16-07-2011, 19:29
|
|
|
|
חבר מתאריך: 11.08.04
הודעות: 5,005
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי shruki
לגבי מרקד ומשבר- תמיד היה לי הרושם שזאת עברית גבוהה יותר מאשר רוקד ושובר.
|
הפעלים "גבוהים" יותר – אין ספק. אולם חשוב להבין שבזוגות שבחרת – מרַקֵּד ומשַׁבּר – שבהם
דווקא הפועל שבבניין פִּעֵל גבוה יותר, הוא נחשב גבוה יותר רק משום שהשימוש בו נדיר יותר, אבל
לא בהכרֵח בגלל היותו של הפועל בבניין פִעל, כפי שמשתמע מדבריך.
הצורה שנחשבת בעינינו, דוברי העברית החדשה, כגבוהה יותר – היא פשוט הצורה הנדירה יותר –
ואין זה משנה באיזה בניין היא:
לדעתי, "לָקַט שושנים" – בבניין קל – גבוה מ"ליקט" – פִּעל, "גָּלה סודו" > "גילה סודו" וכן "נוֹגֵן ושָׁר"
גבוה יותר מ"מְנַגֵּן". הרי לך מקרים שבהם הפועל שבבניין קל גבוה יותר – אבל לא חסרות דוגמאות
הפוכות, שבהן פִּעל גבוה יותר, כמו "מצחק" > "צוחק" (פִּעל > קל).
למרבה הפלא, את כל הזוגות שמניתי לעיל אפשר למצוא במקרא (חלקם במשמעויות קרובות) – ובכל
זאת בכולם ישנו פועל (מבניין שונה!) – שנחשב כיום גבוה יותר.
"לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים" ↔ "הַבָּנִים מְלַקְּטִים עֵצִים וְהָאָבוֹת מְבַעֲרִים אֶת הָאֵשׁ" (קל > פִּעל)
"גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים" ↔ "וִיסֹדֶיהָ אֲגַלֶּה" (קל > פִּעל)
"קִדְּמוּ שָׁרִים אַחַר נֹגְנִים" ↔ "אִישׁ יֹדֵעַ מְנַגֵּן בַּכִּנּוֹר", "קְחִי כִנּוֹר... הֵיטִיבִי נַגֵּן, הַרְבִּי שִׁיר!" (קל > פִּעל)
"וַתִּצְחַק שָׂרָה" ↔ "הָעֶבֶד הָעִבְרִי אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לָּנוּ לְצַחֶק בִּי" (פִּעל > קל)
"ה' מָעוֹז חַיַּי, מִמִּי אֶפְחָד?" ↔ "וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל הַיּוֹם מִפְּנֵי חֲמַת הַמֵּצִיק" (קל ~ פִּעל)
בזוגות דומים קל להבחין באמירה מסוימת שיש לפִעל: לעתים יש בו משמעות של עשיית פעולה בחָזקה
– "שובר" לעומת "משַׁבר לרסיסים" – ולעתים יש בו משמעות של הישנות או התמדה – "הולך" ו"מהַלך",
"רוֹדֵף" וּ"מרַדף".
"דובר" שימש לא מעט בשפת המקרא:
"שְׁמַע נָא... לַאֲשֶׁר אֲנִי דֹבֵר אֵלֶיךָ" (ירמיה לח כ). "וְאֵין דֹּבֵר אֵלָיו דָּבָר" (איוב ב יג). "וַיֹּאמֶר אֵלַי הַמַּלְאַךְ הַדֹּבֵר בִּי" (זכריה א ט).
הדוגמאות מאבן־שושן 2003.
_____________________________________
נערך לאחרונה ע"י אור - ors בתאריך 16-07-2011 בשעה 21:43.
|