיק את המבצע", הוא משחזר. "בשלב זה כבר השמדנו 14 סוללות, היינו שעה לפני אור אחרון ולא איבדנו שום מטוס". היו השמדות גם בהמשך (לא ברור איזו כמות מדוייקת), השמדות אלו כללו גם משגרים של SA-8. קטע מהתקיפה הוקרן בזמנו בטלביזיה (בערוץ 1):
המתאר מבנה והסטוריה של סוללת SA-8 נכתב: "ובסופו של דבר בהתקפה זו הושמדו 3 מערכות SA-8 " ולפי המתואר שם, כל מערכת כזו היא עצמאית אך סוללה כוללת ארבע מערכות כאלו וכעת השאלה היא כיצד סופרים. אחרי שתחליט על המספר המשוער, כתוב לפניו את האות "כ" כיוון שיש להניח שבכל מקרה הוא לא מדוייק.
..
המספר הסופי של הסוללות שהושמדו לא מפורסם באינטרנט (כל הדברים שכתבתי מתבססים רק על מה שפורסם ולצערינו יש עוד הרבה נעלמים). לפי דבריו של אביעם סלע הושמדו 14 ביום הראשון: "לקראת השעה ארבע אחר-הצהריים החלטתילהפסיק את המבצע", הוא משחזר. "בשלב זה כבר השמדנו 14 סוללות, היינו שעה לפני אור אחרון ולא איבדנו שום מטוס". היו השמדות גם בהמשך (לא ברור איזו כמות מדוייקת),
אביאם סלע , בראיון בידיעות 1.6.2012 אומר שביום הראשון הושמדו 15 סוללות וביום השני עוד 6 סוללות.
ראיון ישן עוד יותר מבטאון ח"א עם אביעם סלע מיום השנה העשירי למבצע ערצב-19 ובו פרטים נוספים מעניינים נוספים שלא מופיעים במלואם בראיון החדש יותר מיום השנה העשרים:
1. התקיפה הייתה מתוכננת במקור כבר לאפריל 1981
2. אחרי השמדת הסוללות פרסו הסורים טילי סקאד כלפי ישראל
3. סוללות ה SA-9 לוביות פרסו בלבנון (ככל הנראה מדובר בכלים שהוכנסו ללבנון לא כחלק ממערך הטק"א הסורי בבקעה אלא דווקא במסגרת גדוד הנ"מ האוגדתי של דיוויזה 1 וכתוצאה מכך כמה מהם אף נפלו שלל בידינו בעת נסיגת הסורים. אאל"ט כלי כזה מוצג בחצרים ואחרים כמותו היו בזמנו בשימוש יחידת אגרופן ז"ל, לצד שילקות ושאר גרוטאות).
בתגובה להודעה מספר 17 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "ראיון ישן יותר עם אביאם סלע ובו פרטים נוספים מעניינים שלא מופיעים בראיון החדש יותר"
ציטוט:
במקור נכתב על ידי strong1
ראיון ישן עוד יותר מבטאון ח"א עם אביאם סלע מיום השנה העשירי למבצע ערצב-...
3. סוללות ה SA-9 לוביות פרסו בלבנון (ככל הנראה מדובר בכלים שהוכנסו ללבנון לא כחלק ממערך הטק"א הסורי בבקעה אלא דווקא במסגרת גדוד הנ"מ האוגדתי של דיוויזה 1 וכתוצאה מכך כמה מהם אף נפלו שלל בידינו בעת נסיגת הסורים.
אביעם סלע , בראיון בידיעות 1.6.2012
"תוך כדי הלחימה בלבנון נפל לידינו טיל שלל. מי שהביא את הטיל הזה מעומק לבנון היה עוזי דיין שסיים את הפיקוד על סיירת מטכ"ל סמוך למלחמה. על סמך הטיל הזה פוענחה בתוך יומיים על ידי התעשיה הבטחונית תעלומה שהטרידה אותנו שנים , ויישמנו את מה שלמדנו תוך כדי הלחימה"
יהודה
נערך לאחרונה ע"י ykantor בתאריך 03-06-2012 בשעה 22:01.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי salak שמתחילה ב "ערצב 19, מבצע תקיפת הטק"א הסורי במלחמת לבנון 1982"
אחד ממפקדי טייסת הקורנסים שהשתתף במבצע קיבל על פעילותו את עיטור העוז.
סיפור המעשה:
לאחר התקיפה, כשהתברר שאחת הסוללות לא הושמדה עדיין, החליט ע.א. לתקןף את הסוללה בתותחים. הוא צלל ליעף צליפה והשמיד את הסוללה. לימים ע.א.(תת-אלוף) היה אחד מהחבורה המצומצמת שהגיעו קרוב לשפיץ של הפירמידה בח"א בדרכו הכמעט וודאית להתמנות למח"א. אך תאונה שהתרחשה בבסיס עליו פיקד, במהלכה נהרג חייל, הביאה לפרישתו מח"א.
אם תרצו הרי לכם חידה - מיהו אותו ע.א.?
בתגובה להודעה מספר 23 שנכתבה על ידי koby33 שמתחילה ב "אנקדוטה נוספת וחידה - עיטור העוז שניתן במבצע"
תא"ל עמירם אליאסף?
האם הוא פרש בגלל אסון הרשת?
עריכה: הוא פרש בגלל הירי שטוח המסלול ביום ההורים.
אגב, לומר שהוא היה במסלול הודאי לתפקיד מח"א זה הקצנה.. אני חושב שלא היה אף מב"ס חצרים שהגיע לתפקיד מח"א, ובכל מקרה יש שני "תפקידי חובה" לפני כן (רל"א ורמ"ט).
דרך אגב, במידה וזה לא מסווג, מי היה מ"ט 105 שהוביל את הגל הראשון של התקיפה?
מצאתי שחולדאי היה מפקד הטייסת כשעוד הטיסה הקורנסים, אבל נראה לי שזה היה לפני 82 .
"בקייץ 1981 קיבל אליאסף את הפיקוד על טייסת הפאנטומים....
... בהמשך הגיעה תקיפה גדולה של סוללות טילים, שהייתה בשבילנו ההיי-לייט...
....החלטתי להוביל את הרביעייה...
אם כבר בהנפצות עסקינן, עמירם אליאסף קיבל צל"ש מח"א ולא עיטור העוז כפי שנכתב פה
בתגובה להודעה מספר 23 שנכתבה על ידי koby33 שמתחילה ב "אנקדוטה נוספת וחידה - עיטור העוז שניתן במבצע"
אם כבר בהנפצות עסקינן, עמירם אליאסף קיבל צל"ש מח"א ולא עיטור העוז כפי שנכתב פה. לא זכור לי מקרה שאיש צ"א קיבל יותר מצל"ש רמטכ"ל מאז מלחמת יום כיפור וגם אלו שקבלו צל"ש כזה מועטים הם.
עוסק בהיסטוריה צבאית וגרמנית, ובתולדות הלוחמה האווירית
חבר מתאריך: 23.03.06
הודעות: 1,997
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי salak שמתחילה ב "ערצב 19, מבצע תקיפת הטק"א הסורי במלחמת לבנון 1982"
ממליץ לך לקרוא את ספרו של שר ההגנה הסורי מוסטפה טלאס "הפלישה הישראלית ללבנון" (מערכות, 1988) כדי לקבל את נקודת המבט של הצד החוטף.
לגבי הרקע ההיסטורי מומלץ גם ספרו של שמואל גורדון "30 שעות באוקטובר".
שים לב שאלמנטים חשובים של "ערצב 19" נכללו גם בתוכניות "תגר" ו"דוגמן", בייחוד ירי "אגרופים" ושימוש ב"תלמים טיפשים" להטעיה.
בתגובה להודעה מספר 30 שנכתבה על ידי Fox450 שמתחילה ב "ממליץ לך לקרוא את ספרו של שר..."
להבנתי ב73 היו רק שרייקים, לא אגרוף סגול.
לגבי מטס התלמים בתגר. אני מכיר מישהו שהשתתף בתקיפה וטען שבהתארגנות החפוזה הטייסים בכלל לא ידעו שיצאו מל"טים ושתי הגיחות לא היו מתואמות, מה שהפך את כל האופרציה לחסרת משמעות.
לפי "30 שעות באוקטובר", התלמים בכלל לא השתתפו בתגר או בדוגמן 5. בזמן הביצוע של התגר התלמים בכלל היו פרוסים בצפון אבל למרות זאת בטעות הורו להם לשגר וכך יצא שבזמן שחיל האוויר תקף במצרים התלמים בצעו הטעייה מול סוריה. מצד שני כשהתחיל דוגמן 5 זה היה לאחר שהיחידה החלה בהתקפלות ופריסה לדרום וכך הם לא השתתפו במבצע.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי salak שמתחילה ב "ערצב 19, מבצע תקיפת הטק"א הסורי במלחמת לבנון 1982"
לא נתפסה כל סוללת סאם 6 ביום כיפור. כל שנתפס היה נפל של טיל. בסוללה היחידה שהיתה במגע עם כוחות קרקע, הושמד המכ"ם ע"י גדוד 184, ובכך נמנעה בחינתו ע"י חיה"א. נתפסו סוללות רבות של סאם 2 ו-3 בשלמותן
בספר "ממעבדה למערכה" של זאב בונן, מופיע צילום של SA-6 פגוע שנלקח שלל.
התיחסות לנושא גם בע"מ 62-68 ולפרוייקט 'אנדרטה' על בסיס מחקר טילי שלל אלו.
בנ"ל מפורטים ממצאי שלל שונים, ובלא כל קשר למטכ"ל, ובהם נפלי טילים ברמת הגולן, וטיל שרוף שאותר בצפון הארץ.
ראש ביות שלם נמצא יחד עם סוללה נוספת באזור החווה הסינית שאיפשר פענוח סופי ומוחלט של המערכת על מרכיביה השונים, ופיתוח אמצעי נגד כדוגמת "קורמורן" - מערכת חסימה שהותקנה על מסוק יסעור וכרטיס אלקטרוני חדש שהותקן במארז ALQ-119 שהותקן על מטוס קורנס והופעלו כבר ב"מלחמת ההתשה הקטנה" כנגד הסורים
עוד מוזכר בספר השימוש ב"תדמית" - פצצה גולשת לטווח ארוך מונחית טלוויזיה, ממנה פותח בהמשך הפופאי, ששימשה בתקיפת הטילים.
אני לא יודע מה בדיוק "לא מדוייק" בדברי. הכותב התייחס ל"סוללות שלימות" שנתפסו. (אגב בויקי הוא כבר תיקן זאת) לא נתפסה כל סוללה כזאת. טיל נפל אחד אותר, כמעט שלם, בגולן, לאחר מאמצי חיפוש ואליו מתייחס כנראה זאב בונן. ה"סוללה" שנתפסה כביכול בחווה הסינית, היו שרידים עשנים של המכ"ם ואולי מנ"א שהועלו באש ע"י גדוד 184. אם אתה סבור ששרידי טילים שנמצאו פה ושם, וכאלה תמיד ימצאו, רובם כאודים עשנים, עושה את אשר כתבתי ל"לא מדוייק", אז בבקשה, הרי אתה ה"מומחה", אני רק עברתי שם.
מה לגבי המטוסים הישראלים שהופלו ? למישהו יש מידע יותר מפורט ?
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי salak שמתחילה ב "ערצב 19, מבצע תקיפת הטק"א הסורי במלחמת לבנון 1982"
זכור לי שראיתי בייטיוב סרטון על מלחמת של"ג ובאחד הקטעים רואים גופה לבושה בסרבל
נגררת ע"י ברברים (אין לי מילה יותר חמורה לתאר את זה) הקריין ברקע ציין שמדובר
בגופת טייס חיל האוויר הישראלי שמטוסו הופל .
עשה לי לא טוב לראות את זה ועד היום אני לא יודע האם זה היה מקרה אמיתי או
שהנבלות האלו לקחו גופה והלבישו אותה סרבל.
למיטב זכרוני לגבי הצגת חללי צה"ל הרגישות הייתה ונותרה די זהה
בתגובה להודעה מספר 42 שנכתבה על ידי assaf tolko שמתחילה ב "זה קטע חדשותי מקורי של ABC?..."
ופחות או יותר עד עידן בכבלים (1990 ואילך) גם לא היו הרבה מקורות זמינים אלטרנטיביים.
מה שכן תמיד היו עליות ומורדות, כמו אותו בזיון המת הדוחה שעשתה העיתונות הישראלית אחרי הפיגוע בקו 5 בכיכר דיזנגוף (1995), שאחריו היה ריסון מסויים עקב הביקורת מקיר לקיר שחטפו העיתונים.
אגב: לא זכור לי שראיתי אי פעם את הקטע הזה מוקרן בטלוויזיה הישראלית.
_____________________________________
.
נערך לאחרונה ע"י g.l.s.h בתאריך 23-05-2009 בשעה 14:33.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי salak שמתחילה ב "ערצב 19, מבצע תקיפת הטק"א הסורי במלחמת לבנון 1982"
"מבצע שלום הגליל
בעקבות ההתנקשות בשגריר ישראל בבריטניה, שלמה ארגוב, וכיישום של תכנית וותיקה לדחיקת ארגוני הטרור הפלסטיניים מלבנון ויצירת סדר פוליטי חדש במדינה, פלשה ישראל ב- 6 ביוני1981 לדרום לבנון. המבצע כוון בעיקר כנגד הפלסטינים בדרום לבנון אך תוכנן גם להתמודד עם התנגדות סורית אפשרית למהלכי צה"ל. כבר ביום השני למלחמה החלו התכתשויות עם הצבא הסורי באזור ג'זין ובעין זחלתא, וויכוח נטוש מי מן הצדדים יזם את העימות."
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי salak שמתחילה ב "ערצב 19, מבצע תקיפת הטק"א הסורי במלחמת לבנון 1982"
ציטוט:
הפריסה החדשה פגעה ביכולת ההרתעה של ישראל
אנחנו חייבים להפסיק להשתמש במשפט הזה. הוא הפך להיות ההסבר הסדטנדרטי לכל ארוע ביטחוני בלתי רצוי ובלתי מתוכנן, הוא כבר לא יותר מקלישאה. במקרה של מערך הטילים הסורי זה אפילו חמור יותר מכיוון שהוא יוצר היפוך של סיבה ותוצאה.
פריסת מערך הטילים היה הפרה של הסכם הקוים האדומים שאפשר את התערבות סוריה במלחמת האזרחים בלבנון. אלמלא היה קיים הסכם כזה, צה"ל היה פועל כנגד הסורים עוד בשנות השבעים כדי לנטרל את האופציה שלהם לאגף את מערכי ההגנה שלנו על רמה. הסורים ראו בהפלה שלנו את צמד המסוקים שלהם בהפרה של ההסכם, ולכן הרגישו שהם יכולים לקדם את הטילים. "יכולת ההרתעה של ישראל" במקרה זה, פשוט לא עבדה. הסורים לא הרגישו מאוימים מספיק על מנת לשמור את הטילים בתוך סוריה. משבר הטילים של 1981 הוא כשלון של יכולת ההרתעה. אין טעם לדבר על פגיעה ביכולת עקב הפריסה.
יתכן שבמשפט "הפריסה החדשה פגעה ביכולת ההרתעה של ישראל" הכוונה היתה לפגיעה ביכולת ההתראה (עקב איום על מטוסי איסוף מודיעין שקודם לכן יכלו לטוס קרוב יותר לגבול עם סוריה). salak , תקן אותי אם טעיתי באפשרות שהעליתי. שהרי לפי המשך המשפט "וביכולת התמרון בשמי לבנון" יתכן שאני אכן טועה (לפי הבנתי צריך היה להיכתב "הפריסה החדשה פגעה ביכולת ההתראה של ישראל עקב פגיעה ביכולת התמרון בשמי לבנון").
נערך לאחרונה ע"י yaari בתאריך 23-05-2009 בשעה 17:35.
מסכים מאוד. דיבורים על יכולת ההרתעה זה דבר שמגיע מעולם הפוליטיקה לפני הכל (כזכור, ייעודו של הצבא הוא להתאמן למלחמה, ומרגע שפרצה - לנצח בה; לא להיות גורם שמרתיע מפני מלחמה, זה תוצר צד).
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי salak שמתחילה ב "ערצב 19, מבצע תקיפת הטק"א הסורי במלחמת לבנון 1982"
המאמר שלך על לבנון כתוב יפה מאד. אינני יכול לשפוט את התוכן, אבל הצורה יפה מאד.
לגבי ההתייחסות שלך לתקיפת הטילים במלחמת יום הכיפורים, אני מציע שתקרא את ספרו של גורדון "30 שעות באוקטובר", ואולי תנסח אחרת את דבריך.
בעקבות ההערה של jetman_2, עברתי על ההקדמה שנכתבה כאן בנושא ואכן לא ברור לי מנין נלקח הנתון "הבעיה נחשפה בשיא חומרתה בשלושת ימי הלחימה הראשונים של מלחמת יום הכיפורים, בהם איבדה ישראל יותר מרבע ממטוסי הקרב שלה". הגזמה פראית (רבע בשלושה ימים?) לאור העובדה שבכל ימי המלחמה "חיל-האוויר איבד 109 מטוסים, מהם 102 מטוסי קרב" http://www.iaf.org.il/Templates/Jou...fullListID=1213
(ואולי התכוונת שבכל המלחמה איבדה ישראל יותר מרבע? כדאי שתבהיר).
עדיף לכתוב "בהם איבדה ישראל מטוסי קרב רבים" (אלא אם כן אתה מוצא את המספר המדוייק).
נערך לאחרונה ע"י yaari בתאריך 23-05-2009 בשעה 18:01.
לפני כעשור הופיע מחקר של שמואל גורדון אודות הימים הראשונים של המלחמה ב"מערכות". גורדון מציין שם במפורש שבשלושת הימים הראשונים איבד חיל האויר כרבע מסך כל האבידות שלו במלחמה.
בתגובה להודעה מספר 53 שנכתבה על ידי קורנסון שמתחילה ב "אני חושב שאני יודע במה מדובר"
ציטוט:
במקור נכתב על ידי קורנסון
לפני כעשור הופיע מחקר של שמואל גורדון אודות הימים הראשונים של המלחמה ב"מערכות". גורדון מציין שם במפורש שבשלושת הימים הראשונים איבד חיל האויר כרבע מסך כל האבידות שלו במלחמה.
זה כבר נשמע יותר הגיוני. ממליץ לsalak לתקן בהתאם. התיקון שביצעת, בכך שרק הורדת את "בשלושת ימי הלחימה הראשונים" גרם לטעות אחרת. צטט את גורדון (הוא יודע על מה הוא מדבר. כחוקר נימסרו לידיו כל המספרים המדוייקים) ותקבל משפט נכון.
יערי, לא ברור לי מה הטעות החדשה שנוצרה. אם נקבל את הנתון של 102 מטוסי קרב שהופלו, מתוך 358 מטוסי קרב ש(לפי וויקיפדיה – אשמח לתיקון) היו לנו בתחילת המלחמה מגיעים למעל רבע.
או שמא אתה מתכוון שהלם הפגיעות של המטוסים לטק"א היה גדול בשלושת הימים הראשונים ולא אחרי כן?
לגבי אחוז המטוסים שנפלו בשלושת הימים הראשונים מתוך כלל האבידות, לא עומד מולי הספר של גורדון, אם תצטט לי ממנו אשמח לשנות. אבל, אני נוטה להאמין שהאחוז היה יותר גדול.
אם למשל מסתכלים על התאריכים בהם נפלו טייסים בזמן המלחמה (לפי הטבלה במרחב אווירי), מתוך 46 טייסי קרב שנפלו עד ה- 24/10, נפלו 22 בין ה-6 ל-8 באוקטובר. שזה כמעט חצי.
בתגובה להודעה מספר 57 שנכתבה על ידי salak שמתחילה ב "יש לך את הציטוט מ30 ימים באוקטובר?"
לפי גורדון בתחילת המלחמה היו לחיל האוויר 383 מטוסי קרב (מתוכם 66 לא כשירים) ו8 מטוסי צילום.
מתוכם אבדו 103 מטוסי קרב במלחמה (כולל מטוס אחד שלא הופל, אבל ניזוק בצורה קשה ונגרע מהסד"כ).
סה"כ זה יוצא קצת יותר מרבע (26.9%) ממטוסי שהקרב שהיו לחיל האוויר בתחילת המלחמה. אם כי יש לזכור שבמהלך המלחמה קיבל חיל האוויר מטוסים מארה"ב.
בספר של גורדון לא מפורטות האבדות השלושת הימים הראשונים, אבל מצויינת בו העובדה שבארבעת הימים הראשונים איבד חיל האוויר 54 מטוסי קרב (ועוד 55 נפגעו), כלומר יותר מחצי מכל המטוסים שאבדו במלחמה.
אבל, אאל"ט רוב האבידות של חיל האוויר במלחמה לא נגרמו מטק"א, אלא מנ"מ קני.
בתגובה להודעה מספר 58 שנכתבה על ידי double_o שמתחילה ב "לפי גורדון בתחילת המלחמה היו..."
ציטוט:
במקור נכתב על ידי double_o
לפי גורדון בתחילת המלחמה היו לחיל האוויר 383 מטוסי קרב (מתוכם 66 לא כשירים) ו8 מטוסי צילום.
מתוכם אבדו 103 מטוסי קרב במלחמה (כולל מטוס אחד שלא הופל, אבל ניזוק בצורה קשה ונגרע מהסד"כ).
סה"כ זה יוצא קצת יותר מרבע (26.9%) ממטוסי שהקרב שהיו לחיל האוויר בתחילת המלחמה. אם כי יש לזכור שבמהלך המלחמה קיבל חיל האוויר מטוסים מארה"ב.
בספר של גורדון לא מפורטות האבדות השלושת הימים הראשונים, אבל מצויינת בו העובדה שבארבעת הימים הראשונים איבד חיל האוויר 54 מטוסי קרב (ועוד 55 נפגעו), כלומר יותר מחצי מכל המטוסים שאבדו במלחמה.
אבל, אאל"ט רוב האבידות של חיל האוויר במלחמה לא נגרמו מטק"א, אלא מנ"מ קני.
לאור המספרים המצוטטים מגורדון (לא ידעתי שיש מספר מוצהר של מטוסי קרב, אפילו של אותה תקופה), לוקח את דברי בחזרה למעט הסיומת ש double_o מעיר לגביה ונראית גם לי הגיונית.
לכן אולי עדיף: "הבעיה נחשפה בשיא חומרתה במלחמת יום הכיפורים, שבה איבדה ישראל יותר מרבע ממטוסי הקרב שלה, רבים כתוצאה מפגיעת טילי קרקע-אוויר" ("רבים" במקום "רובם").
ראשית, המספר 102 מופיע גם כאן, כך שהוא די נכון.
ההפרש החסר לגבי הגורמים לאבידות (כ 20) נובע כנראה מאי ידיעה של המחברים אודות הסיבה העיקרית לנפילתם. היו כל מיני סיבות נוספות: גם תקלות, גם הפלה מכוחותינו וגם ע"י מטוסי אוייב. החלוקה לא ידועה לי.
בתגובה להודעה מספר 63 שנכתבה על ידי a_tell שמתחילה ב "[font=Verdana]זוריק לא הטיס..."
שלילי.
הוא הטיס עיט מטייסת העמק.
_____________________________________
"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".
רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.
בתגובה להודעה מספר 65 שנכתבה על ידי amirsgv שמתחילה ב "עייט של "אבירי הצפון", לא "העמק""
צודק.
טעות שלי.
_____________________________________
"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".
רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.
לפי טבלה זו, למעלה מחצי מן האבידות התרחשו בארבעת הימים הראשונים של המלחמה, ויותר מרבע ב 34 השעות הראשונות. בסה"כ חיל האויר אכן איבד כרבע ממערך הקרב שלו.
אלא לכך ששיטת הלחימה של חיל האויר בטילים לא "נכשלה" אלא פשוט לא בוצעה לפי התכנית בגלל פניקה שאחזה בפיקוד העליון - דדו ופלד. לולא זה המלחמה היתה יכולה להראות שונה מאד.
באמת כדאי לקרוא את הספר.
בתגובה להודעה מספר 74 שנכתבה על ידי bertold שמתחילה ב "אבל אתה מצטט אותו ושם את זה..."
אבל אני מסכים שהקביעה של עברי מגוכחת והיא כבר ירדה מהערך (ותודה לטל ענבר).
באופן כללי עדיף להסתכל בערך בוויקיפדיה שעודכן מאז הרבה פעמים ולא בפוסט המקורי.
בתגובה להודעה מספר 75 שנכתבה על ידי salak שמתחילה ב "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם"
טעון תיקון נוסף.
הטייסת היחידה שהייתה בעלת כשירות "אגרוף סגול" הייתה טייסת העקרב בלבד.
_____________________________________
"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".
רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.
בתגובה להודעה מספר 76 שנכתבה על ידי גיל חזקיה שמתחילה ב "טעון תיקון נוסף.
הטייסת..."
ידוע לי בוודאות על מישהו שהיה כשיר אגרוף סגול ולא היה בעקרב בכלל. סתם שתדע.
_____________________________________
אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)
"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'
בתגובה להודעה מספר 77 שנכתבה על ידי רגב06 שמתחילה ב "ידוע לי בוודאות על מישהו שהיה..."
אבירי הזנב הכתום קיבלו את כשירות האגרוף סגול אחרי סגירת 105 כטייסת קורנס ועד יציאת הטיל משירות ב 1991.
_____________________________________
"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".
רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי salak שמתחילה ב "ערצב 19, מבצע תקיפת הטק"א הסורי במלחמת לבנון 1982"
כמה תהיות ואי דיוקים:
א) לא צריך "להשתלט" על טילי אס איי6, או על סוללה, על מנת ללמוד איך הכלי עובד,
ואיך להתמודד איתו ו\או איך להשמיד אותו.
ב) סוללות ה SA6 לא הוצבו במקומות קבועים, אלא מיתגו בין 'פיתות' ( מחפורות ),
וחלק מהזמן פרסו באתרים שאי אפשר היה לצפות מראש.
ג) הדגש היה על השמדת ה SA8, שבאותו זמן היו חדשים בזירה, והיוו את האיום המרכזי בגלל ניידותם
הכמעט לא מוגבלת.
ד) ציטוט: "...איסוף מודיעין
בשנים שלפני המבצע נכנס לשירות צה"ל מערך של מזל"טים, אלו אפשרו איסוף מודיעין חזותי מדוייק על מיקום כל סוללה וקרון שליטה בטרם המבצע. הם גם חשפו את מאפייני הקרינה של מכ"ם סוללות הטק"א באופן שאפשר את איכונו ושיבושו במהלך התקיפה".
לא מדויק בעליל.
ה) ציטוט: "...הטעיה
על פי מקורות אמריקאים, המהלך הראשון של התקיפה היה שיגור מבנה של מל"טי הטעייה, ככל הנראה מסוג תלם ושדמית מטייסת 200 לעבר בקעת הלבנון. פרופיל המכ"ם של המל"טים נועד לדמות מטוסי קרב. בהתאם לתכנון הגיבו סוללות הטק"א הסוריות באיכון המל"טים ושיגור טילים לעברם כשהן חושפות את מיקומן המדויק והופכות מטרה לטילים מונחי קרינה. במקביל, מטוסי הדיה איכנו את מקום הסוללות ועדכנו את הכוחות התוקפים".
זה לא היה תפקידם של מטוסי הדיה. האיכון נעשה באמצעים אחרים, שהיה לי הכבוד להפעיל חלק מהם.
נערך לאחרונה ע"י אמיר ג. בתאריך 04-06-2009 בשעה 20:09.
בתגובה להודעה מספר 80 שנכתבה על ידי NehemiaG שמתחילה ב "א. זה מאוד מאוד עוזר.
ב. זאת..."
ציטוט:
במקור נכתב על ידי NehemiaG
א. זה מאוד מאוד עוזר.
ב. זאת לא הנקודה, באמצעים הנכונים אתה יכול לאכן קורנים, ובשליטה טובה אתה גם יכול לסגור מעגל יותר מהר מיכולת ההשמדה שלהם.
ג. אני חושב שאתה טועה לגבי גלי התקיפה הראשוניים, אם אני זוכר נכון, אתה הSA-8 צדו אחרי שהסוללות הישנות יותר הושמדו.
ד + ה. אני מציע שתמחק את ההתייחסות שלך, לא צריך לתקן כל דבר.
א) זה עוזר אם אתה מעוניין לדעת למשל, מה טווח הטיל, או יכולות התמרון והניהוג שלו. זה חומר למהנדסים.
זה לא עוזר מבחינת האיכון שלו וההשמדה שלו.
ב) בלי קשר לגלי תקיפה. האיום המרכזי באותה תקופה היו חטיבות ה SA8.
ד + ה ) תשמע. אני מאלה פה בפורום, שלפעמים מזדעזעים ממה שנאמר וממה שנחשף פה.
אין שום חשיפה במה שכתבתי. הרי ברור שערצב לא נעשה ע"י טלקינזיס. ברור שהיו "אמצעים".
כל איש מודיעין שעוסק בתחום ( קורנים... אתה אמרת ) יכול להבין באינטואיציה המקצועית שלו
איך ערצב קרה. מה שצריך להמשיך להיות חסוי זה מה הם האמצעים, מה היכולות שלהם וכיוצ"ב.
בתגובה להודעה מספר 81 שנכתבה על ידי אמיר ג. שמתחילה ב "[QUOTE=NehemiaG]א. זה מאוד..."
א. אם תשיג סוללה, תוכל לדעת איך בדיוק השבשים שברשותך עובדים עליה. בדיוק.
ד + ה. שוב, אני נגד תיקונים כאלה. יכול להיות שעד היום היה לחוקר מודיעין סורי איזה סימן שאלה לגבי מה בדיוק עשו הכטב"מים ומערך הבקרה המוטס, ואולי יש לזה השלכות גם על מה שחה"א עושה או לא עושה היום.
בתגובה להודעה מספר 82 שנכתבה על ידי NehemiaG שמתחילה ב "א. אם תשיג סוללה, תוכל לדעת..."
כמו שציינתי אני בור גמור בתחום.
מצד אחד אנחנו לא רוצים לפרסם בוויקי מידע מסווג ממקור אישי.
מצד שני, נחמיה, אנציקלופדיה היא לא המקום לדיסאינפורמציה - עדיף לא לומר כלום מלאמר שטויות.
אם תוכלו לעבור על החלק האלקטרוני בערך, למחוק טעויות ולהוסיף מידע גלוי, שיש לו מקורות ברורים בספרות צבאית, אודה לכם.
אם יש לך מקור חיצוני שטוען X ואדם בפורום שטוען ש-X שגוי, בוויקיפדיה זה לא נקרא דיסאינפורמציה, זה נקרא מקורות. כותבים שבמקור Z נטען X.3, אך זה לא אומת במקורות רשמיים, פשוט, לא?
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי salak שמתחילה ב "ערצב 19, מבצע תקיפת הטק"א הסורי במלחמת לבנון 1982"
חפשו יעקב רשף באתר הגבורה
"כשהתחילה מלחמת של"ג היינו בבסיס חצרים, והטייסת קיבלה משימה להוציא 12 מסוקים לבסיס מחניים למשימות של פינוי נפגעים, ולשלוח עוד שמונה מסוקים לבסיס ברמת דוד למשימות של לוחמה אלקטרונית. התחלנו את המלחמה בפיזור מאוד לא נוח מבחינה פיקודית. הצעד הראשון היה לארגן את הכוחות ולהציב מפקד לכל כוח. אני, באופן טבעי, לקחתי פיקוד על קבוצת המסוקים הגדולה במחניים"
בתגובה להודעה מספר 85 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "מידע נוסף על חלקם של מסוקי האנפה במבצע ערצב"
עם העמסה של מאג וקצת ציוד היתה כבדה על המסוקים האלה, לא רוצה לחשוב איך הם טסו עם מערכת ל"א גדולה וכבדה! ומצד שני, זה לא המטוס הראשון שאיבזרו אותו למשימות ל"א ובקושי הצליח לזוז... [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/vBulletin/images/freshsmilies/crazy.gif]
יום רביעי השבוע (6/6/2012) "מבט שני" על מלחמת לבנון
"....במשדר מיוחד חושפת מבט שני את הצלחת חיל האוויר בחיסול מערך הטילים הסובייטי בבקעת הלבנון, את הקרב שצונזר עד עתה בין שתי חטיבות שיריון של כוחותינו ועוד אירועי מפתח להבנת המלחמה ההיא.
ב 8 ליוני 82 תקפו בהפתעה מאות מטוסי חיל האוויר את מערך טילי הקרקע אוויר של הסורים בבקעת הלבנון. מערך סובייטי שייצג את תפיסת העולם השלמה של הגוש המזרחי מול המערב . זה המערך שהותיר טראומה מאז מלחמת יום הכיפורים שבה כופף הטיל את כנף המטוס וגרם לחיל האוייר עשרות הרוגים, שבויים ונעדרים .
לראשונה חושפים מתכנני המבצע והמפקדיו , אל"מ אביאם סלע ואלוף דוד עברי את פרטי הקרב המוצלח שנלמד עד היום בצבאות רבים בעולם...."
מפקד חיל האוויר בתקופת מלחמת לבנון הראשונה, האלוף (מיל') דוד עברי, נזכר במלחמה ששיקמה והעצימה את יכולות ההרתעה של חיל האוויר הישראלי. "ההרתעה הזו קיימת עד היום", הוא אומר
זה היה ההישג המרשים ביותר בהיסטוריה של חיל האוויר. אדריכלי הפעולה חושפים: כך השמדנו את סוללות טילי הנ"מ הסוריות וריסקנו את דוקטרינת הלחימה הסובייטית
כתבה מעניינת, שימו לב לסיידוויינדר
כך, בתשע השנים שבין מלחמת יום הכיפורים למלחמת לבנון הראשונה הצליח חיל האוויר של ישראל לבנות, יש מאין, מערכת שמתקשרת בין הגופים השונים - עם משוב. כינוי אחד שלה היה “פריסקופ", כינוי אחר “שירה בציבור". שני השמות רומזים לתכונה החשובה של המערכת - אינטגרציה בין הרבה גופים בעלי מטרה משותפת, שכל אחד מהם פועל בדרך שונה ומתאים את עצמו לנעשה סביבו, מבלי לשכוח שהוא פועל באזור רווי איומים ומוכה טילים מכל הסוגים.
המומחה לאסטרטגיה ד"ר חיים אסא, שהשתלב בפרויקט בפיתוח הקונספט, אומר: “פלד בנה חיל אוויר חדש לגמרי, ובתוכו מערכת מודיעין אוטונומית שסיפקה לחייל את המטרות, מבלי להסתמך על אגף המודיעין של צה"ל. הוא הפך את החיל לחיה טורפת בעלת יכולות שאין לשום חיל אוויר בעולם. על התזמורת שהקימה את המפעל ניצח בפועל מספר 2 בחיל, אביהו בן נון".
בתגובה להודעה מספר 97 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "הכוונה לנט"ל סיידוויינדר בשקע הספארו"
אכן נדירות התמונות עם התצורה הנ"ל, אך ראוי לציין שזה רק בגלל שכמעט לא צילמו מטוסים חמושים. במציאות הרבה מטוסי כוננות חומשו בתצורה דומה.
(ואני מתכוון גם לשימוש בסיידוינדר בתחנה זו וגם ל GBU-15)
נ.ב. מעניין שמספר המטוס 24. חשבתי שבתחילת שנות השמונים היו כבר מספרים תלת ספרתיים (כך שמטוס זה מוספר אח"כ כ- 124). האם יתכן שמדובר בתמונה מתאריך מוקדם יותר?
נערך לאחרונה ע"י oferet בתאריך 05-06-2016 בשעה 18:05.
1. מספר המטוס אינו כתוב על הרמפה של כונס האויר, כך שהתמונה כנראה מוקדמת מ 1985 (אסביר אם יהיה צורך).
2. לגבי המספר הדו ספרתי- שקלתי שנית והתמונה נראית מרוטשת ואני מנחש שמדובר במטוס 241 שהיה לימים 641 (על סמך הזכרון שלי שמדובר ב 24X היחיד שהיה בטייסת 201).
עוסק בהיסטוריה צבאית וגרמנית, ובתולדות הלוחמה האווירית
חבר מתאריך: 23.03.06
הודעות: 1,997
תצורה לא נדירה בזמנו
בתגובה להודעה מספר 97 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "הכוונה לנט"ל סיידוויינדר בשקע הספארו"
כאשר הפך הקורנס לפלטפורמה העיקרית לשיגור חמ"מ, החימושים או מארזי התקשורת תפסו את מלוא כושר הנשיאה של תחנות הכנף הפנימיות. כתוצאה מכך אי אפשר היה לשאת עליהן יותר טילי א"א בתצורת א"ק כפי שהיה נהוג בתצורות עם חימוש טיפש.
על מנת להשאיר יכולת התגוננות מסויימת בתצורת א"ק פיתחו את המנשא הבסיסי הזה. הוא היה בשימוש נרחב בשנות ה-80, במיוחד לאחר ביטול כשירות טילי מכ"ם (ב-1983 אם אינני טועה).
בתגובה להודעה מספר 95 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "אפקט הערצב: כך השמידה ישראל את טילי הסורים ואת הדוקטרינה הסובייטית"
פסקה מעניינת, אני חושב שזה פעם ראשונה שמוזכרת המערכת בז נודד:
ציטוט:
ס"ן בדימוס שוקי לפלר היה טייס קרב במלחמת יום הכיפורים. אחרי המלחמה צורף לצוות של סלע. לדבריו, "סלע אמר לי: 'מעכשיו אתה אחראי על "פוטיפר" ו"כחלילית"', שהם טילי קרקע–קרקע קטנים, שאמורים היו לסייע למטוסים לחסל את הטק"א. שאלתי ‘מה זה?'. אמר ‘לא מעניין אותי, תקרא ותלמד'. התחלתי ללמוד בעצמי ולעבוד.
נתתי ליחידות נקודות ציון להיכן לשגר את הטילים לפי תצלומי אוויר שקיבלתי. מאוחר יותר מוניתי לראש מדור ‘בז מצוי' לניהוג פצצות אלקטרו–אופטיות המשוגרות מסקייהוקים והנהוגות ממטוסי הרקולס, אל מרכז ניהול אש (מנ"א) של הסוללה. נשלחנו לבסיס קולומבוס, באוהיו ארה"ב, כדי להתאמן בניהוג פצצות אלקטרו–אופטיות בתנאים שונים".
הנשק היה מתקדם אבל הטייסים פרועים. פצצות נורו בלי כתובת ומטוסים תקפו מטרות שכבר הושמדו. זה היה אחד המבצעים המוצלחים של חיל האוויר, מבריק ברמה עולמית. אבל גם אותו ישבו לתחקר כדי ללמוד איך אפשר להשתפר. העדויות שחושפות את מאחורי הקלעים של מבצע ערצב 19 המיתולוגי 37 שנה אחרי
בתגובה להודעה מספר 115 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "מסתבכים ומנצחים: כשפצצה חכמה טיילה בלי שליטה בשמי לבנון"
ציטוט:
במקור נכתב על ידי strong1
הנשק היה מתקדם אבל הטייסים פרועים
אני לא אדבר על הטעויות הרבות שנכתבו בכתבה (ביטחון מידע מגביל אותי) אבל לצערי נכתבו גם שטויות לא מעטות. למשל הציטוט הבא:
"עם כל אלו מגיע חיל האוויר הישראלי למלחמת לבנון הראשונה כחיל טכנולוגי ואיכותי, אבל גם מאוד פרוע. יעיד על כך אירוע בטייסת 107 המכונה "הפוגרום"".
ובכן, חגיגות השנה בטייסת כוללות מידי פעם מה שמכונה "פוגרום" (או בלשון מצוחצחת "קרנבל") כחלק מההווי הטייסתי, והכל נעשה באישור וברוח טובה.
מכאן להסיק על "טייסים פרועים"? (ואגב, כל חיילי הטייסת, לא רק הטייסים, שותפים לחגיגה המהנה).
ולכתוב על כך "כל זה ביחד היה הרקע למבצע ערצב 19" - מראה על כתב לא רציני (או שמזלזל בקוראים) ששמע על משהו שנראה לו חריג והחליט לקשר בין הדברים.
הנה דוגמא לאחד ה"פוגרומים", כפי שהעליתי באשכול על הקמת הטייסת:
נערך לאחרונה ע"י yaari בתאריך 08-06-2019 בשעה 23:32.
בתגובה להודעה מספר 120 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "זכרונות מהקוקפיט: מלחמת המוחות האווירית בין ישראל לסוריה"
קטע מהכתבה:
"הדאגה לא הייתה סתם. ב-1970 טסו סא”ל שמואל חץ, מפקד טייסת הפנטומים הראשונה, והנווט שלו, תא”ל מנחם עיני, בתקיפת טילים בגובה, סומכים על אמצעי הלוחמה האלקטרונית. טיל 3SA שנורה לעבר המטוס הפיל אותם. בסוף 1982 טסו באותו אזור של בקעת הלבנון גילי פוגל ואהרן כץ, בגובה, במרדף אחרי סוללת 8SA. המטוס הופל. גילי פוגל נפל בשבי, אהרן כץ המדהים נהרג."
להכניס ל"דאגה" של מבצע "ערצב 19" משהו שקרה שבועות אחרי שהמבצע החל, נראה לי תמוה. מניח שהכתב עירבב מעט את הזמנים.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי salak שמתחילה ב "ערצב 19, מבצע תקיפת הטק"א הסורי במלחמת לבנון 1982"
במלחמת יום כיפור התכוון חיל-האוויר לייצר עליונות אווירית, אך המציאות הייתה שונה. בעקבות המלחמה הופקו לקחים ויושמו במלחמה שפרצה פחות מעשור לאחר מכן. "ה'קורנסים' של מלחמת יום כיפור הכריעו את מלחמת לבנון הראשונה"
דור פלקוביץ
בהזדמנות זו, צילום נוסף מאותו ארוע.
מקור: 09.06.1982 מתוך אוסף התצלומים הלאומי לע"מ צלם SA'AR YA'ACOV (יעקב סער צילם את התמונה שצילם והדפיס חיל האוויר).
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי salak שמתחילה ב "ערצב 19, מבצע תקיפת הטק"א הסורי במלחמת לבנון 1982"
"עם פרוץ המלחמה התקיים מבצע "ערצב 19" בו השמיד חיל-האוויר את מערך הטק"א (טילי קרקע-אוויר) בסוריה. "התכוננו מבעוד מועד למבצע. מטוסים רבים, עליהם הותקנו מערכות ל"א, עלו לאוויר. אני הייתי על אחד מעשרת מסוקי ה'יסעור' שפעלו. הכול הלך כמתוכנן עד שאחד המסוקים התקלקל והמריא באיחור. טסנו בנתיב המתוכנן, קיבלנו את פקודת ההפעלה, אך המסוק שהתקלקל עדיין לא היה בנתיב", תיאר סא"ל (במיל') רמי. "למרות שהמסוק לא היה בנתיב, הפעיל מפקד המשימה את מערכות הל"א שלו - זוהי הגדלת ראש, גם אם אתה בדרך לנתיב ובכיוון הנכון, אתה תעשה את העבודה. ביצענו את משימתנו כמו שצריך ומיד לאחר שנחתנו דיברתי עם מי שהיה מפקד טייסת 119. בשיחתנו הוא אמר לי: 'לא ראינו טילים, ואם מישהו ראה טיל הוא לא היה בכיוון' - יותר מזה לא צריך"."
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי salak שמתחילה ב "ערצב 19, מבצע תקיפת הטק"א הסורי במלחמת לבנון 1982"
הדלילה אמנם נכנסה לשימוש רק עשור לאחר מבצע ערצב אבל בכתבה על תהליך הפיתוח שלה יש פרטים נוספים המשלימים את התמונה.
הסודות של דלילה - זה הוא סיפור ה"דלילה", טיל שיוט מתוחכם אשר פותח במדינת ישראל. במשך שנים רבות היתה "דלילה" מסווגת כאחד הסודות הגדולים של מערכת הבטחון בכלל וחיל-האוויר בפרט. כעת היא חושפת את סודותיה בבטאון חיל-האוויר
השניים לחמו גם בלבנון הראשונה בשנת 1982. טייסות ההרקולס בהן טסו אגמון והשכל הטיסו כוחות לעומק לבנון, שם נחתו על מנחתים מאולתרים. בדרך הלוך סיפקו כמויות אדירות של ציוד ובכיוון ההפוך חזרו עם זוועות המלחמה אותה ראו בעיניים, בניגוד למה שמקובל לחשוב על טייסים שמשקיפים כביכול מלמעלה, כשחזרו עם הפצועים וההרוגים.
רק מעטים יודעים שבמבצע "ערצב 19" להשמדת סוללות הנ"מ הסורי היו שותפות גם טייסות הקרנף להן היה חלק מכריע בדיוק הטילים ששיגרו מטוסי הפנטום, שגרפו את התהילה במבצע. "אז הייתה לנו מערכת ייחודית שסייעה לנו לנהג את הפצצות החכמות (חניתות) למטרה שלהן אחרי ששוגרו מהפנטומים", מסביר אגמון. "כמפקד טייסת לא הטסתי את המטוס וישבתי מאחור עם המנהגים".
נתתי ליחידות נקודות ציון להיכן לשגר את הטילים לפי תצלומי אוויר שקיבלתי. מאוחר יותר מוניתי לראש מדור ‘בז מצוי' לניהוג פצצות אלקטרו-אופטיות המשוגרות מסקייהוקים והנהוגות ממטוסי הרקולס, אל מרכז ניהול אש (מנ"א) של הסוללה. נשלחנו לבסיס קולומבוס, באוהיו ארה"ב, כדי להתאמן בניהוג פצצות אלקטרו-אופטיות בתנאים שונים".
40 שנה למלחמת לבנון הראשונה | ב-9 ביוני 1982 נרשם אחד ההישגים המרשימים ביותר בהיסטוריה של חיל האוויר הישראלי. אדריכלי הפעולה חושפים: כך השמדנו את סוללות המערך האווירי הסורי
40 שנה למלחמת לבנון הראשונה | בריאיון לוואלה! מספר מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף דוד עברי, על קבלת ההחלטות במבצע "ערצב 19" - אחד המבצעים האוויריים הנועזים שידע החיל. מקרב המוחות, דרך המצוד האווירי אחר ערפאת ועד הפקודות השנויות במחלוקת שנדרש למלא. מיוחד
בתגובה להודעה מספר 132 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "כשצה"ל ריסק את חיל האוויר הסורי: "הפלנו 26 מטוסי אויב ב-40 דקות""
נראה כי הקורנס שבתמונה, שצולמה מעל ביירות, נושא טילי אגרוף סגול. באותה התקופה הכשירות לשגר טילים אלה היתה של טייסת 105.
התמונה צולמה ע"י איתן הבר ז"ל ב-21/8/1982 ומופיעה באוסף התצלומים הלאומי תחת הסימון D332-007.
ישנן שתי תמונות דומות נוספות, בשחור לבן, המסומנות D340-092, D340-093. ב D340-092 ניתן לזהות לאורך גוף המטוס את הפס האופייני לקורנסי טייסת 105 וכן את מספר הזנב 226.
נערך לאחרונה ע"י HSI בתאריך 03-06-2022 בשעה 17:08.
תמונה זו מופיעה גם באטלס מלחמת של"ג בעמ' 195. במקרה, בתחתית עמ' 194, מופיעה תמונה אחרת של קורנס 226 שצולמה כנראה מעל מפרץ אילת, אל מול הרי סיני. בתמונה זו נראה חץ אדום צבוע לאורך הגוף, בעוד שבתמונה שצולמה מעל ביירות נראה דווקא כי החץ לבן (ובעל שוליים אדומים כנראה, כמו כאן לדוגמה). האם הצבע השונה מעיד על מטוסים שונים? או שמטוס 226 נצבע אחרת בתקופות שונות?
חץ אדום כזה נצבע שנים קודם לכן לאורך גופו של סמב"ד 96, האב-טיפוס של ה"סער" שהושתל בו מנוע של עיט. גם כיום צבוע חץ אדום לבן על זנבם של מטוסי הברק של טייסת 105, אם כי לא לאורך הגוף.
נערך לאחרונה ע"י HSI בתאריך 09-06-2022 בשעה 18:04.
אם כך התמונה משל"ג היא של 228.
לא בגלל ההבדלים בחץ האדום (שניתן לשנות) אלא בגלל הבדלים בצבעי הסוואה (לא מעדכנים אלא אם יש סיבה מאוד רצינית לכך, כגון תאונה או שהיה ארוכה מידי בשמש הקופחת במוזיאון בחצרים).הצורות בצבעי ההסוואה די דומות אבל יש שינויים קלים (כמו בטביעת אצבעות).
סימנתי הבדל בולט על הגה הכיוון.
ייתכן שקיים גם הבדל נוסף (אבל אינני בטוח בגלל איכות הצילום של 226): ל228 יש TISEO (המשקפת החזקה בכנף שמאל) ול 226 אין (גם מעל ומימין לטיזאו יש הבדל מסויים בצבע ההסוואה).
אכן, נראה כי הצדק עימך.
הן 226 והן 228 הם מבלוק 62, כך שלשניהם היה TISEO (אשר, למיטב ידיעתי, הותקן החל מבלוק 54).
חץ אדום לאורך הגוף נצבע על הסמב"ד כבר בתחילת דרכו בטייסת 105.
קורנס 216 נראה כאן כשלאורכו צבוע חץ אדום אך על זנבו סמל טייסת 107, אליה עבר כנראה לאחר פירוק טייסת 105 ב-1988 ולאחר שלא נבחר להשבחה לקורנס 2000.
ממש דיון מרתק!
HSI, אתה מבין יותר ממני בבלוקים של קורנס, אבל לעניות דעתי רואים בתמונה בברור של- 226 לא היה TISEO.
ועד כמה שאני יודע- TISEO- או שהגיע במקור עם המטוס- או שאין.
לעניות דעתי רואים בתמונה בברור של- 226 לא היה TISEO
זה לא ברור מהתמונה (לכן גם כתבתי "אינני בטוח בגלל איכות הצילום של 226"). ככל שאני מסתכל יותר על התמונה נראה לי שקיים TISEO.
ובכל מקרה, אני מניח שהתמונה המצורפת כעת צולמה באותה טיסה (הפעם מעל אגם קרעון) ואכן מדובר ב 228.
אוקיי, אז אולי אני טועה, אבל הכנתי תמונה שמסבירה את *דעתי*.... *רק* דעתי...
השיקול שלי היה שהחלון של ה- TISEO הוא בזוית כלפי מטה, כלומר מהזוית בתמונת פרופיל זאת- אנו אמורים לראות שכתם ההסוואה היכן שחלון הזכוכית בחזית- הוא ישר לגמרי, באופן בולט *מאוד* על רקע קווי המתאר היותר עגלגלים של ההסוואה.
-ואילו בתמונה זו, הכתם די עגלגל, כך שזה לא מתאר של TISEO.
לי זה נראה כמו שפת התקפה רגילה.
מקווה שתמצאנה תמונות נוספות בעתיד. לטובת פתרון התעלומה וכמובן לטובת ההיסטוריה...
נ.ב. מצאתי עותק של אותה התמונה ברזולוציה גבוהה יותר והשתכנעתי שזה *כן* TISEO.
ניתן לראות שהוא צבוע בשני צבעי הסוואה שונים ורואים גם את הסנפיר שיש עליו בצד.
לפני שנים רבות, חבר, טייס פאנטום, אמר לי, לשאלתי, שמצלמת הטלביזיה הייתה כמעט חסרת ערך ולא עשו בה שימוש פרקטי.
אשמח להשכיל יותר בעניין.
ב-f-35 ישנה מערכת דומה, כמובן באיכות וזויות ראייה טובות בהרבה. מערכת כזו נראית כמעט חיונית לחמקן שיעשה כל דבר להמנע מלחשוף עצמו עם הפעלת המכ"מ. עד כמה היא אפקטיבית. שוב אשמח להשכיל מיודעי דבר.
בתגובה להודעה מספר 142 שנכתבה על ידי זיגפריד ששון שמתחילה ב "לפני שנים רבות, חבר, טייס..."
ציטוט:
במקור נכתב על ידי זיגפריד ששון
לפני שנים רבות, חבר, טייס פאנטום, אמר לי, לשאלתי, שמצלמת הטלביזיה הייתה כמעט חסרת ערך ולא עשו בה שימוש פרקטי
אינני יודע באיזה שנים החבר שלך שירת בטייסת קורנסים.
ה TISEO עבד היטב בשנים הראשונות. בהמשך החלו בעיות אחזקה ויחד עם העובדה שלא לכל המטוסים היתה את המערכת, היא אכן ירדה מגדולתה.
היא היתה בעלת ערך ונעשה בה שימוש פרקטי, במיוחד אם הנווט ידע לתפעל אותה כראוי.
דוגמאות:
ביירוט לקרב אוויר ניתן היה להצמיד את כיוון הראיה של המערכת לנעילת המכ"ם על היריב ולזהות ממרחק של עשרות קילומטרים את סוג המטוס (אפשר היה לשעבד את המערכות זו לזו). כמו כן, אם היריב היה מבצע פעולות תמרון להתחמקות מנעילת מכ"מ, המערכת (שניתן היה גם אותה לנעול על המטרה) היתה יכולה לשמור על היריב ולחדש את נעילת המכ"מ (המכ"ם היה ממשיך להיות מכוון על המטרה לפי הטיזאו).
בנושא אוויר-קרקע ניתן היה לזהות מרחוק (כשטסים בגובה) אם יש מטרה בנ.צ. שקיבלת, ומאיזה סוג.
הייתי יכול להראות המון דברים מופלאים שעשיתי ב TISEO אבל לצערי הקלטות שהיו ברשותי אבדו לאחר שמסרתי אותן להמרה בבסיס חצרים לאחר שנים רבות.
הן 226 והן 228 הם מבלוק 62, כך שלשניהם היה TISEO (אשר, למיטב ידיעתי, הותקן החל מבלוק 54).
ובכן, לאחר בדיקה נוספת מתברר שהנושא מעט יותר מורכב. ה-TISEO הותקן לראשונה בפאנטום כבר בבלוק 48, אבל כנראה לא אושר לייצוא לישראל. עד מלחמת יום כיפור המטוסים עבור חה"א הישראלי היו ללא TISEO, עד בלוק 53 כולל. במהלך המלחמה, במסגרת מבצע "ניקל גראס", נקלטו פאנטומים מחיל האוויר האמריקאי ממגוון בלוקים, כולל לראשונה מטוסים עם TISEO מבלוקים 48 עד 52. הפאנטומים שנקלטו לאחר המלחמה, שהיו מבלוק 54 ומעלה, כבר כללו TISEO.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי salak שמתחילה ב "ערצב 19, מבצע תקיפת הטק"א הסורי במלחמת לבנון 1982"
באטלס מלחמת של"ג בעמ' 197 מופיעה מפת הסוללות שהותקפו במבצע.
נראה כי 3 מהסוללות נפגעו בעודן בשטח סוריה (SA-3 בסמוך לג'דידת יבוס, SA-3 ו SA-6 מזרחית לכפר זבד).
כמו כן, נראה כי מס' סוללות SA-6 נפגעו בשטח שנכבש כעבור יומיים ע"י אוגדות 252, 90, 880.
בעמ' 194 מפורט סד"כ הקרב של חה"א, שכלל 607 מטוסים: 39 בז, 71 נץ, 212 עיט, 137 קורנס, 122 כפיר, 21 שחק, 5 נשר. פירוט הטייסות ומפקדיהן בעמ' 211-212.
סד"כ מטוסי העיט נראה מעט גדול עבור 6 טייסות (115, 116, 102, 147, 140, מתקדם קרב). וזאת עוד לאחר שמערך העיט צומצם בשנת 1980, עת נמכרו מטוסים לאינדונזיה, הוסבה טייסת 110 לנץ וטייסת 149 לכפיר.
לא ברור גם האם סד"כ הקורנס כולל את 14 מטוסי הצילום.
נערך לאחרונה ע"י HSI בתאריך 09-06-2022 בשעה 18:31.
ראשית, תיקון טעות - מדובר כמובן בגיס 446 שלחם בגזרה המזרחית ולא כפי שכתבתי.
שנית, בפרסום הנ"ל על אוגדה 252 נזכרים שני "בסיסי טילים" בשמם לפי קוד "הוריקן":
1. בעמ' 65 נכתב כי ב-12 ביוני, לאחר הפסקת האש, כוחות מחטיבה 401 נשלחו להשתלט על בסיס טילים "סז383" בגבול סוריה - לבנון. נראה כי שם פרשה סוללת ה SA-6 המסומנת כפגועה מזרחית לכפר קוק באטלס מלחמת של"ג.
2. בעמ' 66 (וגם בעמודים הבאים) נכתב כי בבוקר ה-11 ביוני זיהו כוחות מחטיבה 7 כלי רק"ם סוריים באיזור בסיס הטילים "סז489" ופגעו בהם. בסיס טילים זה נמצא במראח אל הווא, ליד "אפיקורוס 12". נראה כי שם פרשה סוללת ה SA-6 המסומנת כפגועה דרומית לינטא באטלס מלחמת של"ג. בסיס טילים זה נותר בידי האויב בסיום הלחימה.
לאור הנסיגה המסודרת יחסית של השריון הסורי בגזרה, ניתן להעריך כי גם שרידי סוללות הטק"א נסוגו, תוך פינוי ציודן, טרם הגיעו אליהן כוחות צה"ל.
נערך לאחרונה ע"י HSI בתאריך 17-06-2022 בשעה 23:42.
לא מיותרת כלל.
לאור החשש מהתדרדרות מבצע שלום הגליל בלבנון למלחמה כוללת עם סוריה, חשש שהובע הן ע"י גורמים בקבינט, הן קצינים בכירים והן מצד ממשל רייגן, לא נשמע סביר שתקיפה בשטח סוריה הייתה עניין של מה בכך.
לכל הפחות מניח שדרשה אישור ספציפי של הקבינט, אלא אם כן הייתה הסתרה מכוונת מטעם אריק שרון של פרט זה, כפי שעשה לגבי פרטים אחרים הנוגעים למבצע שלום הגליל בכללותו.
אף אחד לא אמר שהסוללות שתוכננו להיתקף יהיו רק אלו שבשטח לבנון (הסורים לא שקלו להזיז את הסוללות הכבדות).
לטעון ש"אף אחד לא אמר" זה לא נכון, עקב החשש הנ"ל שהיה באוויר להתדרדרות למלחמה כוללת עם סוריה.
או שהיה אישור ספציפי של הקבינט לכלול מטרות שהיו בשטח סוריה חרף ההסתייגויות של הגורמים הנ"ל, או שהפרט הועלם מידיעת הקבינט ע"י שרון.
באטלס מלחמת של"ג בעמ' 197 מופיעה מפת הסוללות שהותקפו במבצע.
נראה כי 3 מהסוללות נפגעו בעודן בשטח סוריה (SA-3 בסמוך לג'דידת יבוס, SA-3 ו SA-6 מזרחית לכפר זבד).
בספר "1982" מאת ד"ר יגאל קיפניס נכתב כי 8 מסוללות הטק"א הסוריות הותקפו בשטח סוריה. כמו כן, נכתב כי הותקפו שתי מפח"ט טק"א.
ייתכן והמספר 8 מתייחס גם לסוללות שהותקפו בימים שלאחר המבצע.
דרך אגב, הספר מומלץ למי שסבור כי שר הביטחון הוביל את מהלכי המלחמה ללא אישור.
נערך לאחרונה ע"י HSI בתאריך 18-06-2022 בשעה 19:42.
ידוע מדוע לא השתמשו ב AGM-65 Maverick שהיה כבר מבצעי אז, במקום לפתח את התדמית ?
בתגובה להודעה מספר 159 שנכתבה על ידי טל ענבר שמתחילה ב "תמונה טובה יותר ממה שהופיע בדו"ח הצה"לי לעיל"
האמריקאים סירבו למכור ?
יכולות פחותות מהתדמית (טווח מנגד) ?
רצון לפתח מערכת כחול לבן ללא תלות בגורם זר ?
לפי וויקיפדיה היה בשימוש ע"י חיל האוויר ביום כיפור:
During the Yom Kippur War in October 1973, the Israelis used Mavericks to destroy and disable enemy vehicles
נערך לאחרונה ע"י yanivib137 בתאריך 11-06-2022 בשעה 16:56.
בתגובה להודעה מספר 160 שנכתבה על ידי yanivib137 שמתחילה ב "ידוע מדוע לא השתמשו ב AGM-65 Maverick שהיה כבר מבצעי אז, במקום לפתח את התדמית ?"
חוץ מנושא הטווח והייצור כחול לבן יש עוד שתי נקודות.
הראשונה והמרכזית היא שיטת ההנחייה, המבריק היה טיל שגר ושכח, היית צריך לרכוש את המטרה לפני השיגור ולאחריו לא יכולת לעשות דבר. כמובן שרכישה כזאת חייבה שהמטוס יהיה קרוב יחסית למטרה בטווח ראייה.
לעומת התדמית הונחתה בצורת של תקשורת דו כיוונית עם המטוס, כלומר הפצצה הייתה משדרת את התמונה למטוס והנווט היה מנחה את הפצצה למטרה. זה מאפשר להטיל את הפצצה מרחוק לכיוון הכללי של המטרה ולהכווין אותה במדוייק על פי התמונה שהפצצה שידרה. זה אפשר למטוסים להטיל את הפצצות מחוץ לטווח הטילים וגם לפגוע במטרות שהמיקום המדוייק שלהן לא היה ידוע בתחילה (דוגמא קלאסית לכך היא השמדה של רכב SA-8 במלחמה על פי הכוונה של מזל"ט).
נקודה נוספת היא רש"ק הרבה יותר כד שאפשר השמדה של מטרות מבוצרות וביצוע המשימה גם המקרה של פגיעה ליד המטרה.
בתגובה להודעה מספר 161 שנכתבה על ידי double_o שמתחילה ב "חוץ מנושא הטווח והייצור כחול..."
גירסאת walleye עם דאטה לינק כפי שתיארת היו ברשות חיל האוויר כבר בשנת 1975 הלא כן ?
מדוע אם כן בחרו בערצב 19 להשתמש בתדמית ?
ביצועים טובים יותר + תוצרת כחול לבן ? (בהינתן החשש שממשל רייגן יעצור משלוחי חימוש כפי שעצר משלוחי F-16 ?)
על סמך מה הקביעה שנעשה שימוש רק בתדמית במבצע?
עד כמה שידוע לי לכל טייסת קורנס הייתה התמחות בסוג אחר של חימוש, טייסות 69 ו-107 הפעילו את התדמית וטייסת 119 את הוולאיי (ו105 את הסטנדרד ארם, 201 את ההובוס וGBU-15).
בתגובה להודעה מספר 163 שנכתבה על ידי double_o שמתחילה ב "על סמך מה הקביעה שנעשה שימוש..."
לא קביעה, הנחת מוצא שגויה שלי.
מנסח את השאלה אחרת:
הסברת את היתרון של התדמית על פני המייבריק וכפועל יוצא מכך ברורה הסיבה שבחרו להשתמש בקודם על פני האחרון.
השאלה כעת היא מדוע השתמשו בתדמית במקביל לחימושים האלקטרו-אופטים האמריקנים האחרים המצוידים בדאטה לינק, קרי הוולאיי והGBU-15 ?
מאחר שגם תדמית כללה דאטה לינק, היא היתה שוות ערך לנשקים האחרים עם דאטה לינק.
כמו כן יש כאן כנראה רצון להפעיל מגוון של סוגי חימוש עם תדרים ושיטות בקרה שונות, כך שגם אם האויב מצליח לשבש את התקשורת של נשק אחד- יהיו מספיק סוגי נשק אחרים שיכריעו את המערכה.
נערך לאחרונה ע"י oferet בתאריך 13-06-2022 בשעה 01:19.
מאחר שגם תדמית כללה דאטה לינק, היא היתה שוות ערך לנשקים האחרים עם דאטה לינק.
כן, לכן שאלתי מדוע השתמשו בתדמית בעלת הדאטה לינק במקביל לחימושים האמריקנים בעלי הדאטה-לינק.
חשבתי שזה ברור, במיוחד לאור דברי למעלה יותר בשרשור.
ציטוט:
כמו כן יש כאן כנראה רצון להפעיל מגוון של סוגי חימוש עם תדרים ושיטות בקרה שונות, כך שגם אם האויב מצליח לשבש את התקשורת של נשק אחד- יהיו מספיק סוגי נשק אחרים שיכריעו את המערכה.
נשמע הגיוני.
הכנסת אלמנט יתירות לשם מקסום הצלחת המשימה.
ובנוסף יש את העניין של ביצועים שונים של החימוש, העובדה שיש סד"כ שעלה הרבה כסף ויש רצון להשתמש בו למטרה שלשמה פותח, מדובר בחימוש שנרכש בתקופות שונות עוד לפני שידעו שיפותח חדש יותר וכו'.
ונקודה מעניינת נוספת: רק כעת הבנתי שתדמית היא וולאי רגילה עם פוד שידור שפותח ברפאל(?) ואילו חנית צרה היא וולאי עם פוד שידור של היצרן שפותחה עבור הצי האמריקאי.
(למקרה שזה לא ברור- עבדתי על מערכת מטוס חנית צרה אך תדמית לא היתה קימת בבח"א 8 ולכן אין לי מושג אודותיה)
ובנוסף לכך אני מתנצל על הטעות. חשבתי על משהו די מסובך שקשור לחנית צרה ולתקלות היחודיות שהיו בה...
אני כרגע מנסה לאתר את הציטוטים בסגנון "אמרתי להם בואו ניקח את הוולאי ששוכבות במחסנים ונוסיף להן יכולות".
יכול להיות שזה היה מוטי שפר בראיון אצל אורי מילשטיין (שזה מקור די שנוי במחלוקת), ייקח לי זמן למצא.
לא בטוח שאתה טעית כל כך בגדול. אני התחלתי עכשיו לקרוא את "מטוסים בערפל הקרב" של דני שלום על חיל האוויר במלחמת יום כיפור והוא כן מזכיר בעמוד 17 שרפאל ואלישרא שידרגו את הוולאיי (אבל טועה בפרטים אחרים לגבי הפצצה וחבל) , אז כנראה שבאמת היה משהו כזה.
תודה רבה. בשלב זה- הנה הסימוכין שמצאתי- ראיון שבו מוטי שפר מספר לאורי מילשטיין איך פיתח את הטייס האוטומטי של התדמית:
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
03:44
"מה שעשו לקחו פצצה אמריקאית קיימת. קוראים לה וולאי, במשקל של טון לערך והוסיפו לה ראש ביות טלוויזיוני."
04:04
"ורצו לעשות פרויקט שיהיה לפני הפופאי בהרבה יותר בזול והרבה יותר מהר כי לא צריך לבנות כמעט שום דבר שום ברזלים ושח"א יתחיל לעבוד איתה."
04:30
"הפרויקט התעכב כמה חודשים כי זה שהיה צריך לעשות את הטייס האוטומטי של התדמית עם כל הראש ביות ועם כל הסיפור לא סיפק את הסחורה."
04:40
"זה היה פרויקט חרום של ח"א, (תיקון) של רפאל."
תודה רבה טל,
האם הדו"ח שאתה מזכיר זמין להורדה היכן שהוא?
מוטי שפר מעניין אותי פחות מאשר השאלה:
האם מוזכר בדו"ח הנ"ל אם נעשה שימוש בחלקים של וולאי בפיתוח התדמית? אילו חלקים בדיוק?
אני שואל גם כי הנושא של שימוש חוזר בחלקי וולאי הוזכר במספר מקומות וגם כי החלק האחורי של הפצצה נראה דומה.
תודה רבה טל,
האם הדו"ח שאתה מזכיר זמין להורדה היכן שהוא?
מוטי שפר מעניין אותי פחות מאשר השאלה:
האם מוזכר בדו"ח הנ"ל אם נעשה שימוש בחלקים של וולאי בפיתוח התדמית? אילו חלקים בדיוק?
אני שואל גם כי הנושא של שימוש חוזר בחלקי וולאי הוזכר במספר מקומות וגם כי החלק האחורי של הפצצה נראה דומה.
אני מודע לפרסומים הדי-סנסציוניים וספקולטיביים שלו.
עם זאת, ערוץ היוטיוב שלו מכיל ראיונות רבים שלדעתי שווה להאזין להם.
לטובה אציין את עשרות הפרקים עם מוקי בצר.
ואם יש רגעים מביכים, הם בעיקר כשהוא שואל שאלות די בסיסיות- לדוגמא- "מה, יש בפאנטום נווט? מה זה קורנס?"
בתגובה להודעה מספר 160 שנכתבה על ידי yanivib137 שמתחילה ב "ידוע מדוע לא השתמשו ב AGM-65 Maverick שהיה כבר מבצעי אז, במקום לפתח את התדמית ?"
למיטב ידיעתי, טיל המייבריק נקלט בחה"א במהלך מלחמת יום הכיפורים, במסגרת מבצע הסיוע האמריקאי "ניקל גראס". הטיל נקלט בטייסת 69 וכונה "פינגווין". מטרת גיחת התקיפה הראשונה עם הטיל היתה מוצב החרמון, טרם שוחרר מידי הצנחנים הסורים.
האם ה"פינגווין" היה בשימוש בטייסות קורנס נוספות, מלבד 69? ובאילו טייסות עיט, כפיר, נץ?
בסרט "איירון איגל", שצולם בארץ בשנות ה-80 תוך שימוש במטוסי חה"א, נראים מטוסי נץ נושאים טילי "פינגווין". ראו הסרטון המצורף בדקה 1:45:
תמונה זו אכן מופיעה בביטאון 85 (186) מיוני 1992, בעמ' 25, אך גם בביטאון 92 (193) מאוגוסט 1993, בעמ' 15, בהקשר של מבצע "דין וחשבון" שנערך ביולי 1993. באותו העמוד, משמאל לתמונה, אכן נכתב על שימוש בטיל המייבריק במבצע, אך מדובר על טייסת F-16 (נץ?) ולא על קורנס.
באתר "מרקיע שחקים" מסופר על קליטת ה"פינגווין" במהלך מלחמת יום הכיפורים וכן על שני מבצעים בהם קורנסים של טייסת 107 שיגרו טילי "פינגווין" על מטרות בלבנון, ב-1980 וב-1988.
האם כל טייסות הקורנס, העיט והנץ היו כשירות לשיגור "פינגווין"? האם גם טייסות הכפיר?
ובעניינים אחרים:
בביטאון יוני 1992, באותה הכתבה על טייסת 107, מופיעה בעמ' 23 תמונה של רביעיית קורנסים מהטייסת. האחורי שבהם הינו 226, הנראה ללא חץ אדום לאורך הגוף. אם כן, נראה כי קורנס 226 הועבר לטייסת 107 לאחר פירוק טייסת 105, בעוד שקורנס 228, למיטב ידיעתי, הושבח ל"קורנס 2000" והועבר לטייסת 201.
כמו כן, בעמ' 14-17 מפורסם הראיון עם אביאם סלע שהובא כבר כאן באשכול בעבר. שימו לב כיצד מספר סלע לקראת סוף הראיון על הגיחה המשותפת עם הרמטכ"ל, מבלי להזכיר את מטרתה האמיתית.
בעמ' 15 מופיעה תמונה של סוללת SA-2 סורית פגועה. גם תמונה זו מופיעה באוסף התצלומים הלאומי, מסומנת D338-107. באטלס של מלחמת של"ג מופיעה במפה בעמ' 197 רק סוללת SA-2 אחת פגועה, מזרחית למג'דל ענג'ר ובסמוך לכביש ביירות - דמשק.
נערך לאחרונה ע"י HSI בתאריך 14-06-2022 בשעה 18:58.
למיטב ידיעתי, טיל המייבריק נקלט בחה"א במהלך מלחמת יום הכיפורים, במסגרת מבצע הסיוע האמריקאי "ניקל גראס". הטיל נקלט בטייסת 69 וכונה "פינגווין". מטרת גיחת התקיפה הראשונה עם הטיל היתה מוצב החרמון, טרם שוחרר מידי הצנחנים הסורים.
ב 17 באוקטובר בשעה 12:20 שוגרו פצצות מונחות מסוג "רהט" כנגד טנקים (הנחיה אלקטרו אופטית) ע"י זוג מטוסים מטייסת 119.
ב 20 באוקטובר (יום לפני מבצע "קינוח") בשעה 9:30 תקיפת מוצב החרמון ע"י זוג מטוסי קורנס מטייסת 69 (כל מטוס עם שני טילים ו 10 פצצות מצרר).
ב 23 באוקטובר תקפו שני זוגות מטייסת 69 עם 4 טילי פינגווין נגד טנקים בניסיון צה"ל לכבוש את מוצב "בוצר". התקיפות היו טובות אך הניסיון היבשתי להשתלט על המעוז לא צלח.
ב 17 באוקטובר בשעה 12:20 שוגרו פצצות מונחות מסוג "רהט" כנגד טנקים (הנחיה אלקטרו אופטית) ע"י זוג מטוסים מטייסת 119.
ב 20 באוקטובר (יום לפני מבצע "קינוח") בשעה 9:30 תקיפת מוצב החרמון ע"י זוג מטוסי קורנס מטייסת 69 (כל מטוס עם שני טילים ו 10 פצצות מצרר).
ב 23 באוקטובר תקפו שני זוגות מטייסת 69 עם 4 טילי פינגווין נגד טנקים בניסיון צה"ל לכבוש את מוצב "בוצר". התקיפות היו טובות אך הניסיון היבשתי להשתלט על המעוז לא צלח.
האם גיחות אלו, להטלת/שיגור נש"מ, בוצעו בהכרח במטוסים שהגיעו במבצע "ניקל גראס"? או שגם המטוסים שנקלטו לפני המלחמה כבר היו כשירים לשאת נש"מ?
כיוון שאין ברשותי את מספרי המטוסים, אינני יכול לספק תשובה אמינה.
להערכתי ניתן היה להתקין (עם התוספות הנדרשות) במטוסים הקיימים אבל זו רק הערכה.
כעת אני שם לב כי במאמר מאתר מרקיע שחקים נכתב שטיסת הבכורה המבצעית עם טילי "פינגווין" היתה בקורנס 109 (שהיה מבלוק 50). אם כן, נראה כי לפחות חלק מהקורנסים שנקלטו טרם המלחמה היו כשירים לשגר טילי "פינגווין", או שנדרשה לשם כך הסבה מזערית בלבד.
נערך לאחרונה ע"י HSI בתאריך 09-07-2022 בשעה 21:40.
אם כן, נראה כי לפחות חלק מהקורנסים שנקלטו טרם המלחמה היו כשירים לשגר טילי "פינגווין", או שנדרשה לשם כך הסבה מזערית בלבד.
באתר המרכז למלחמת יום הכיפורים וגם כאן בפורום פורסמו תמלולי הקלטות מחדר הרמטכ"ל שנאספו ע"י ד"ר שמעון גולן. בחלק ט"ו, מתאריך ה-18/10/1973, בעמוד 14, מצוטט מח"א בעניין טילי המייבריק: "המטוסים החדשים שקיבלנו מאורגנים לקלוט אותם, המטוסים הישנים שלנו לא, יש שמה בעיה של סקופ שצריך להתקין".
נערך לאחרונה ע"י HSI בתאריך 18-02-2023 בשעה 18:08.
אני סבור שדן שיאון טועה כשהוא אומר (דקה 15:50) ש"במבצע ערצב שיגרו עשרות טילי שרייק, גם מהקרקע וגם מהאוויר, ובאמת הם נאלצו לסגור את המכ"מים אבל זה לא עזר להם כי המכ"מים נדפקו ע"י פצצות גולשות". זה פשוט לא הגיוני מכמה סיבות: א. אינך רוצה שהם יפסיקו לשדר כדי שתוכל לוודא היכן הסוללות נמצאות. ב. ברגע שנופלים טילים, הסוללות ימהרו לשנות מיקום ואינך רוצה שזה יקרה.
בתגובה להודעה מספר 196 שנכתבה על ידי beatma שמתחילה ב "המשך הראיון עם סא"ל במיל' דן שיאון"
דקה 12 (בעקבות שאלה של אורי מילשטיין) "היה גם מטוס פנטום שנפל והיה איזה נווט שנהרג...זה לא היה במבצע של תקיפת טילים, זה היה בסיוע" (בהמשך, דקה 13:50, גם מציין שהמטוס חטף טיל סטרלה "בלי קשר למבצע להשמדת הטילים").
הנכון:
אהרון כץ ז"ל נהרג מפגיעת טיל SA-6 ביום של תקיפת רכבי הגע"ש (גילוי עקיבה שיגור) של סוללת SA-8 בבקעת הלבנון ב 24/7/1982, חודש וחצי אחרי "ערצב 19" (הטייס גילי פוגל נפל בשבי הסורי).
בהמשך דבריו מתאר דן שיאון את השמדת סוללת SA-8 כאילו קרתה ביום המחרת של "ערצב 19". כפי שציינתי זה קרה הרבה יותר מאוחר.