לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה בן מאיטליה – אומר בונג׳ורנו, בת מצרפת – אומרת בונז׳ור. קאן מיפן – אומר אוהיו, כשהוא בא לביקור | עברי, דבר עברית והבראת! (אב״י) | מילים ומקורן | שגיאות בתקשורת | חידות היגיון | קורס לימוד לטינית בלעדי לפרש רוביק רוזנטל, אשכול האירוח חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > השכלה כללית > שפות ובלשנות
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #2  
ישן 15-06-2010, 16:17
צלמית המשתמש של אור - ors
  משתמש זכר אור - ors אור - ors אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.08.04
הודעות: 5,005
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Madhim שמתחילה ב "גזרות ע"ע ונעו"י ומה שביניהן"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי Madhim
מה המשמעות של השורש לאי\ה? משפט לדוגמה: מדוע מַלְאִים אותי בפרטים שאינם קשורים לעניין?
לֵאֶה משמעותו עייף. מכאן שמלאים אותי = מעייפים אותי.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Madhim
איך אומרים? הֵעִיז פנים או הֵעֵז פנים. מה המשמעות של הפועל השני?
גם הֵעִיז (ע־ו־ז) וגם הֵעֵז (ע־ז־ז) הם פעלים תקינים בעברית.
הראשון – משמעותו היא כינוס, התאספות (הרועה העיז את העדר), ואילו השני – הוראתו להיעשות אמיץ, עז וחזק (אל תעז!).
לכן יש לומר הֵעֵז פָּנָיו (הפועל השני; משמעות הביטוי: התחצף). ראה.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Madhim
מה ההבדל במשמעות בין השורש מ-ו-ש לבין השורש מ-ש-ש?
צריך לזכור ששורש שיש לו ו"ו באמצע (= גזרת ע"ו) – ניטה בעבר בבניין קל כך:
מָשׁ. רָץ. זָז. עָף. כל השורשים של הפעלים הללו הם בתבנית: X־ו־X.
וכך, מ־ו־ש -> מָשׁ = סטה ממקומו או הִפסיק.

כעת השורש מ־ש־ש.
בעבר ניטה כך: מָשַׁשׁ (קל) / מִשֵּׁשׁ (פיעל). קל להכיר כי כאן המשמעות היא גישוש, נגיעה:
"וִיהִי חשֶׁךְ עַל אֶרֶץ-מִצְרָיִם, וְיָמֵשׁ חשֶׁךְ" (שמות י כא). ראה.

סיכום ביניים:
מ־ו־ש | מ־ש־ש
סטה . | גישש

הערה: אבן שושן מציג שימוש בשורש מ־ו־ש גם בהוראה של מ־ש־ש (הפסוק מופיע בשני הערכים):
"גְּשָׁה-נָּא וַאֲמֻשְׁךָ, בְּנִי, הַאַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו אִם-לֹא" (בראשית כ"ז כ"א).

ציטוט:
במקור נכתב על ידי Madhim
מה ההבדל במשמעות בין השורש נ-ו-ד לבין נ-ד-ד? מה השורש של מִתְנוֹדֵד?
השורש נ־ד־ד ניטה כך: הִתְנַדֵּד (כמו שנ־פ־ל -> הִתְנַפֵּל), ואילו
השורש נ־ו־ד ניטה כך: הִתְנוֹדֵד (כמו שק־ו־ם -> הִתְקוֹמֵם, ג־ו־ר -> הִתְגּוֹרֵר, ר־ו־ץ -> הִתְרוֹצֵץ וכו').
*אבל פ־צ־ץ -> הִתְפּוֹצֵץ. איני בטוח שרמה כזו של הטייה נדרשת כיום בבגרות.

ההבדלים:
נ־ד־ד: עבר ממקום למקום, סולק.
נ־ו־ד: נדד, נע, התנועע. "נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ" (בראשית ד' י"ב).

לעתים קורה ששורש מגזרת הכפולים הופך לשורש ע"ו (כמו ב־נדד, משש).
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Madhim
מה משמעות הפעלים מְקַנֵּן מְקוֹנֵן מה בנינם? מה צורת העבר שלהם?

מְקַנֵּן – נטייה על דרך השלמים. כמו: מְשַׁנֵּן. הדגש בנו"ן הוא תבניתי "על בטוח": אין לפניו שווא,
ומכאן שהפועל שייך לבניין כבד: פיעל / פועל / התפעל.
משום שהתחילית (מ"ם) היא בשווא ואחריה אין תנועת ֻ (קובוץ) - הרי שזהו בניין פיעל (כמו: שִׁנֵּן).

מקונן – כפי שהוסבר בנ־ו־ד: השורש הוא ק־ו־ן (ולא ק־נ־ן). גם כאן הבניין הוא פיעל.
_______________________________________

המלצה: אם פועל אינו מובן, דרך נטייתו אינה ברורה או שרוצים לוודא את הוראתו – התשובה
הנצחית היא: מילון אבן־שושן. שום מורה ללשון לא יוכל לערער את טיבו. הוא מנצח את כולם.
השנה יצא גם בגרסה ממוחשבת (דרך בבילון).
_______________________________________

אור
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


נערך לאחרונה ע"י אור - ors בתאריך 15-06-2010 בשעה 16:32.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 15-06-2010, 16:52
  Madhim Madhim אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.08.09
הודעות: 52
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי אור - ors שמתחילה ב "[QUOTE=Madhim]מה המשמעות של..."

אין, אני בטוח לא אזכור את זה...
ציטוט:
במקור נכתב על ידי אור - ors
ההבדלים:
נ־ד־ד: עבר ממקום למקום, סולק.
נ־ו־ד: נדד, נע, התנועע. "נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ" (בראשית ד' י"ב).
לעתים קורה ששורש מגזרת הכפולים הופך לשורש ע"ו (כמו ב־נדד, משש).




זה לא נראה לך מצחיק? סתם להקשות על הלומדים את השפה...


ציטוט:
במקור נכתב על ידי אור - ors
המלצה: אם פועל אינו מובן, דרך נטייתו אינה ברורה או שרוצים לוודא את הוראתו – התשובה
הנצחית היא: מילון אבן־שושן. שום מורה ללשון לא יוכל לערער את טיבו. הוא מנצח את כולם.
השנה יצא גם בגרסה ממוחשבת (דרך בבילון).

מי צריך מילון שיש את הפורום הזה .

ציטוט:
במקור נכתב על ידי אור - ors
אור


תודה רבה




עריכה:
בהסברים שלך הדגשת את ה-ו.
אבל זה לא כל כך עוזר
כי:
כוסס ציפורנים, מכופף, מתמוסס, מתנוסס, מסתובב, סולל, מעולל. (אני לא זוכר אותם בעפ"ה פשוט העתקתי מדף) כל אלה הם כפולים (גזרת ע"ע) ובכל זאת מופיע ה-ו..
האם יש דרך להבחין בין הגזרות?
אנחנו למדנו להעביר להפעיל ולבדוק מה הדגם, אבל אני לא אוהב את השיטה הזו (אף פעם לא יוצאת מילה נורמאלית)...

ציטוט:
במקור נכתב על ידי אור - ors
*אבל פ־צ־ץ -> הִתְפּוֹצֵץ. איני בטוח שרמה כזו של הטייה נדרשת כיום בבגרות.

נדרש, ועוד איך נדרש!
נניח ב"התפוצץ" אנו מעבירים להפעיל: הֵפִיץ או הֵפֵץ שתיהן נשמעות הגיוניות, כיצד אבחין?

לעומת זאת, התרוצץ אנו מעבירים להפעיל: הֵרֵץ אוֹ הֵרִיץ שרק הֵרִיץ נשמע נורמלי, ולכן זה ר-ו-ץ.

מבדיקה, מסתבר שיש גם שורש ר-צ-ץ, מה משמעותו?...
בעע..

עריכה של העריכה:
יש גם שורש פ-ו-ץ וגם פ-צ-צ....

נערך לאחרונה ע"י Madhim בתאריך 15-06-2010 בשעה 17:06.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 15-06-2010, 20:55
צלמית המשתמש של אור - ors
  משתמש זכר אור - ors אור - ors אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.08.04
הודעות: 5,005
בתגובה להודעה מספר 3 שנכתבה על ידי Madhim שמתחילה ב "אין, אני בטוח לא אזכור את..."

מפליא שעדיין נשאר משהו בבגרות . תכף השאלות יהיו בנוסח "הקף את הצורה הנכונה: מישו / מישהו". אבל זה כבר נושא אחר.

אז איך מבדילים בין גזרת עו"י לבין ע"ע? (מדגם התפעל עבר נסתר)
או: איך מבדילים בין שרשי X־ו־X (גם: X־י־X) לבין שרשי ?־X־X?

ובכן, לוקחים את הפועל ומטים אותו לבניין הפעיל או לבניין קל, או משווים לשמות עצם מקבילים.

הטייה לבניין הפעיל עבר נסתר:
1) אם מתקבלת הצורה הֵםִים (הֵקִים ; [4 אותיות]) – הגזרה היא עו"י.
2) אם מתקבלת הצורה הֵםֵם (הֵסֵב ; [3 אותיות]) – הרי שהגזרה היא ע"ע.
[אם מתקבלת הצורה הוֹםִים (הוֹרִיד ; [5 אותיות]) – הרי שהגזרה היא נפי"ו.]

עד כאן אין בעיה, אולם יש שאיננו יודעים האם הצורה הנכונה היא הראשונה או השנייה:
הִתְפּוֹצֵץ. האם זה עו"י (כמו: הִתְרוֹצֵץ ; ר־ו־ץ ולא רצץ!) או ע"ע (כמו: הִתְמוֹסֵס ; מ־ס־ס ולא מ־ו־ס...)?

נבחן את הִתְפּוֹרֵר. העבר יוצא הֵפֵר, ולכן הגזרה היא ע"ע (2).
הִתְבּוֹנֵן: העבר יוצא הֵבִין, ולכן הגזרה היא עו"י (1).
הִתְגּוֹרֵר: אי אפשר להטות לבניין הפעיל, לכן נטה לבניין קל: לָגוּר, יָגוּר. זוהי צורה מוצהרת של עו"י (כמו: לרוץ, לצוף). לעומת זאת:
הִסְתּוֹבֵב בקל יוצא סָבַב. כאן מתגלה שזה שורש ע"ע (ס־ב־ב).
[אם יוצא יָרַד: נדע ישר שהפועל הוא נפי"ו]

דרך שלישית היא ע"י הרצת המילה במוח עד להגעה לשם עצם דומה:
יְרידה, מורד (נפי"ו) ; מקום, תקומה (ע"ו) ; סביב, סביבה, וכן: פיצוץ (ע"ע).

___________________
שורשים שקיימים רק בעו"י:
ק־ו־ם, ב־ו־א, מ־ו־ג, כ־ו־ן, מ־ו־ט, ש־ו־ט, ט־ו־ס, ב־י־ן, ל־י־ץ, ע־ו־ר, ע־ו־ד, נ־ו־ף, נ־ו־ע, ע־ו־פ, שׂ־י־ח, ר־ו־ם, א־ו־ת, ל־ו־ן, פ־ו־ג.

שורשים שקיימים רק בע"ע:
ס־ב־ב, מ־ד־ד, ש־ל־ל, ד־ב־ב, ק־ש־ש, ג־ד־ד, מ־ס־ס, ת־פ־ף, א־ט־ט, ח־נ־ן, כ־פ־ף, ב־ד־ד, ר־פ־ף, ח־ק־ק.
___________________

רשימה של פעלים דומים בין הגזרות עו"י וע"ע. כדאי מאוד לקרוא את ההסבר שבסוגריים (מתוך "שפה בהקשר" (א ילת ב רגר) חלק א'):

https://2010-uploaded.fresh.co.il/2...15/86338056.jpg
https://2010-uploaded.fresh.co.il/2...15/60488213.jpg


זכור שבבגרות יתנו לך פעלים מבלבלים, אך עדיין ישמרו על מידה מסוימת של שפיות.
בהצלחה!
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


נערך לאחרונה ע"י אור - ors בתאריך 15-06-2010 בשעה 23:22.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 01:36

הדף נוצר ב 0.07 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר