לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי         אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה בן מאיטליה – אומר בונג׳ורנו, בת מצרפת – אומרת בונז׳ור. קאן מיפן – אומר אוהיו, כשהוא בא לביקור | עברי, דבר עברית והבראת! (אב״י) | מילים ומקורן | שגיאות בתקשורת | חידות היגיון | קורס לימוד לטינית בלעדי לפרש רוביק רוזנטל, אשכול האירוח חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > השכלה כללית > שפות ובלשנות
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 06-09-2008, 15:06
צלמית המשתמש של אור - ors
  משתמש זכר אור - ors אור - ors אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.08.04
הודעות: 5,005
כתבה "תַּפּוּחַ = "תפואח" או "תפוחה"?

קטע שפורסם בספר "יופי של עברית" מאת אבשלום קור.

ציטוט:
"תַּפּוּחַ = "תפואח" או "תפוחה"?
כותבים "תַּפּוּחַ".
מדוע אומרים "תפואַח" אם כותבים "תפוּחַה"? מדוע אומרים "רוּאַח" אם כותבים "רוחַה"?
ובכן רבותי, נציג אותה שאלה בצורה, איך לומר זאת, בצורה יותר חכמה:
אם הוגים את הפתח הזה לפני האות חי"ת, מדוע כותבים אותו אחריה?
והתשובה היא שבאמת, ברוב חייה של העברית - היו כותבים את הפתח הזה לפני האות חי"ת. באמת!
למשל במלה "רוּחַ" - הפתח היה נכתב לא מתחת לאות ח', אלא בין האות ו' שלפניה לבין האות ח'. ככה: רו ַח. במלה "תפוח" - הפתח היה נכתב לא מתחת לאות ח', אלא לפניה, בין ה-ו' לבין ה-ח' של "תפוח". ככה: תפו ַח.
הפתח היה נכתב במקום שבאמת הוגים אותו. בין האותיות.
כתיבת הפתח של "תפוח" ושל "רוח" ודומיהן בין האותיות נמשכה כ-800 שנה. מיום שהמציאו את הניקוד (סביב שנת 700 למניינם), היו כותבים "תפוח" בפתח לפני האות ח'. אבל לפני כ-400 שנה זה השתנה. מה קרה לפני כ-400 שנה? חשבו רגע.

לפני כארבע מאות שנה, לאחר שהמציאו את הדפוס, וכאשר ניגשו להדפיס ספרים עבריים - היה להם קושי מבחינת הדפוס. לא היה נוח להדפיס סימן בין אותיות: להדפיס את הפתח של "רו ַח" - לא יכלו בין האותיות. ואז, קבעו, שפתח זה יוצמד בהדפסה לאות האחרונה. וכך קיבלנו את דרך הכתיבה, שהשתלטה לא רק על הדפוס - אלא גם על הכתיבה הרגילה: רוּחַ.
זה מוזר. הרי בכתיבה הרגילה, ביד - לא היה קושי, ואין קושי להמשיך לסמן את הפתח של "רוח" בין האותיות. אבל כדי שלא יהיה סימון אחד בהדפסה וסימון שונה בכתיבה, התחילו לסמן את הפתח מתחת לאות הסופית גם בכתיבה. וזה נשאר כך אפילו היום, שאין לדפוס קושי לסמן כל סימן בכל מקום.

רגע, מהמלה "רשמתי" אומרים "רשוּם"; מהמלה "סגרתי" אומרים "סגוּר"; אז מהמלה "פתחתי" צריך לומר "פָּתוחְ" (כאילו ה' בשווא). מדוע "פתו-אח"?

ובכן ממציאי הניקוד רשמו כאן דבר שבאמת קיים בדיבור. אתם זוכרים את חבר הכנסת שנרצח, חמד אבו רביע? זוכרים. והנה, גם בשמו, אבו רביע, אנחנו מבטאים מין פתח גנובה. אז שתדעו. אין שם פתח כזה. "רביע", רבותי, זה אותו משקל כמו "קציר" כמו "חריש". בערבית, צריך לבטא את ע' של "רביע" כאילו היא בשוא.
אבל מה? הפה מתארגן להגות את הגרונית שבסוף, ותוך כדי כך נולד הגה-מעבר. קשה להגות "רביע" ב-ע' בסוף, אם אין מגניבים איזה פתח לפני האות ע'. הוא הדין במלים העבריות "גביע", "טיח", "רוח", "שיח", וכו'.
"רוח", למשל, הוא אותו משקל כמו "גוש". בעצם אמרו רוחְ (ח' בשווא). אבל, לפני ח', כדי להגות את הגרונית, הייתה מתגנבת תנועת אַ.
חכמי טבריה, ביוצרם את הניקוד, אמרו: הבה נרשום את התנועה,
שקיימת בדיבור. וכך באה לעולם "פתח גנובה".

בעקבות מקום הכתיבה של הפתח הזה, וכיון שדוברים רבים אינם הוגים, למעשה, את האות ע', חל שינוי אצלנו בהגיית פתח גנובה לפני ע':
פתה גנובה הוגים לפני ח' של "שיח" ו"שטיח", נכון? ובכן, באותו אופן,
יש להגות את הפתח הזה לפני ה-ע' של "גביע", ולפני ע' של "הוא הגיע". נסו לבטא, בבקשה, ותיווכחו שבהגיית הפתח הזה לפני ע' - סטינו קצת מן המקור...
יוצא, שהאבחנה בין "(הוא) הגיע" לבין "(היא) הגיעה" היא ממשית יותר ממה שרגילים לחשוב: הוא "הגיע" - תנועת אַ נהגית לפני ע'; "היא הגיעה" - תנועת אַ נהגית אחרי ה-ע'! אבחנת "הגיע" - "הגיעה" היא אפוא ממש כמו אבחנת "הרגיש" - "הרגישה"; אלא שבְּ"הגיע" יש תנועת אַ לפני האות הסופית (כאילו, במקביל, היינו מוסיפים תנועת ל לפני ש' של "הרגיש")...

מה פשר השם המוזר "פתח גנובה"? זה נשמע כמו שגיאה...
הרי פתח איננו נקבה. סימני הניקוד הם בזכר: יש "קמץ קטן", "חולם חסר". והיינו צריכים לומר אפוא "פחת גנוב" ולא "פתח גנובה". אם כך, מה קורה כאן? ובכן, לא הפתח גנוב אלא התנועה. התנועה שקיימה בדיבור ואשר ממציאי הניקוד החליטו לסמן אותה גם בכתב. זה פתח של התנועה הגנובה:
"פתח הגנובה" (צורת סמיכות: פתח של הגנובה - פתח הגנובה). ו"פתח גנובה" בלי ה' הידיעה פירושו: פתח של גנובה, פתח של תנועה גנובה.
תמיד כתבו אותו לפני ח' של "רוח", לפני ה' של "תפוח". בין האותיות, ורק עם המצאת הדפוס, נאלצו להעביר את הפתח הזה לאות האחרונה.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


רוצה עוד? צפה כעת באבשלום קור!
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


נערך לאחרונה ע"י אור - ors בתאריך 06-09-2008 בשעה 15:11.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 19-09-2008, 18:17
צלמית המשתמש של ShoobyD
  ShoobyD מנהל ShoobyD אינו מחובר  
מנהל משבראש, בלשנות, תכנות ויהדות
 
חבר מתאריך: 04.06.06
הודעות: 32,988
שלח הודעה דרך MSN אל ShoobyD Facebook profile LinkedIn profile Follow me...
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי אור - ors שמתחילה ב "ממש תודה!, זכור לי שבאחד..."

אכן כך.
בהגייה האשכנזית היה עוד דיפתונג, מלבד הצירה שנהגה כ-ei היה גם את החולם שנהגה כ-oi
כך ש"שומר" לדוג' נהגה "שוימר"

יש ראיות שבהגייה המקורית של העברית לא היו הדיפתונגים האלה ולפי ההשערות הם נכנסו מתישהו באמצע ימיה"ב
ואפילו בצירה מלא (עם האות י' לאחריו) לא היה נקרא כדיפתונג
ראיה שזכורה לי היא מנייה במקורות קדומים של כל ה"דבקים" בקריאת שמע
"דבקים" זו התופעה שמילה אחת מסתיימת בעיצור כלשהו בעוד המילה שאחריה פותחת באותו עיצור, כמו "בכל לבבך"
בקריאת שמע לפי ההלכה צריך "לתת רווח בין הדבקים" כלומר לבטא אותם ממש כ-2 עיצורים נפרדים ולא לחבר אותם ("בכלבבך")
בין אותם דבקים שמנו לא מופיע הצמד "בני ישראל" (שמופיע בק"ש) מה שמעיד על כך שהאות י' בסוף המילה "בני" אינה נהגית וצריך לקוראה bne (לדוג' לשם העיר צריך לקרוא bne brak ולא bnei brak)

כל שאר התנועות, מלבד הקמץ, נהגו כמו היום
טוב, האמת שזה לא מדוייק, היו קהילות שהגו בכלל את הקמץ כ-u ואת השורוק כ-i (!!)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 20:11

הדף נוצר ב 0.16 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2020 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר