לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי         אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה בן מאיטליה – אומר בונג׳ורנו, בת מצרפת – אומרת בונז׳ור. קאן מיפן – אומר אוהיו, כשהוא בא לביקור | עברי, דבר עברית והבראת! (אב״י) | מילים ומקורן | שגיאות בתקשורת | חידות היגיון | קורס לימוד לטינית בלעדי לפרש רוביק רוזנטל, אשכול האירוח חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > השכלה כללית > שפות ובלשנות
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 08-11-2009, 17:40
צלמית המשתמש של ShoobyD
  ShoobyD מנהל ShoobyD אינו מחובר  
מנהל משבראש, בלשנות, תכנות ויהדות
 
חבר מתאריך: 04.06.06
הודעות: 32,988
שלח הודעה דרך MSN אל ShoobyD Facebook profile LinkedIn profile Follow me...
כללי הדקדוק שמעולם לא טרחו ללמדכם

החלטתי לפתוח את האשכול הזה לאחר ויכוח שהיה לי עם מכרה.

כל ילד יודע (אני מקווה..) שאותיות בג״ד כפ״ת מקבלות דגש קל בראש מילה ואחרי שווא נח. אבל התברר לי שלא עולם מודעים לכך שכלל זה אינו מדויק, שבראש מילה הוא לא תמיד תקף.
במה הדבר תלוי? במילה הקודמת, אם היא סמוכה ומסתיימת בתנועה (לרוב עם אותיות אהו״י), אזי בראש המילה שלאחריה לא יופיע דגש קל באותיות בג״ד כפ״ת שבראשה (ועל כך היה הוויכוח לעיל), כיוון שאז יוצא שהמילים כביכול מחוברות.
דוגמא פשוטה היא צמד המילים "לִפְנֵי־כֵֿן", אשר בה האות כ׳ אינה מקבלת דגש קל (הקו מעל האות כ׳ מסמל שהיא רפויה).

הסיפור אבל אינו מסתיים כאן.
לא רק שלכלל הידוע קיים "יוצא מן הכלל" שכנראה לא הרבה אנשים שמעו עליו, אלא שגם ליוצא מן הכלל זה קיימים יוצאים מן הכלל.
דהיינו, מקרים בהם המילה הקודמת מסתיימת בתנועה, ובכל זאת יופיע דגש בראש המילה השנייה.
ארבעה "מבטלים" ליוצא מן הכלל מנו בעלי הדקדוק של ימי־הביניים, ואלו הם:
  • מפיק – בארמית: "מוציא", כלומר כאשר באותיות הו״י שבסוף המילה הראשונה ההגייה "יוצאת החוצה", שנהגות כעיצור ולא משמשות כאם־קריאה, כמו במילים "אליו", "מתי", "גובהּ".
    המשמעות היא שההברה האחרונה היא פתוחה, שהמילה אינה מסתיימת בתנועה.
    "מפיק" הוא כמובן שמה של הנקודה המופיעה באות ה״א בסוף תיבה, כדי לציין שיש להגותה.

  • מפסיק – פירושו כאשר המילה הראשונה מוטעמת באחד מטעמי־המקרא ה"מפסיקים". משמע יש הפסק קטן בין המילים, והן אינן מחוברות ממש.

  • דחיק ו־אתי מרחיק (לעיתים גם נקרא "אתא מרחוק") – כללים מעט מסובכים יותר, שלא אפרטם כאן.. כמו כאשר אחת המילים היא זעירה והן צמודות במקף, אז בתנאים מסוימים יופיע דגש בתחילת התיבה השנייה, וכן עוד מקרים נוספים.
    אך במקרים אלו הדגש המופיע אינו דגש קל כי אם חזק, והוא יופיע לא רק באותיות בג״ד כפ״ת אלא גם באותיות ט״ס שק״ף נוזלי״ם (דהיינו בכל האותיות שאינן אהחר״ע).
    [יש שטענו ש"דחיק" ו"אתי מרחיק" למעשה מתארים את אותה תופעה, אך באופן שונה]

תוספת: ישנם למען האמת עוד יוצאים מן הכלל, כמו במקרה שהמילה השנייה פותחת באות שימוש שוואית, והעיצור לאחריה מאותו מוצא־פה, אזי היא גם תישאר דגושה. לדוגמא "ודבריי אשר שמתי בְּפיך", הבי״ת דגושה.

תוספת 2: כאשר מופיעה האות א׳ בסוף התיבה הראשונה לאחר שווא נח, גם אז יופיע דגש, כמו לאחר המילה "וירְא" (הרי״ש בשווא נח), כי אינה מסמלת תנועה.

מבחינה היסטורית, השינוי בהגיית עיצורי בג״ד כפ״ת (שהיו פוצצים) התרחש בגלל הסמיכות לתנועות, תהליך של "ריכוך" שנקרא ספירנטיזציה (spirantization).



מכירים גם אתם כללי דקדוק (לאו דווקא בעברית) שמשום מה הושמטו ממערך הלימוד?


נערך לאחרונה ע"י ShoobyD בתאריך 31-08-2014 בשעה 14:52. סיבה: שגיעת קטיב
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #2  
ישן 08-11-2009, 18:39
צלמית המשתמש של אור - ors
  משתמש זכר אור - ors אור - ors אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.08.04
הודעות: 5,005
יפה וחצי :)
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ShoobyD שמתחילה ב "כללי הדקדוק שמעולם לא טרחו ללמדכם"

כידוע, לכל יוצא דופן יש יוצא דופן, ואם מדברים על זה;
  • סמיכות - 3 יוצאות דופן;
    • קֵן (לציפור)
      בסמיכות: קַן- (גם קֵן-) הציפור.
      "כִּי יִקָּרֵא קַן-צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל-עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ" (דברים כב ו).
    • תֵל (גבעה)
      בסמיכות תֵּל- אך גם תל בצליל a.
    • צֵל (אור וצל)
      בסמיכות צֵל- אך גם צל בצליל a.
    • אבן שושן לא מציין את ההטיות הנדירות של צל ותל, אך דבריי מבוססים על דברי הד"ר אבשלום קור.
      הדבר מסביר את פירוש המלה תלפיות: "תַּלְפִּיּוֹת" היא תל-פיות, כלומר גבעה שכל הפיות נמשכים אליה.
  • צורת ריבוי זוגי נדירה;
    המורים ללשון מלמדים, אמנם, שיש לומר "קוֹמָתַיִם" (Ma) כי גוזרים את צורת הריבוי הזוגי מצורת
    היחיד (פעם - פעמיים, עַפְעַפַּיִם, מָאתַיִם, שְׁנָתַיִם, שְׁבוּעַיִם), אך לא כולן (?) מציינות כי
    לכל יוצא מן הכלל יש יוצא מן הכלל:
    • חוֹמָה, חוֹמוֹת.
      היינו אמורים, לכאורה, לגזור את צורת הריבוי הזוגי כך:
      חוֹמָה ->חוֹמתַיִם (homataim)
      אבל...
      חוֹמוֹתַיִםהיא הצורה התקנית!
    • לוּחַ -> לוחותיים
      צורה תקינה למדי.
      (מוטב לציין שמותר לומר גם לְוָחִים כריבוי).
    • ישנה עוד מילה אך עליי קודם לעיין בספר "עברית כהלכה"/ ד"ר י. פרץ
עד כאן להיום.
(אדבר גם על מחוץ, מחוט, מחו"ל ששוברים את הכללים).
D:
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 10-11-2009, 17:44
צלמית המשתמש של אור - ors
  משתמש זכר אור - ors אור - ors אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.08.04
הודעות: 5,005
ניקוד מ' השימוש
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ShoobyD שמתחילה ב "כללי הדקדוק שמעולם לא טרחו ללמדכם"

ניקודה היסודי של מ' השימוש הוא חיריק (מִבִּפְנִים, מִשָּם).
י' שוואית שלפניה מ' השימוש מאבדת את הדגש והשווא (מִירוּשלים, מִיהודה).
כשמ' השימוש באה לפני האותיות הגרוניות, האחע"ר, תשתנה תנועתה מֵחיריק לצירה (מֵההר, מֵעיר).

אבל...
שלוש יוצאות־דופן:

  • מִחוּץ (מִחוּצָה לְ- וכו')
    (וכן גם מִחוּץ לָאָרֶץ)
  • מִחוּט (וּמִחוּטִים)
    "אִם-מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ-נַעַל, וְאִם-אֶקַּח מִכָּל-אֲשֶׁר-לָךְ" (בראשית יד כג).
  • מִהְיוֹת
    "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל לֹא אָשׁוּב עִמָּךְ כִּי מָאַסְתָּה אֶת דְּבַר יְהוָה וַיִּמְאָסְךָ יְהוָה מִהְיוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל."
עוד שלב בדרך לנצח את המורות ללשון
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 11-11-2009, 00:33
צלמית המשתמש של ShoobyD
  ShoobyD מנהל ShoobyD אינו מחובר  
מנהל משבראש, בלשנות, תכנות ויהדות
 
חבר מתאריך: 04.06.06
הודעות: 32,988
שלח הודעה דרך MSN אל ShoobyD Facebook profile LinkedIn profile Follow me...
הכפלת האות האחרונה בהטיות באנגלית
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ShoobyD שמתחילה ב "כללי הדקדוק שמעולם לא טרחו ללמדכם"

למה prefer הופך ל-preferring אבל edit הופך ל-editing?
מתי סיומות מכפילות את העיצור האחרון?

מסתבר שהרבה לא יודעים את הכלל היחסית פשוט הזה, הנה הסבר מתוך האשכול הזה:

זה נכון תמיד במילים בנות הברה אחת, שאז סיומות המתחילות בתנועה (‎-ing, -ed, -er וכו') מכפילות את העיצור האחרון
אבל במילים ארוכות יותר קיימת הדרישה שההברה האחרונה היא המוטעמת, מה שנקרא בעברית מלרע (או באנגלית ultimate accent)
ב-edit ההטעמה היא על ההברה הראשונה (שאינה האחרונה במילה), לכן ה-t לא מוכפלת
ולעומת זאת, ב-prefer ההטעמה היא על ההברה האחרונה, לכן ה-r כן מוכפלת


עוד דוגמאות:
begin (הטעמה על ההברה האחרונה) - beginning, beginner
happen (הטעמה אינה על ההברה האחרונה) - happened, happening


יוצאים מן הכלל:
  • כאשר המילה מסתיימת בצרור עיצורים עוקבים, האחרון בהם לא יוכפל
    דוגמא: accept --> accepted

  • כאשר בהברה האחרונה יש יותר מאות תנועה אחת, אפילו אם היא מוטעמת, העיצור שלאחריה לא יוכפל
    דוגמא: sleep --> sleeping

  • כאשר העיצור האחרון הוא האות l, לרוב גם כאשר ההברה האחרונה אינה מוטעמת בכל זאת הוא יוכפל
    דוגמא: travel --> traveller

מקווה שיותר מובן עכשיו


נערך לאחרונה ע"י ShoobyD בתאריך 11-11-2009 בשעה 00:38.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #26  
ישן 23-11-2009, 19:11
צלמית המשתמש של ShoobyD
  ShoobyD מנהל ShoobyD אינו מחובר  
מנהל משבראש, בלשנות, תכנות ויהדות
 
חבר מתאריך: 04.06.06
הודעות: 32,988
שלח הודעה דרך MSN אל ShoobyD Facebook profile LinkedIn profile Follow me...
בתגובה להודעה מספר 25 שנכתבה על ידי linuxsboot שמתחילה ב "שאלה שובי, כיצד זה, שגם אנשים..."

אם בתור בודקת בגרויות בלשון היא כלל לא מכירה את הכללים אזי המצב חמור אף יותר
הייתי מבין אילו לא שמעה רק על דחיק ואתי מרחיק (אזכור גם בויקי), אבל לא לדעת בכלל שהדגש הקל תלוי במילה שלפני, כאחת שאמורה לדעת זאת, זה ממש חמור

לגבי דגש קל ספציפית


ועוד דבר, תמיד התמיהו אותי אנשים השומעים על נושא שלא מכירים וישירות פוטרים ב"אין חיה כזאת", מה רע ב"לא מכיר, דורש עיון"?
"מלטה? יוק!"


נערך לאחרונה ע"י ShoobyD בתאריך 23-11-2009 בשעה 19:18.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #31  
ישן 08-12-2009, 19:07
צלמית המשתמש של אור - ors
  משתמש זכר אור - ors אור - ors אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.08.04
הודעות: 5,005
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ShoobyD שמתחילה ב "כללי הדקדוק שמעולם לא טרחו ללמדכם"

  • שִׁמּוּט

    במקרא נמצאו מקרים שבהם הברה המופיעה במלה פעמיים כצורתה (או כמעט כצורתה), מושמטת פעם אחת.
    • שמות ז' כ"ז: "וְאִם-מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ, הִנֵּה אָנֹכִי נֹגֵף אֶת-כָּל-גְּבוּלְךָ בַּצְּפַרְדְּעִים" במקום מְמָאֵן.

      [גם: "הָעָם הַזֶּה הָרָע הַמֵּאֲנִים (= הַמְּמָאֲנִים) לִשְׁמוֹעַ אֶת-דְּבָרַי" (ירמיה יג י)]
    • בראשית ל"ח י"א: "ותשב בית אביה" במקום בבית.
    הערות:
    • התופעה נפוצה במלים הפותחות בעיצורי השפתיים, בעיקר: ב, מ.
    • יש הטוענים שזהו סגנון המקרא, ולא שימוט.
    • גם במשנה 'כּוֹפִין', 'צוֹנִין' במקום 'כּופְפין', 'צוֹנְנין' וכן 'מוּעָט' במקום 'מְמֹעָט'.
    (מתוך "ידיעת הלשון - ההגה והשם" / א. ברגר)
גם הד"ר אבשלום קור עסק בתופעה באחת מפינותיו. איני יודע באיזה תאריך, אך שם דיבר
על ראשי הממשלה שקראו לעצמם 'ראשי-מְשלה'. (

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.)
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


נערך לאחרונה ע"י אור - ors בתאריך 21-10-2012 בשעה 19:34.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 15:04

הדף נוצר ב 0.29 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2020 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר