לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי         אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה בן מאיטליה – אומר בונג׳ורנו, בת מצרפת – אומרת בונז׳ור. קאן מיפן – אומר אוהיו, כשהוא בא לביקור | עברי, דבר עברית והבראת! (אב״י) | מילים ומקורן | שגיאות בתקשורת | חידות היגיון | קורס לימוד לטינית בלעדי לפרש רוביק רוזנטל, אשכול האירוח חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > השכלה כללית > שפות ובלשנות
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #2  
ישן 18-04-2011, 16:43
צלמית המשתמש של Ingsoc
  Ingsoc Ingsoc אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.03.06
הודעות: 5,586
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי אור - ors שמתחילה ב "מקור המילה "אפיקומן""

ציטוט:
כפי שאפשר ללמוד מן ההגדה עצמה, בתחילה לא היה טקסט קבוע, אלא שיחת משתה של חכמים, ממש כסוקרטס ומרעיו בשעתם. הנוהג לספר את הסיפורים המיתיים ולדרוש מדרשים על תולדות החג, וכן השירים והדברים שמטרתם הוראה לצעירים - אף הוא בעקבות הנוהג במשתה היווני המסורתי. חיבורי ה"סימפוזיון" של אפלטון וכסנופון וכן שירי המשתה ששרדו בידינו מעידים על הקדשתו של המשתה לשיחה ולחינוך כבר במאה השישית לפנה"ס. שיריו של המשורר תיאוגניס לאהובו קירנוס, ואתם שירים רבים אחרים, נאספו בקורפוס עצום של שירי משתה דידקטיים, שתכליתם היתה הכנסת הצעירים למעגל התרבות והחברה.

הציווי "אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן" והטעם שניתן לו בתלמוד הירושלמי "שלא יהא עומד מחבורה זו ויכנס לחבורה אחרת" קשורים גם הם למסורת זו. האיסור על אפיקומן אינו נוגע במישרין למצת ה"צפון", אלא למנהגי הסימפוזיון היווני. זו אזהרה מפני ה"אפי-קומוס" - התהוללות שיכורים שהתחוללה לא פעם בתום המשתה. נהוג היה שחבורות יוונים הוללים היו נודדות ממקומן ופולשות לבתי אחרים, ושם, בספק צחוק, הם היו מרעישים, מקימים מהומה ותובעים לקבל מטעמים ומתנות. זכר לזה אפשר למצוא גם בדברי רש"י שעדיין דורש את מובנו של האפיקומן כ"אפיקו מן" (=הוציאו מטעמים) ומסביר "כדרך שבימי קדם היו מסיימים את סעודתם במטעמים".

עם זאת, קישורו של האפיקומוס עם גניבת ה"צפון" אינו טעות. הציווי בהגדה הוא ש"אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן", אבל המנהג כה השתרש, שלא היה אפשר להימנע ממנו לגמרי, אלא רק להכיל אותו: במהלך הסדר מפטירין (=פודים) את הצפון מידיהם של הילדים במתנות, אך לא מתירים להם, ובוודאי לא למבוגרים, לעבור מחבורה לחבורה ולדרוש כופר כזה בכל מקום. כופר המתנות שבו פודים מהילדים דווקא את האפיקומן קשור במקורו של מנהג "הכופר" היווני.

שוד המטעמים והמתנות של האפיקומוס התפתח כנראה מן התרבות העממית והוא מתועד כבר במנהגם של הילדים בחג הסנוניות - חג שבו הם היו סובבים בין הבתים ותובעים בשירתם "מתנות למען הסנונית". במציאות האורבנית בחברה היוונית וההלניסטית אומץ המנהג על ידי צעירים הוללים ועבר את גבול הטעם הטוב.

http://www.haaretz.co.il/hasite/pag...SubContrassID=0
_____________________________________
Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 22-04-2011, 19:04
צלמית המשתמש של אור - ors
  משתמש זכר אור - ors אור - ors אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.08.04
הודעות: 5,005
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי Ingsoc שמתחילה ב "[QUOTE]כפי שאפשר ללמוד מן..."

ומכתבתה של הד"ר ת. עילם־גינדין:
ציטוט:
אבל מה זה בכלל אפיקומן?
לבעלי המשנה היה ברור מהו אותו אפיקומן, אך כבר בימי התלמוד התעוררו שאלות מהו ומה תפקידו. לפי ההגדה, ברור שזהו משהו שעושים אחרי האוכל. רמז לכך אפשר למצוא בשמו היווני – epikomion או epikomon. הצורה המוכרת לנו, אפיקומָן קיימת במשנה וברוב הספרים האחרים, אבל קיימות גם הגרסאות אפיקומֶן, אפיקימין ו־אפיקומין, הנאמנה יותר למקור היווני.

משמעותה המקורית של הקידומת אֶפִּי היא "עַל" (מילת היחס): האפידרמיס נמצא מעל העור. ואפינפרין מיוצר בבלוטת יותרת הכליה, הנמצאת על הכליה. המשמעות הורחבה גם ל"ב־", "ליד (קרוב)", "לפני", "אחרי". אפילוג, למשל, הוא הדברים שאומרים אחרי המחזה.

חלקה השני של המילה אפיקומן כולל את אותו אלמנט שאנו מכירים מהקומדיה. קומדיה היא שיר שמחה, או שיר החוגג. זאת בניגוד לטרגדיה שהיא שיר־תיישים. אחד ההסברים היא שהמנצח ב"פסטיבל שירי דיכאון" היה מקבל תיש כפרס, והסבר אחר הוא שהשטן בנצרות דומה לתיש. ביוונית, שם התואר epikomios (הסיומת s או n – תלויה במתואר), הוא מישהו או משהו שחוגג ניצחון, ו־epikomos זה פשוט "חוגג" או "מתענג". האפיקומן הוא משהו שעושים אחרי האוכל, כלומר אחרי השמחה, ובתחילת ההגדה נאמר "אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן". אחרי הפסח – כלומר אחרי קרבן הפסח.

אחד הפירושים הוא "תשלום משתה", כלומר השלמת המשתה, או בשפה עכשווית יותר – אפטר פארטי: שהיו חוגגים ושרים ברחוב, או הולכים מבית לבית ומחבורה לחבורה. בתום ליל הסדר, החג המשפחתי ביותר בשנה, לא הולכים אחרי השמחה לשום מקום.

כמו כן, אותו אפיקומון היה מנהג חזירי של הגויים, והסדר מחקה את הסימפוזיון היווני במרכיבים רבים, אבל לא באפיקומן. הפירוש המקובל יותר היום לאפיקומן הוא קינוח – מה שאוכלים בסיום השמחה, כמו תמרים ואגוזים – ואחרי קרבן הפסח אנחנו לא רוצים לאכול שום דבר, כדי שיישאר טעם הקרבן בפה (או המצה, היום).

המילה אפיקומן שימשה במשמעות קינוח סעודה גם בספרות ימי הביניים, למשל "וגם נאות לאצטומכא (= stomach – תע"ג) העתקת האפיקומן הצמוקים המחזקים" (תרגום מהמאה ה־13 לקאנון של אבן סינא).

אליעזר בן יהודה מפשר בין האפטר־פארטי לבין הקינוח ואומר שהמשמעות המקורית הייתה אמנם שירה ברחובות, אך "כששבתו שיר וזמרה מקרב היהודים", וגם מכיוון שנשתכח מהם מנהג זה של היוונים, עדיין המשיכו להשתמש באפיקומן כ"תשלום סעודה", אבל במובן הצר של המילה – קינוח.

לאפיקומן כ"קינוח" יש גם אטימולוגיה עממית, כלומר הסבר שמבוסס על דמיון צלילי ולאו דווקא מדויק מבחינה היסטורית: הפיקו מן, כלומר "הוציאו (בציווי) את האוכל הטעים".
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 12:50

הדף נוצר ב 0.20 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2019 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר