שסיפר השופט צבי טל (מהמדור האחרון של רוזנטל, "הזירה הלשונית"):

ציטוט:

השופט צבי טל הוא אחד הגיבורים השקטים של הסערה הפוליטית. ... טל עצמו הופיע ביום שלישי בכינוס הפתוח של האקדמיה ללשון, במושב שעסק בשפת המשפט, ובו דיברו גם אהרן ברק וגבריאלה שלו. שפת המשפט העברית-ישראלית נחשבת שפה מפותלת ובמקרים מסוימים כמעט שפת סתרים. סמלה הלשוני הוא "ו/או", שהונצח על ידי צמד הפרקליטים ב"ארץ נהדרת", ועליו כתב השופט חיים כהן כבר לפני עשרות שנים מאמר תחת הכותרת "סכלות ו/או איוולת". צבי טל סבור שתופעת ו/או, לה הוא קורא "יבלית", כבר כמעט אינה נשמעת בבתי המשפט. טל טוען דווקא שהמצב הפוך: למשפט הישראלי אין שפה מיוחדת, כל שופט כותב על פי לשונו. השפה המשפטית הנכונה לדעתו היא דווקא שפה נקייה ופשוטה. "מי שמסורבל במחשבתו", אומר טל, "לשונו מסורבלת". טל מספר על השופט זילברג, שהיה ידוע בידע הכללי והלשוני העצום שלו. זילברג כתב באחד מפסקי הדין את הביטוי התלמודי "קל וחומר בן בנו של קל וחומר". "קל חומר" פירושו כידוע, שכאשר כלל מסוים חל על עבירה קלה, ודאי ובוודאי שיחול על עבירה חמורה ממנה. "קל וחומר בן בנו של קל וחומר" מדגיש את העיקרון הזה עוד יותר. מסתבר שלא כל מי שלמד משפטים מכיר את יסודות המשפט התלמודי, ובתשובת עורך הדין נכתב: "כדברי זילברג, קל וחומר נכדו של קל וחומר".

אגב, על ו/או דנו בעבר. משמח לקרוא (ו/או לשמוע ) את עדותו של שופט בישראל על היעלמות ה"יבלית".
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=514845

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן